כשבועיים לאחר מכן, ביום 14.8.2019, נדרשה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 (להלן: ועדת הבחירות) לידון בארבע בקשות שהתייחסו לפסילת מועמדותה של רשימת "עוצמה יהודית" ושל שלושה מחבריה – בן ציון גופשטיין (להלן: גופשטיין), ברוך מרזל (להלן: מרזל) ובן גביר, שהנו ראש הרשימה וכפי שצוין לעיל, העירעור על אי-פסילת מועמדותו לכנסת ה-21 נדחה.
בית המשפט, בדעת רוב (כנגד דעתם החולקת של המשנה לנשיא (בדימ') ש' לוין והשופטות ט' שטרסברג-כהן, ד' ביניש וא' פרוקצ'יה), החליט לדחות את העירעור בעיניינו של מרזל וקבע כי חרף קיומן של ראיות המעידות עליו כי הוא היה פעיל מרכזי של תנועת "כך", וחרף העובדה שלא הוכח כי הוא התנתק מהאידיאולוגיה הגזענית של תנועה זו, אין עילה להתערב בהחלטת ועדת הבחירות אשר סברה כי נוכח הצהרתו ששינה מדרכיו, יש לאפשר לו להיתמודד.
...
דא עקא, נוכח קביעת בית משפט זה בדעת הרוב בפסק הדין האמור, לפיה רשימת בל"ד לא נפסלה, השאלה כלל אינה עולה ומצטרף אני לחוות דעתה של חברתי שדין הערעור במסגרת ע"ב 5506/19 בעניין הרשימה המשותפת להידחות.
פגיעה אנושה בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר – מזה; ביטויים גסים, מכלילים, פוגעניים, חלקם גזעניים – מזה; ובתווך מבוכה – שמא החרטה, ההבהרות, ההצהרות על עזיבת החטא והקבלה לעתיד, נאמרו כולן מן השפה ולחוץ, 'מס שפתיים' שתכליתו לסייע למרזל בצליחת משוכתו של סעיף 7א. בסופו של דבר, לאחר עיון והתלבטות, באתי לכלל מסקנה כי אין להורות על פסילתו של מרזל מלהיות מועמד לכנסת.
משאלו הם פני הדברים, אני מצטרף למסקנת חברתי הנשיאה, כי אין מנוס אלא להורות על פסילתו.