בפני בקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה הפרת חובת פירסום הסדרי נגישות.
העובדות:
המבקשת, תושבת עכו, הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתיק זה. לטענתה הנה אדם עם מוגבלות וזכאית להתאמות נגישות בהתאם לחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השויון").
לפיכך הסכימו הצדדים כי נוכח תיקון המחדל שהביא לטענתם להטבה ולתועלת לחברי הקבוצה, בכפוף למתן תרומה בסך 1,000 ₪ לקרן לניהול ולחלוקת כספי תובענות ייצוגיות שהוקמה על פי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), תימחק הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והתביעה האישית תדחה, אם כי ישולם למבקש גמול של 1,500 ₪ ולעורך דינו שכר טירחת עורך דין בסך 3,500 ₪ בצרוף מע"מ. לטענתם, העובדה כי המבקשת לא פנתה למשיבה בדרישה להסיר את המחדל, קודם להגשת התובענה, כמו גם העובדה כי לא ניתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה, אין בה כדי למנוע פסיקת גמול ושכר טירחה.
פסיקת גמול ושכר טירחה במקרים אלה מעמידה את בעיית הנציג בתביעות אלה, שכן עלולה לתמרץ הגשת תביעות או בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמטרתן רצון לגרוף רווח קל ומהיר לכיסם של התובעים המייצגים ובאי כוחם, על חשבונה של הקבוצה המיוצגת.
המקרה השני הוא כאשר התובענה מגלה עילה, אך התובע המייצג ובא כוחו, מעדיפים לקנות את הסיכון בניהולה בהסדר המיטיב רק עימם ולא עם חברי הקבוצה המיוצגת (Sweetheart Settlement).
עלויות ההסדר מגולגלות למחיר השירותים שמספק הנתבע, וגם נוצר תמריץ להיתנהגות מתגוננת של נתבעים בניהול עסקיהם, דבר שפוגע בציבור, ופוגע גם בתחרות.
...
זאת ועוד, מתן סעד כספי לטובת הציבור, כפי שניתן לראות בסעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, שיש להחילו כמו בהסדר פשרה (סעיף 19(ד2), גם על הסדר הסתלקות, עניינו כאשר "מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין...". כל הרציונל למתן סעד שאינו ישירות לחברי הקבוצה בסדרי פשרה או הסתלקות, הינו אך ורק בנסיבות אלה (השווה: Lane v. Facebook Inc.
(ב) המלצת בעלי הדין לפסיקת טובת הנאה למבקשת ולבא-כוחה נדחית.
כפי שהוסכם, התביעה האישית של המבקשת נדחית.