דחיית פסק בוררות עקב אי הבאת ראיות משפטיות

למען שלמות התמונה, יפורטו להלן עקרי הנימוקים בפסק הבוררות (ההתייחסות היא לרכיבים לגביהם מכוונת, כך נראה, הבקשה שבפנינו): (1) המותב קיבל את טענת המבקשת לפיה מאחר שלא ניתנה לה הודעה לעובד, עבר נטל ההוכחה לשכמה של המשיבה (בעניינים המנויים בסעיף 2 לחוק הודעה לעובד) וכי בעיניין זה נפלה טעות בפסק הבוררות קמא.

לפי דעת יו"ר ההרכב, העובדה שהמבקשת הייתה צריכה להיות זמינה 24/7 אינה עונה על ההגדרה של "כוננות" בזכרון הדברים – המסמך עליו ביססה המבקשת את התביעה, משום שלא עלה בידה להביא ראיות מספיקות לגבי השעות המדויקות בהן נקראה מביתה לבית החולים לאחר שעות העבודה הרגילות, ומשלא הוצגו תלושי שכר של אותם חודשים מהם ניתן היה ללמוד אם אכן לא שולמה התמורה בגין עבודה זו באותם חודשים.

ככלל, "הטעמים המיוחדים" נועדו לסלול את דרכו של בעל הדין ולפתוח לו את שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש הליך משפטי, בשל אירועים שהם מחוץ לשליטתו הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה), או בשל תקלות שלא יכול היה להערך אליהן מראש (למשל, שינוי בהלכה של בית המשפט).

בהקשר זה נפסק בפסק דין בן פורת (ביחס לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור) כי: "... כמו בכל עניין, החלטה בבקשה להארכת מועד, גם אם הוגשה בתוך המועד להגשת הליך ערעורי, נתונה לשיקול דעתו של הרשם, וזאת בהיתחשב במכלול הנסיבות, ובכלל זאת: ההנמקה לבקשה להארכת מועד; לאיזו תקופה מבוקשת הארכה; מהות ההליך וההחלטה מושא העירעור; השלכות מתן הארכה על זכויות הצדדים. כך, אין דומה בקשה שלא ניתנה לה כל הנמקה מלבד הגשתה בתוך המועד להגשת ערעור, לבקשה שניתנה לה הנמקה ראויה, כגון מחלה; כך, אין דומה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים דיונית, שקבלתה עלולה להביא לעיכוב שמיעת ההליך בבית הדין האיזורי, או להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה שעניינה סעד זמני, שמטבע הדברים צריכה להתברר בדחיפות, לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין. עם זאת, בכפוף לכך שהגשת הבקשה הובאה לידיעת הצד שכנגד, עצם הגשת הבקשה בתוך המועד להגשת הליך ערעורי מהוה טעם מיוחד להארכת מועד ויש לה משקל, במכלול הנסיבות. כך למשל, הנטל להוכיח סכויי ערעור טובים קטן יותר בהשוואה לבקשה להארכת מועד שהוגשה לאחר המועד להגשת ערעור. אולם, ככל שברור כי מדובר בעירעור סרק, ניתן לדחות את הבקשה להארכת מועד אף אם הוגשה בתוך המועד, בשל העידר סכויי ערעור" (ההדגשה הוספה – ד.ו.) מן הכלל אל הפרט במקרה דנן, הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות הוגשה בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הבוררות.

...

למרות כל האמור לעיל, למבקשת טענות בנושא גילוי המסמכים (שיש בו להשפיע על הקביעות המהותיות בסכסוך).

משכך, מקום שהבקשה להארכת המועד הוגשה בתוך המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, באופן שעל פניו אינו פוגע באינטרס ההסתמכות של המשיבה אשר מודעת לבקשה להארכת המועד, האיזון בין מכלול השיקולים מביא לתוצאה לפיה יש להיעתר לבקשה, אם כי לא במלואה – כך שהבקשה לביטול פסק הבוררות תוגש בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו (ולא בתוך 60 יום כפי שנתבקש על ידי המבקשת).

אשר לטענה לפיה עילות ביטול פסק הבוררות הוצגו רק בתשובת המבקשת, הרי שבהתחשב בכך שהמבקשת אינה מיוצגת, לא מצאנו לזקוף עניין זה לחובת המבקשת, שכן בסופו של יום, קיימת בטיעונה התייחסות גם לסוגיה זו. סוף דבר – הבקשה מתקבלת והמבקשת רשאית להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות נשוא הבקשה, בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"א, (08 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

הבורר פסק לזכות יגאל סעדים שלא נכללו בכתב התביעה, קבע דבר והפוכו, ביטל את ההפרדה בין חברה בע"מ לבעלי מניותיה, נימנע מלהתמודד עם הטיעונים של יגאל, היתעלם מהראיות שהובאו בפניו וביסס את פסק הבוררות על עדויות פסולות ובלתי קבילות של עורכי דין שהפרו את חובתם והעידו לחובת הלקוח שלהם – יגאל.

לגופם של דברים, לאחר ששבתי ועיינתי בפסק הבוררות, בבקשה לביטול שבמסגרתה שטח המבקש את טענותיו בהרחבה יתרה ובטענות ב"כ הצדדים בדיון, סבורה אני כי דין הבקשה לביטול פסק הבוררות להדחות ברובה למעט בכל הנוגע לקביעה שבסעיף 114 לפסק הבוררות כי :".. כל סכום.. שיוחזר ע"י יגאל לקופת הפרוייקט, הרי בסופו של דבר, עליו להיות מוחזר לראובן – במחציתו". אפרט נימוקי תוך היתייחסות לעילות הביטול הנטענות.

גם אם נפלה טעות בקביעות העובדתיות או במסקנות המשפטיות שנקבעו בפסק הבוררות - ואיני נידרשת לכך שכן כאמור המסגרת הדיונית של בקשה לביטול פסק בוררות אינה בגדר ערעור על קביעותיו - הרי שאין בכך כדי להקים עילה לביטול פסק הבוררות בכלל ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בבורר שהופטר מכפיפות לדין המהותי, לסדרי הדין ולדיני הראיות.

אשר לטענה כי המבקש חתם על הסכם הבוררות בשל איום ולחץ שהופעלו עליו - לא ניתן להלום טענה זו כאשר היא נטענת במסגרת בקשה לביטול פסק הבוררות, נוכח אי שביעות רצונו של המבקש מקביעותיו.

...

יגאל הוסיף וטען כי ראובן איים עליו באמצעים שונים ובכלל זה באמצעות מסרים מעבריינים מורשעים וכי לאחר לבטים, ובתיווכו של אטיאה שהפעיל עליו לחץ רב, "נכנע" וחתם על הסכם המעביר את הסכסוך שבינו לבין ראובן, לבוררות.

סיכום מהטעמים המפורטים ראיתי לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות, למעט בכל הנוגע לסיפת סעיף 114 בפסק הבוררות.

הקביעה כי "כל סכום, כנאמר לעיל, שיוחזר ע"י יגאל לקופת הפרוייקט, הרי בסופו של דבר, עליו להיות מוחזר לראובן במחציתו" - מבוטלת בשל חריגה מסמכות.

לפיכך אני מאשרת את פסק הבוררות, למעט האמור בסעיף 114 סיפא כאמור לעיל, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

טענה זו נדחתה כמפורט בהחלטת הבורר מיום 13.2.2020, בה נקבע כי "...טענות בנושאי רכוש וכסף בין הצדדים, גם אם טרם הוגש בעיניינן כל הליך משפטי, יכללו בגדרי המחלוקת שבין הצדדים אשר הועברה לבוררות, ויידונו במסגרת הליך זה. היינו, משאין מדובר בטענות שעניינן במעמד אישי בין (המשיבה 4) לבין (המבקש),...הרי שהן אינן מוחרגות מגדר הנושאים שלגביהם הסכמת הצדדים נתונה, ולפיכך אין מניעה כי טענות אלה יידונו ויוכרעו במסגרת הליך בוררות זה" (נספח 13 לתשובה).

" בע"א 2455/20 בן דוד נ' גלסמן (25.7.2021) נפסק מפי כב' השופט ד' מינץ כי: "הגשת ראיות נוספות בשלב העירעור תאושר במשורה. ככלל, המבקש הוספתן של ראיות בשלב העירעור נידרש להראות כי הראיות לא הובאו בפני הערכאה הדיונית מסיבות שאינן תלויות בו ולשכנע כי הוא תם לב... הראציונאל העומד מאחורי הגישה המצמצמת להוספת ראיות בשלב העירעור הוא עקרון סופיות הדיון והתפיסה לפיה הליך העירעור נועד לאתר טעויות שנפלו בפסק דינה של הערכאה הדיונית ולא לפתוח מחדש את המחלוקת העובדתית בין הצדדים..." (פסקה 20).

...

המשיבים 3-1 טוענים כי יש לדחות את הבקשה שכן ניתן היה לאתר את הראיה המבוקשת בשקידה סבירה ואף בקלות רבה ולהגישה בערכאה הראשונה.

קביעות עובדתיות אלה תומכות במסקנה המשפטית שאליה הגיע הבורר כי בין הצדדים נעשה הסכם נאמנות בעל פה או בהתנהגות או כי התקיימו ביניהם יחסי "נאמנות-שליחות". יוזכר כי מדובר בפסק ביניים שבמסגרתו נבחנו טענות הצדדים ב"סוגיות הנאמנות" והובהר בו במפורש כי "צורות משפטיות שונות במשפט הפרטי מסדירות פעולות אדם לגבי זולתו, כגון נאמנות, שליחות ושמירה. כל אחד ממוסדות אלה מתאפיין בכללי אחריות משלו הנגזרים מאופיו ותכליותיו" (סעיף 39 לפסק הבוררות).

נוכח הקביעות האמורות, אני מאשרת פסק הביניים מיום 22.2.2021, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

ביום 28.12.2006 ניתן על ידי הבורר ברוורמן פסק ביניים בו נקבע כי הצדדים מסכימים על גובה קרן החוב שחייבים המשיבים למבקש, וכי בהמשך תוכרע סוגיה נוספת הנוגעת להפסדים שנגרמו למבקש עקב אי-השבת ההלוואות במועדן.

משכך, יש להורות על ביטול פסק הבוררות מכוח עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק שעניינה בכך שלא ניתנה לבעל-דין היזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו.

במילים אחרות, רק לאחר שעיין בראיות המבקש ונתן היזדמנות למשיבים להשיב על טענות אלו, קבע בפסק הבוררות כי הוא דוחה את טענות המשיבים ומאשרר את "פסק דין – 2" ו-"פסק דין – 3". בנסיבות אלה, לא ניתן לטעון כי לא ניתנה למשיבים היזדמנות נאותה לטעון את טענותיהם.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה טוען המבקש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מביא לעיוות דין חמור המחייב את היתערבות בית משפט זה. אי-מתן רשות ערעור יגרום למבקש לפתוח הליך משפטי נוסף בבית המשפט, אשר ייארך שנים רבות ויביא לבזבוז זמן שפוטי יקר.

...

בכל הנוגע לחישוב ההפסדים שנגרמו למבקש צוין כי לא ניתן לבחון את הממצאים שהעלה איש המקצוע במסמך ההתחשבנות, ועל כן "אין מנוס מלקבלם כמות שהם". המשיבים הלינו על קביעות אלה וטענו כי מסמך ההתחשבנות מבוסס על נייר עבודה שערך המבקש והגיש לבורר ברוורמן, מבלי שנערכה בחינה של נכונות הפרטים שצוינו בו. הבורר גרטנר דחה טענות אלה בהחלטתו מיום 6.10.2015 בקבעו כי ככל שאיש המקצוע מצא את הנתונים שהגיש המבקש נכונים, אין פסול בכך שבחר להציג את מסקנותיו בצורה של העתקת נייר עבודה שהוגש לו. בצד האמור נקבע כי הואיל ונבצר מהמשיבים לבחון את ממצאי מסמך ההתחשבנות, יש לאפשר להם לעשות כן. משכך הורה למבקש להמציא מסמכים להוכחת החיובים שהופיעו במסמך ההתחשבנות, ובמקביל הורה למשיבים להמציא אסמכתאות והוכחות לכך שלדבריהם האמון שהוענק למבקש היה בלתי מוצדק.

למותר לציין כי מסקנה זו אף נתמכת בתשובת המבקש עצמו לבקשת הביטול, בה התייחס באריכות לטענות לפיהן פסק הבוררות הסתמך על מסמך ההתחשבנות (וראו שם, בסעיפים 41-37).

בית המשפט פרט באריכות את המסמכים שהובילו אותו למסקנה זו, ובכלל זה המכתב ששלח הבורר ברוורמן לצדדים, מסמך ההתחשבנות, פסקי הבוררות שניתנו הן על ידי הבורר ברוורמן והן על ידי הבורר גרטנר, החלטות שונות שניתנו על ידי הבוררים לאורך השנים, פרוטוקולי ישיבות, תצהירי הצדדים ועוד.

משאלה הם פני הדברים, לא מצאתי מקום להתערב במסקנת בית המשפט המחוזי כי הבורר גרטנר לא הפעיל את שיקול דעתו העצמאי אלא אימץ את הנתונים שפורטו במסמך ההתחשבנות, אשר נעשה על ידי גורם בלתי מזוהה ומבלי שניתנה למשיבים האפשרות לטעון כנגד האמור בו. הבקשה נדחית.

אף הפסיקה בישראל עמדה על החשיבות שיש להעניק לאכיפתם של פסקי בוררות חוץ; יש להבחין בין תקנת ציבור פנימית, שרלוונטית למצב בו בוחנים תופעה משפטית שקרתה בישראל, לתקנת ציבור חיצונית, שרלוונטית למצב בו בוחנים תופעה משפטית שקרתה בחו"ל (גרמניה במקרה זה), שכן תופעה משפטית שעלולה להיראות פסולה בהקשר הפנימי לא בהכרח תיראה פסולה בהקשר אחר, ועל כן אין לעשות שימוש נמהר בדוקטרינת תקנת הציבור; טענות המשיבה הוגשו בנגוד להוראות הדין, מאחר שהן חורגות מהקף של 8 עמודים בהתאם לתקנה 10א לתקנות סדרי הדין בעינייני בוררות, תשכ"ט – 1968, ומגודל הגופן הנידרש על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.

בהקשר זה, איני מקבל את טענת המבקשת שיש בניסוחו של סעיף 5(1)(ב) סיפא (לעומת נסוחו של סעיף 24(4) לחוק הבוררות – "לא ניתנה היזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו"), כדי ללמד על הסדר שלילי, וכי שלילת הזכות להביא ראיות לא תעלה בכל מקרה כדי מניעת אפשרות "מלטעון טענותיו". עם זאת, כאמור, בית המשפט נידרש לנקוט ריסון וזהירות יתרה בעת בחינת טענות לסרוב אכיפת פסק בוררות חוץ, וכפי שציינה המבקשת, ניתן להצביע למעשה על מקרה אחד מוכר בפסיקה בישראל, בו נדחתה בקשה לאכיפת פסק בוררות חוץ, וזאת בשל סחיטה ואיומים כלפי הבורר (הפ"ב 12254-11-08 (מחוזי – מרכז) ויואנס בע"מ נ' האגף להספקת משאבים של משרד הפנים של אוקראינה (פורסם בנבו, 15.4.12)).

...

על כן, אני דוחה את הטענה לפיה שיעור הריבית שנפסק בהליך הבוררות לטובת המבקשת נוגד את תקנת הציבור.

לנוכח כל האמור לעיל, אני מוצא כי אין הצדקה לפסיקת הוצאות ריאליות לטובת המבקשת, כעתירתה בסיכומיה, אם כי בהחלט יש לפסוק את הוצאותיה בשיעור לא מבוטל, באופן יחסי.

לנוכח כל זאת, מצאתי להעמיד את הוצאות המבקשת (כולל שכ"ט עו"ד) על סך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ. סיכומו של דבר מאחר שאין חולק שהבקשה שלפניי הוגשה בהתאם להוראות הדין, ומאחר שדחיתי את טענות המשיבה, הבקשה מתקבלת.