דחיית תביעה לפיצוי בגין הפרת הסכם מכר דירה

לפני תביעה כספית לקבלת פיצויים בגין איחור במסירת דירה ועוגמת נפש, ותביעה שכנגד לקבלת פיצויים מוסכמים בגין הפרת הסכם מכר הדירה.

לגוף העניין, נטען כי דין התביעה שכנגד להדחות, שכן התובעת שכנגד (הנתבעת) היא זו שהפרה את ההסכם ולא התובעים.

...

אך גם אם אצא מתוך הנחה כי הודעת הביטול נמסרה כדין – ואיני סבורה כך, וכי סעיף הפיצוי המוסכם חל בענייננו – ואיני סבורה כך, שוכנעתי כי הנתבעים שכנגד לא הפרו את הוראות ההסכם, וזאת מהטעמים המפורטים לעיל.

מהמקובץ לעיל, דין התביעה שכנגד להידחות.

לסיכום מהמקובץ לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעים פיצויים בסך של 308,000 ₪ בצירוף סך של 24,176 ₪ בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת הוצאות משפט בסך של 9,459 ₪ בגין האגרה ששולמה, ובתוספת סך של 3,042 ₪ בגין הוצאות המגשר.

בפני תביעה כספית בסך 61,200 ₪, לפיצויים מוסכמים בשל הפרת חוזה מכירת דירה (וכן שיפוי בשל הוצאות נוספות), שעיקרה בשאלה אם אי-חתימת בת-זוגו של אחד המוכרים על טופס ויתור זכויות, במסגרת הסכמה להתחייבות מוכרים לרישום משכנתה, שהביאה לאיחור בהשלמת התחייבויות הצדדים על פי החוזה, היא הפרתו על ידי אותו מוכר.

המוכרים לא התחייבו להחתים בני זוג: סעיף 9.6 לחוזה, שכותרתו "משכנתות הקונה", הוא בזו הלשון [בסוף הסעיף פיסקה נוספת, שאינה רלוואנטית לענייננו]: "המוכרים מתחייבים לחתום, לבקשת הקונה, תוך 3 ימי עסקים, על התחייבות לרישום הלוואה/משכנתא לטובת הבנק המלווה, בנוסח המקובל בבנקים למשכנתאות ובתנאי שיובטח כי סכום ההלוואה יועבר מהבנק בשיק בנקאי ו/או בהעברה בנקאית לפקודת המוכרים ו/או לב"כ המוכרים. ככל שלא יקבל הקונה הלוואת משכנתא מכל סיבה שהיא, ובילבד שאינה תלויה במוכרים ו/או מי מטעמם, לא יהא בכך כדי לגרוע מהתחייבויות הקונים לפי הסכם זה, כולן או מקצתן או לדחות את ביצוען." אין בסעיף הוראה המתייחסת לטופס ויתור על זכויות, או לכל טופס אחר מעבר להתחייבות המוכרים לרישום המשכנתה.

...

מכאן נובעת לכאורה במישרין המסקנה, כי לא הפרו את ההסכם, אולם נבחן את העניין מזוויות נוספות.

אני סבור שלא ניתן לראות בדברי הנתבעים בשיחה המתומללת משום הודאת בעל דין המחייבת אותם עתה.

התביעה נדחית.

עם זאת הודגש כי לאור הקביעות בעיניין הפרת חיוב ההשתדלות של הנתבעות בהסכם וחוסר תום הלב שלהן כלפי התובעת, "התובעת זכאית לא רק להשבה מלאה של הכספים ששילמה בגין הדירה אלא גם לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה", והיא רשאית להגיש נגד הנתבעות תביעה כספית לתשלום פיצויים (סעיף 63).

התביעה לפיצויים לפי סעיף 10 לחוק התרופות בסעיף 10 לחוק התרופות נקבע לאמור: "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שניגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה". הצדדים חלוקים בשאלה אם מתקיימים התנאים שנקבעו בסעיף זה. הנתבעות טוענות כי השילוב בין דחיית תרופת האכיפה לאי מתן הודעת ביטול של ההסכם מחמת הפרתו בתוך זמן סביר, גורר העדר זכות של התובעת לקבל פצויי קיום, והיא זכאית לפצויי הסתמכות בלבד שלא נתבעו ושנבלעים בפצוי המוסכם.

לפיכך נקבע בפסק הדין הנ"ל כי "הכלל במקרים כאלה [שבהם שילם הקונה מראש – מ"ת] הוא שיש לחשב את דמי הנזק של הקונה בשל אי־מסירת הסחורה לפי ההבדל שבין מחירה כפי שנקבע בחוזה לבין מחירה בזמן בירור התביעה". לכן, לגבי העניין שנידון שם נקבע כי על אף שהסכם המכר הופר בשנת 1953, המפר ישלם פיצויים לפי ערך הקרקע בזמן בירור התביעה, עשר שנים לאחר מכן, בשנת 1963.

...

הנתבעות ישלמו לתובעת בגין הפסד עליית ערך הנכס את ההפרש בין 4,400,000 ₪ לסך 1,930,000 ₪, קרי סך של 2,470,000 ₪, בהפחתת סך הפירות אשר נצבר, אם בכלל, על כספי הנאמנות (בסך של 1,930,000 ₪) מיום הפקדתם ועד למועד השבתם לידי התובעת בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעות לתובעת פיצוי בגין אובדן דמי שכירות בסך של 410,539 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת תביעה זו ועד מועד התשלום בפועל; ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד מועד התשלום בפועל.

לפיכך, עבור ההליך דנן בלבד, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 72,500 ₪ בגין הוצאות משפט (כולל שכר טרחת מומחה), וסך נוסף של 65,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד מועד התשלום בפועל.

המבקשים הגישו בחודש אפריל 2023 תביעה בסך 1,635,229 ₪ לקבלת פיצוי בגין הפרת הסכם מכר למכירת נכס.

נטען כי הכספים המעוקלים שנמצאים בקופןת בית המשפט המחוזי לא שייכים לנתבעים אלא לידיהם והמבקשים גם לא השלימו התמורה בגין הדירה ונותרו חייבים למשיב 1 סך 270,000 ₪.

ניתן בדרך של פסיקת הוצאות לפצות את הנתבעים על הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן אך לא לגרום לנזק בלתי מידתי לתובעים בדרך של דחיית בקשתם לתיקון כתב התביעה.

...

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

כתב התביעה שכנגד ביחס לתביעה המקורית, הוגש כתב תביעה שכנגד (ביום 11.2.2019) על סך של 1,360,000 ש''ח לפיו הנתבע/התובע שכנגד, מורד טוען כי הנתבעים שכנגד (התובעים במקור), הפרו את סעיף 5 להסכם שכותרתו "התמורה" ומשכך זכאי לביטול ההסכם, מכח סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971 ולפצוי כספי מתאים בשל ההפרה הנטענת, ובעיקרו בשל אי תשלום התמורה במועד החוזי הנקבע.

נושא קבלת החזקה אינו נגזר מטענות בהליך כזה או אחר, והעניין נקבע לפי החומר שבפני בית המשפט כאן, יחד עם זאת, בית המשפט אינו קובע כאן, שהתובעים הפרו את ההסכם כטענת הנתבע, בשל אי תשלום יתרת התמורה, וסרוב לקבל חזקה בבית, אלא הקביעה עניינה, קביעת מועד אשר עד אליו חב הנתבע, בפצוי לפי חוק המכר, ובגין איחור במסירה של הבית.

התביעה שכנגד טענות הנתבע כי סירובם של התובעים לקבלת החזקה בנכס מהוה הפרה יסודית של ההסכם נדחית, בשל מימצאי חוות דעת המומחה, לפיה ולפי החומר שבפניו היו ליקויים בדירה, ומבלי למצות, כגון רטיבות, בעיית פתח לגג, בעיה בקשר לידית וסגירת המרחב המוגן, חשמל קבוע שלא חובר עד חודש מרץ 2018, כאמור בפרק האיחור במסירה.

...

התביעה שכנגד טענות הנתבע כי סירובם של התובעים לקבלת החזקה בנכס מהווה הפרה יסודית של ההסכם נדחית, בשל ממצאי חוות דעת המומחה, לפיה ולפי החומר שבפניו היו ליקויים בדירה, ומבלי למצות, כגון רטיבות, בעיית פתח לגג, בעיה בקשר לידית וסגירת המרחב המוגן, חשמל קבוע שלא חובר עד חודש מרץ 2018, כאמור בפרק האיחור במסירה.

משכך, התביעה שכנגד נדחית.

סוף דבר נוכח כל האמור בית המשפט מחייב את הנתבע לשלם לתובעים כדלקמן: בגין ליקויי בנייה סך של 185,451 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום חוות דעתו של המומחה רון מיום 25.12.2020 ועד לתשלום בפועל.