דחיית תביעה ייצוגית בנוגע לנגישות בגלל התנהגות התובע ובא כוחו

בפני בקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה הפרת חובת פירסום הסדרי נגישות.

העובדות: המבקשת, תושבת עכו, הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתיק זה. לטענתה הנה אדם עם מוגבלות וזכאית להתאמות נגישות בהתאם לחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השויון").

לפיכך הסכימו הצדדים כי נוכח תיקון המחדל שהביא לטענתם להטבה ולתועלת לחברי הקבוצה, בכפוף למתן תרומה בסך 1,000 ₪ לקרן לניהול ולחלוקת כספי תובענות ייצוגיות שהוקמה על פי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), תימחק הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והתביעה האישית תדחה, אם כי ישולם למבקש גמול של 1,500 ₪ ולעורך דינו שכר טירחת עורך דין בסך 3,500 ₪ בצרוף מע"מ. לטענתם, העובדה כי המבקשת לא פנתה למשיבה בדרישה להסיר את המחדל, קודם להגשת התובענה, כמו גם העובדה כי לא ניתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה, אין בה כדי למנוע פסיקת גמול ושכר טירחה.

פסיקת גמול ושכר טירחה במקרים אלה מעמידה את בעיית הנציג בתביעות אלה, שכן עלולה לתמרץ הגשת תביעות או בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמטרתן רצון לגרוף רווח קל ומהיר לכיסם של התובעים המייצגים ובאי כוחם, על חשבונה של הקבוצה המיוצגת.

המקרה השני הוא כאשר התובענה מגלה עילה, אך התובע המייצג ובא כוחו, מעדיפים לקנות את הסיכון בניהולה בהסדר המיטיב רק עימם ולא עם חברי הקבוצה המיוצגת (Sweetheart Settlement).

עלויות ההסדר מגולגלות למחיר השירותים שמספק הנתבע, וגם נוצר תמריץ להיתנהגות מתגוננת של נתבעים בניהול עסקיהם, דבר שפוגע בציבור, ופוגע גם בתחרות.

...

זאת ועוד, מתן סעד כספי לטובת הציבור, כפי שניתן לראות בסעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, שיש להחילו כמו בהסדר פשרה (סעיף 19(ד2), גם על הסדר הסתלקות, עניינו כאשר "מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין...". כל הרציונל למתן סעד שאינו ישירות לחברי הקבוצה בסדרי פשרה או הסתלקות, הינו אך ורק בנסיבות אלה (השווה: Lane v. Facebook Inc.

(ב) המלצת בעלי הדין לפסיקת טובת הנאה למבקשת ולבא-כוחה נדחית.

כפי שהוסכם, התביעה האישית של המבקשת נדחית.

בתיק זה הוגשה בקשה לאישור התובענה כייצוגית שעניינה הפרת חובת פירסום נגישות בעסקי המשתלות.

נוכח הלכה ברורה זו אני גם דוחה את בקשת המבקשים להמתין עם ההכרעה בתיק זה, עד להכרעת בית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק אחר של תביעה ייצוגית, לגביו ערער ב"כ המבקשים על דחיית בקשה להסתלקות מתוגמלת.

פסיקת גמול ושכר טירחה במקרים אלה מעמידה את בעיית הנציג בתביעות אלה, שכן עלולה לתמרץ הגשת תביעות או בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמטרתן רצון לגרוף רווח קל ומהיר לכיסם של התובעים המייצגים ובאי כוחם, על חשבונה של הקבוצה המיוצגת.

המקרה השני הוא כאשר התובענה מגלה עילה, אך התובע המייצג ובא כוחו, מעדיפים לקנות את הסיכון בניהולה בהסדר המיטיב רק עימם ולא עם חברי הקבוצה המיוצגת (Sweetheart Settlement).

עלויות ההסדר מגולגלות למחיר השירותים שמספק הנתבע, וגם נוצר תמריץ להיתנהגות מתגוננת של נתבעים בניהול עסקיהם, דבר שפוגע בציבור, ופוגע גם בתחרות.

...

זאת ועוד, מתן סעד כספי לטובת הציבור, כפי שניתן לראות בסעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, שיש להחילו כמו בהסדר פשרה (סעיף 19(ד2), גם על הסדר הסתלקות, עניינו כאשר "מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין...". כל הרציונל למתן סעד שאינו ישירות לחברי הקבוצה בסדרי פשרה או הסתלקות, הינו אך ורק בנסיבות אלה (השווה: Lane v. Facebook Inc.

עוד מקובלת עלי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי לא היתה כל הצדקה להגביל בחלק מהסדרי ההסתלקות את ההנחה לבעלי תעודת נכה של 100 אחוז בלבד, וכי קיים ספק של ממש האם בכלל ההטבה המוצעת תנוצל בפועל על ידי הזכאים לה בהסדרי ההסתלקות.

אני דוחה את טענת המבקשים כי נקבעה כביכול הלכה סותרת בע"א 2889/17 חמיאס נ' מפעל הפיס [ניתן ביום 13.9.2017].

(ב) המלצת חלק מבעלי הדין לפסיקת טובת הנאה למבקשים ולבא-כוחם נדחית.

כפי שהוסכם, התביעה האישית של המבקשים נדחית.

לפיכך הסכימו הצדדים כי נוכח תיקון המחדל שהביא לטענתם להטבה ולתועלת לחברי הקבוצה, בכפוף למתן תרומה בסך 1,000 ₪ לעמותה הפועלת לקידום הנגישות או לפרויקט לקידום הנגישות, תימחק הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והתביעה האישית תדחה, אם כי ישולם למבקש גמול של 600 ₪ ולעורך דינו שכר טירחת עורך דין בסך 3,000 ₪ בצרוף מע"מ. לטענת המבקש, די בהסרת המחדל, גם בהיעדר פיצוי כספי כדי להצדיק מתן גמול ושכר טירחת עו"ד בתיק זה, כאשר לטענתו זוהי ההלכה שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקת בתי המשפט המחוזיים.

נוכח הלכה ברורה זו אני גם דוחה את בקשת המבקש להמתין עם ההכרעה בתיק זה, עד להכרעת בית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק אחר של תביעה ייצוגית, לגביו ערער ב"כ המבקש על דחיית בקשה להסתלקות מתוגמלת.

פסיקת גמול ושכר טירחה במקרים אלה מעמידה את בעיית הנציג בתביעות אלה, שכן עלולה לתמרץ הגשת תביעות או בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמטרתן רצון לגרוף רווח קל ומהיר לכיסם של התובעים המייצגים ובאי כוחם, על חשבונה של הקבוצה המיוצגת.

עלויות ההסדר מגולגלות למחיר השירותים שמספק הנתבע, וגם נוצר תמריץ להיתנהגות מתגוננת של נתבעים בניהול עסקיהם, דבר שפוגע בציבור, ופוגע גם בתחרות.

הינה כי כן, המבקש ובא כוחו לא הראו הצדקה לחרוג מהכלל הבסיסי כי אין מקום ליתן גמול ושכר טירחה במקרה זה. אשר על כן: (א) הנני מאשר את הסתלקות המבקש ובא-כוחו מן ההליך, בכפוף לכך שהתשלום של 1,000 ₪ המוזכר בהסכם ישולם לקרן הקבועה בסעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

...

אני דוחה את טענת המבקש כי נקבעה כביכול הלכה סותרת בע"א 2889/17 חמיאס נ' מפעל הפיס [ניתן ביום 13.9.2017].

(ב) המלצת בעלי הדין לפסיקת טובת הנאה למבקש ולבא-כוחו נדחית.

כפי שהוסכם, התביעה האישית של המבקש נדחית.

העקרונות המנחים לפסיקת גמול לתובע מייצג ושכר טירחה לבא כוח מייצג קבועים בסעיפים 23-22 לחוק תובענות ייצוגיות.

וכך סווגו השיקולים: "דומה, כי ניתן להצביע על שלושה סוגי שיקולים המשתקפים בקריטריונים המנויים בסעיף. סוג שיקולים אחד נוגע לסוגיית התמריץ להגשת תביעה ייצוגית. בעיניין זה קיים מתח בין שני שיקולים נוגדים אשר יש לאזן ביניהם: יצירת תמריץ חיובי להגשת תביעות ייצוגיות ראויות אל מול הצורך למנוע הגשתן של תביעות סרק ייצוגיות או מנופחות יתר על המידה.... סוג שיקולים שני עניינו הכוונת היתנהגות "בא כוח מייצג", כהגדרתו בסעיף 2 לחוק, בנוגע לאופן ניהול התובענה והבקשה לאישורה.

עוד יש להיתחשב בסיכון שנטלו המבקש ובאי כוחו שכן לו הייתה הבקשה נדחית, הייתה יורדת עבודתם לטמיון תוך חיובם בהוצאות.

יתרת שכר הטירחה תשולם לבאי כוח המבקש בכפוף לאישור בית משפט, לאחר קבלת דו"ח המומחה בדבר הנגשת האתר כמו גם קיום כלל התחייבויות המשיבה.

...

בנסיבות האמורות ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם שלא למנות בודק.

עוד יש להתחשב בסיכון שנטלו המבקש ובאי כוחו שכן לו הייתה הבקשה נדחית, הייתה יורדת עבודתם לטמיון תוך חיובם בהוצאות.

סוף דבר הריני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקש לבין המשיבה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

נטען כי הבקשה לאישור הציפה סוגיה בעלת חשיבות לחברי הקבוצה ולציבור ככלל על ידי הנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות ויצירת חברה שויונית יותר; הוסדרו כלל הסעדים שהתבקשו בבקשה לאישור; קיימת עילת תביעה לכאורה; בקשת האישור הסדירה היתנהגות בענף המסעדנות בכל הנוגע לנגישות לבעלי מוגבלויות; התובע ובא כוחו השקיעו בהגשת הבקשה לאישור ובניהול משא ומתן עם הנתבעת; ברצון הנתבעת להמנע מהמשך ניהול ההליכים ללא קשר לתוצאת פסק הדין בתובענה הייצוגית; חיסכון במשאבים שפוטיים; ישנם פסקי דין בנסיבות דומות הקובעים גמול דומה לזה המוצע.

התביעה האישית נדחית.

...

סוף דבר מכל המקובץ לעיל אני מורה כדלקמן: בקשת ההסתלקות מהתובענה הייצוגית מתקבלת.

התביעה האישית נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע גמול מיוחד בסך של 2,000 ש"ח, לב"כ התובע שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 (בצירוף מע"מ), ותתרום לאילן סך של 1,500 ש"ח. למען הסר ספק, סכומים אלה הם בנוסף לסכום שנפסק בהחלטה קודמת.