כאמור בנידון דידן, לאחר היתנהלות בית הדין היתקיים דיון מלא שבו חקר בא כוח המשיבה את המבקש, נקבעו שני דיוני המשך, ובא כוח המשיבה ביקש גם לקבוע מועד נוסף לתביעת המזונות ולא העלה כלל טענה לפסילת הרכב עד אחר שראה כי בית הדין לא ייתן ידו לדחיית דיונים ללא סיבה.
הצורך בפסיקת מזונות זמניים למרות האמור
באשר לטענה שהעלתה המערערת בכתב העירעור בעיניין אי־מתן החלטה בבקשה למזונות זמניים בעבורה ובעבור שני קטינים – נצטט קטע מהחלטת מאוחרת של בית הדין האיזורי מיום ח' בתשרי תש"ף (7.10.2019) שבה נאמר (ההדגשות לא במקור):
בשולי ההחלטה, ולהוציא מליבן של טועים התמהים מדוע לא נפסקו מזונות למשיבה, מבהיר בית הדין את הפשוט לכל מתבונן וכדלהלן:
בדיון הראשון מיום י"ח טבת תשע"ט (26.12.18) בא כוח המשיבה היתנגד לסמכות בית הדין כמו גם בסיכומיו מיום (4.2.19).
גם בחוק לתיקון דיני מישפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, נקבע בסעיף 10 "הוגשה תביעה למזונות, רשאי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור התביעה".
גם בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי מישפחה (הוראת שעה), תשע"ה – 2014, בסעיף 3(ו) נקבע:
על אף האמור בסעיף קטן (ה) לא קבעו הצדדים עד תום תקופת עיכוב ההליכים הסדרים זמניים בהסכמה בעיניין מזונות או החזקת ילדים רשאים הם להגיש בקשה בעיניין לערכאה המוסמכת לפי דין.
...
ובית הדין נאלץ להתרות בו שיפסיק מהתנהגות זו.
המערערת ובא כוחה מנהלים קרב לעיכוב הליכים דיוניים בכל דרך שנראית להם המשרתת לדעתם את מטרתם ובית הדין סבור שאין לאפשר להם להמשיך בדרך פסולה זו.
בית הדין מוצא לנכון להעיר שהבקשה להעביר את התיק לבית דין בעיר אחרת, מלבד שיש לדחותה על פי דין וכאמור לעיל, כשלעצמה מקוממת ואינה במקומה.
נצטט קטע מסיום כתב הערעור:
אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, מתבקש בת הדין הנכבד לבטל את החלטת בית הדין קמא מיום 8.7.2019 ולקבוע כי הרכב בית הדין קמא פסול מלדון בענייני הצדדים בתיק זה ומבוקש כי בית הדין שייקבע לא יהא בית הדין הרבני האזורי חיפה משום הקשר ההדוק בין ההרכבים.
פסק דין ומתן הוראות
לאור האמור פוסק בית הדין:
הערעור נדחה בהיעדר תשתית ראייתית כלשהי.