כפי העולה מכתב האישום רישיונו של הנאשם פקע והוא נפסל לנהיגה לתקופה של שנה, במועד הרלוואנטי נמצא הנאשם נוהג בהיותו בפסילה, הנאשם נהג במהירות של 147 קמ"ש, שוטרים הורו לו לעצור, הוא עצר אך הזדהה כאחר, לאחר שהשוטרים הבחינו בכך והעירו לו החל במנוסה, בוצע מרדף בהגיע המערער למחסום עבודות בכביש שם שהו עובדים ושוטרים, הוא חלף על פני המחסום תוך נסיעה בשול ואז חזר לכביש כאשר העובדים נאלצו לברוח לשולי הכביש, השוטרים דלקו אחריו והנאשם המשיך בנסיעה תוך שחוצה צמתים באור אדום נוסע כנגד כיוון התנועה, עד שעצר נימלט רגלית ונתפס.
בעירעור נטען שהמערער חלה במחלה קשה, בית המשפט העליון דחה העירעור על חומרת העונש תוך שמציין כי המבקש הפגין זילזול בהוראה שיפוטית חרף היותו בפסילה, חומרה יתרה יש לייחס לכך שביצע העבירות כחצי שנה לאחר שהוטל עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות.
· רע"פ 5714-13 תמיר חמד נ' מדינת ישראל (28.10.13) – המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה פוחזת, נהיגה ללא רישיון, אי ציות לשוטר, שימוש ברכב ללא ביטוח, נהיגה בזמן פסילה, הפרת הוראה חוקית, בכך שנהג ברכב בצורה פרועה בפארק בו אסורה כניסת רכבים, שוטרים שנכחו במקום הורו לו לעצור אך הוא הגביר מהירות נסיעתו ודהר לעברם עד שנאלצו לסטות לצד לאחר שפגע במדרכה נטש הרכב והחל נימלט רגלית.
...
בית משפט השלום גזר על המבקש 15 חודשי מאסר ו -36 חודשי פסילה, ערעורו נדחה.
ערעורו נדחה בבית המשפט העליון.
לאור כל האמור אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות בנסיבות תיק זה נע בין 15 חודשי מאסר בפועל ועד 30 חודשי מאסר בפועל ומפסילה של 18 חודשים ועד לפסילה בת 40 חודשים.