דחיית ערעור על החלטה שאפשרה לאב להנפיק דרכון אמריקאי

עוד הוסמכה האם לפנות באופן בלעדי לשגרירות ארה"ב על מנת להנפיק אשרות כניסה לקטינים לארה"ב. קביעה זו, כך בתמצית, נשענה על ההחלטה מיום 1.3.20, שתרוקן מתוכן תוך פגיעה בחופש התנועה של הקטינים ובזכותם לבקר ולהכיר את בני משפחתם המורחבת, אם יאולצו להשאר בישראל בשל היתנגדות המערער-האב.

לכן, אין מקום לשוב ולהדרש להחלטה בנושא זה. למעלה מן הצורך אציין, שקיים קושי בבחירת המערער לצרף, לראשונה בהליך העירעור, פרטים נוספים כגון פירוט הוצאות או הסברים אודות קצבת המל"ל. ועם זאת, זו אינה הסיבה להחלטתי לדחות את העירעור.

זו נשענה על הרצון ליישם את קודמתה ולאפשר, מחד, את יציאת הקטינים מישראל כפי שנקבע בהחלטה מיום 1.3.20, שלכן הוסמכה האם להוציא להם לבדה דרכונים ישראליים ואשרת כניסה לארה"ב. מאידך, הקפיד בית המשפט שלא לייתר את התנאים שנקבעו בהחלטה המוקדמת לצורך היתמודדות עם חששות המערער לחטיפת הילדים, ולכן הדגיש שאינו מסמיך את האם להוציא לילדים דרכונים אמריקאיים ללא הסכמת המערער.

...

דיון לאחר שבחנתי את טענות המערער ואת המסמכים שלפניי ושהוגשו בהליך הערעור, אני מוצא לדחות את הערעור ללא צורך בתשובה.

הכרעה מטעמים אלה, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 58470-09-19 יוסרי נ' רשות האוכלוסין וההגירה-משרד הפנים לפני כבוד השופטת עמיתה יהודית שטופמן מערערים עבדללה יוסרי מס' דרכון (ארה"ב) 486187755 ע"י ב"כ עו"ד מור סוקר מ.ר. 65650 מרחוב יד חרוצים 14, תל אביב טל': 03-9599938, 054-4312005, פקס: 077-4701867 משיבים רשות האוכלוסין וההגירה-משרד הפנים ע"י פרקליטות מחוז תל אביב – מינהלי פסק דין

העובדות העיקריות הרלוואנטיות להליך: המערער, אזרח אמריקאי כבן 43, נשוי ואב לילדים.

יוער כי אזרחי ארה"ב אינם נדרשים להנפיק אשרת כניסה לישראל.

עוד ביום 5.8.2019, דחה בית הדין את בקשת המערער לצוו הביניים, וקבע כי "מחד סכויי הערר אינם גבוהים, ומאידך – העורר לא הצביע על 'נזק חמור שאינו בר-תיקון' אשר עלול להגרם כתוצאה מדחיית הבקשה" (פס' 2 להחלטתו מיום 5.8.19 של בית הדין לעררים) בנוסף, קבע בית הדין, כי מדוח התשאול עולה שכניסתו של המערער סורבה בשל מאפייניו המהוים סיכון לבטחון מדינת ישראל, וכי נסיבות אלה משפיעות גם על מאזן הנוחות.

בית הדין קבע כי אין מקום שהחלטה בעיניין תיתקבל על ידו בטרם התאפשר למשיבה לעיין בבקשת העורר ולקבל החלטה, וזאת בשים לב להוראות סעיף ב.10 ל"נוהל הטיפול בזרים המבקשים להכנס ארצה ממדינות הפטורות מאשרת כניסה" (נוהל מס' 5.4.0003) (להלן: הנוהל"), שזו לשונו: "זר אשר כניסתו לישראל לא אושרה בעבר, מסיבה כלשהיא, יוכל להיכנס לישראל רק לאחר הזמנתו ע"י גורם מזמין בישראל, (בן מישפחה או אזרח ישראלי) באמצעות לישכת רשות האוכלוסין. בקשתו תועבר למטה הרשות להחלטה". בית הדין הוסיף כי אם יגיש המערער בקשה חדשה למשיבה, ויחלוק על החלטת המשיבה שתתקבל בעיניינו, זכותו שמורה לו לפנות לערכאה המוסמכת.

...

אני מקבלת את טענת המערער לפיה נוצרה אצלו הסתמכות כי הערר שהגיש ידון בבית הדין.

על כן, בהתאם למפורט, נראה לי כי נכון להחזיר את הדיון בערר לבית הדין, אשר יבחן את טענות המערער לגופן, לרבות הטענה שהועלתה בערעור דנן, ולפיה המסקנה כי סיכון ביטחוני הנשקף מן המערער היא שגויה ומכלילה.

סוף דבר: העתירה מתקבלת במובן זה שהערר יוחזר לבית הדין, לבחינת טענות המערער לגופן.

בפנינו ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה (כבוד השופטת הילה גורביץ שינפלד) מיום 8.11.19 בתלה"מ 40573-06-18 , לפיה התיר למשיב להנפיק לבתם הקטינה של הצדדים דרכון אמריקאי.

בנוסף, ביקש להוסיף תנאים נוספים כדלקמן: צד שירצה לצאת עם הקטינה לחו"ל יגיש לבית המשפט בקשה מתאימה בה יפרט את יעד הנסיעה , משך הנסיעה, מקום השהיה ודרכי ההיתקשרות ויציאת הקטינה לחו"ל תתאפשר בכפוף להפקדת ביטחונות.

אנו סבורים כי החלטת בית משפט קמא איזנה בין האינטרסים של הצדדים ואף הבטיחה את טובתה קטינה ואינו מוצאים מקום להתערב בה. נציין כי סוגיה דומה התעוררה בפני בית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב-יפו בתמ"ש 32002-03-16 וגם שם אישר בית המשפט הנפקדת דרכון אמריקאי לקטין שאביו אזרח אמריקאי וערעור על ההחלטה נדחה(הדברים עולים מהאמור ברע"א 3054/16 פלונית נ. פלוני (14.4.16).

...

אנו סבורים כי החלטת בית משפט קמא איזנה בין האינטרסים של הצדדים ואף הבטיחה את טובתה קטינה ואינו מוצאים מקום להתערב בה. נציין כי סוגיה דומה התעוררה בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בתמ"ש 32002-03-16 וגם שם אישר בית המשפט הנפקדת דרכון אמריקאי לקטין שאביו אזרח אמריקאי וערעור על ההחלטה נדחה(הדברים עולים מהאמור ברע"א 3054/16 פלונית נ. פלוני (14.4.16).

לפיכך, אנו דוחים את הערעור.

אנו מחייבים את המערערת לשלם למשיב הוצאות בסך 3,200 ₪.