דחיית מועד דיון בבית הדין לעבודה בשל סיבות מוצדקות

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ת"פ 33603-11-18 22 נובמבר 2023 לפני: כב' השופטת דפנה חסון זכריה המאשימה: מדינת ישראל הנאשמים: 1. מוסדות "שערי ציון" בני ברק 2. שמואל אלישיוב 3. מרדכי אילוז החלטה

בית הדין נעתר לבקשה לדחיית מועד הדיון, כך שלא נפל פגם באי התייצבותם לדיון שבוטל.

בית הדין נעתר לבקשתה, וזו הסיבה בשלה לא התייצבה לדיון.

בשים לב לנסיבות בשלן הוגשה הבקשה, עתוי הגשתה מתקבל על הדעת.

עם זאת, הובהר בפסיקה כי "לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק", וכי "ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהוה איפוא מהלך קצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר.  בדרך כלל יידרש הנאשם להראות שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו" (ע"פ 4855/02 מד"י נ' בורוביץ', פ"ד נט(6) 776 (2005)).

...

טרם נשמעה פרשת ההגנה, הגישו הנאשמים בקשה לקיום משפט זוטא, ובית הדין נעתר לבקשתם.

עם זאת, הובהר בפסיקה כי "לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק", וכי "ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר.  בדרך כלל יידרש הנאשם להראות שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו" (ע"פ 4855/02 מד"י נ' בורוביץ', פ"ד נט(6) 776 (2005)).

מכל מקום, בשלב זה של ההליך, לא שוכנעתי כי בפניי אחד מאותם ממקרים חריגים המצדיקים ביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק.

סוף דבר הבקשה לביטול כתב האישום – נדחית.

אנא אשר כי אילמלא נסע מר צנגוט להודו כשהוא חולה ובתנאים המפורטים בהחלטת בית הדין הנכבד היה הארוע בעין נדחה למועד אחר או לא מתרחש כלל.

אנא אשר כי מאמץ חריג/ארוע דחק/עבודה בתנאי מחלה/טיסה ארוכה ומתישה – יכולים להוות טריגר להתממשות פתולוגיה בכלי דם, כגורמי הדק המממשים גורמי סיכון שאינם קשורים לעבודה, בזמן ועקב העבודה.

לא מצאתי כי פרופ' ענר אינו מכיר בדיסציפלינה הרפואית המקובלת בבית הדין לעבודה, כפי שנקבעה ע"י פרופ' רכס בפרשת יהושע לב. ראשית, בענין יהושע לב נדונה שאלת קיומו של קשר סיבתי בין דחק נפשי בלתי רגיל לבין ארוע מוחי וזאת בשונה מהארוע החריג של התובע שאינו עוסק בדחק נפשי.

על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה לסטות מחוות דעתם המנומקות של המומחים שמונו על ידי בית הדין ואשר שללו קשר סיבתי בין הטיסה להודו לבין חסימת עורק הרשתית בעין שמאל ואיבוד חלקי של הראיה בעין זו. אשר על כן, התביעה נדחית.

...

לא מצאנו הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום כלי הדם או בתחום אחר.

אין בידינו לקבל טענה זו. התובע לא הוכיח כי קיימת אסכולה אחרת מהאסכולה בה נקט המומחה והתואמת כאמור גם את חוות דעתו של ד"ר כרמון.

על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה לסטות מחוות דעתם המנומקות של המומחים שמונו על ידי בית הדין ואשר שללו קשר סיבתי בין הטיסה להודו לבין חסימת עורק הרשתית בעין שמאל ואיבוד חלקי של הראיה בעין זו. אשר על כן, התביעה נדחית.

החלטת הועדה ברורה ומנומקת ואין הצדקה להתערב בה. דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית לגבי הארכת מועד – הלכה פסוקה כי בית הדין רשאי להאריך מועד להגשת ערר על החלטת ועדה רפואית לעררים מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ובילבד שיש טעמים מיוחדים להארכת המועד כאמור (ראו עב"ל (ארצי) 33351-11-12 מוחמד דולאני - המוסד לביטוח לאומי (26.09.2017)‏‏, עב"ל (ארצי) 59462-12-15 מוניקה מאלו - המוסד לביטוח לאומי (14.08.2018).

לפיכך, אין לדחות את הבקשה רק מסיבה זו. ב"כ המערערת הסביר בדיון– "אנו מבינים שנקבע 40% נכות נפשית בגין דכאון מג'ורי בנכות כללית ולא תפקדה בכלל. איני יכול לעשות דבר ללא אישור ממרשתי. המערערת לא פנתה אליי, היא לא תפקדה. בסמוך לחודש ספטמבר, היא יצרה איתי קשר ואמרה שאינה מרגישה טובה ושעשו לה עוול. ייצגתי אותה גם קודם." עמ' 3, ש' 15-12.

יש כשל לוגי לטעון לפגמים בהחלטת הועדה בשל סיבות שנוצרו לאחר שהתקיימה הועדה בפועל, ניתנה החלטה וזו הפכה לחלוטה, משלא הוגש ערעור בזמן.

" במסקנות, קבעה הועדה כי מבחינה פסיכיאטרית היא מקבלת את הערר, יש קשר סיבתי בין הדכאון המג'ורי לתאונת העבודה, הותירה את הנכות הזמנית שנקבעה בדרג הראשון וקבעה נכות צמיתה מיום 01.01.2019 בשיעור 10% לפי סעיף 34(ב)(2) (וכמפורט בהחלטה - הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה-רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה בתיפקוד נפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה).

...

היות שמדובר בסוגיות כבדות משקל המשליכות דה פקטו על המערערת ועתידה – ראוי להיעתר להארכת המועד ולדון בערעור לגופו.

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר על יסוד כל האמור ומשלא נפל פגם משפטי– הערעור נדחה.

המערער לא הגיש הודעתו ונדרשו שתי החלטות של בית דין זה על מנת שיגיש בקשה להארכת מועד בת 7 ימים להגשת ההודעה.

בסיכומי התשובה חידדה המשיבה את טענותיה וטענה כי המערער "מזגזג" בין טענות לגבי ניכוי מצב קודם – שאותן טען במסגרת הערר שהגיש ביום 20.3.22, לבין טענות בדבר קשר סיבתי חלקי, כאשר נושא הקשר הסיבתי חלוט כיום, לאחר ששלוש וועדות הכירו בו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין העירעור להדחות.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) ולהלכה הפסוקה, הבקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמאת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או היתעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

פגם זה עשוי היה להצדיק השבת עניינה של המשיבה לדיון בפני הועדה - על מנת שתנמק החלטתה בשאלת קיומו של מצב נפשי קודם בהתייחס לתעוד הרפואי האמור, אלא שבערעור שהוגש על ידי המוסד הובהר כי הוא אינו סבור כי על הועדה לעשות כן, אלא כי עליה לשקול קביעת קשר סיבתי חלקי.

...

בחלק האופרטיבי של פסק הדין המחזיר נקבע כי עניינה של המשיבה יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתתייחס לנושאים הבאים: "א. הוועדה תשקול האם לאור חפיפה לכאורה בחלק מתלונות בגין המצב הנפשי ובגין פיברומיאלגיה יש מקום לשינוי מסקנה לגבי גובה הנכות בגין פיברומיאלגיה.

בסיכומי התשובה חידדה המשיבה את טענותיה וטענה כי המערער "מזגזג" בין טענות לגבי ניכוי מצב קודם – שאותן טען במסגרת הערר שהגיש ביום 20.3.22, לבין טענות בדבר קשר סיבתי חלקי, כאשר נושא הקשר הסיבתי חלוט כיום, לאחר ששלוש וועדות הכירו בו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ביום 22 במאי 2006, ניתן פסק דין על ידי בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים (כב' הרשמת (כתוארה אז) דורית פיינשטיין), לפיו החברה חבה בתשלומי שכר למבקש בסך כולל של 223,000 ₪ ובנוסף סך של 21,666 ₪ בגין פצויי פיטורין והוצאות משפט בסך של 1,500 ₪, ובסה"כ סך של: 246,166 ₪ (להלן: "תביעת החוב").

ביום 25 בינואר 2022, הוריתי למבקש (נושה החברה) כהאי לישנא: "הנושה טרם הגיש תגובתו עד היום. עד היום ניתנו ארכות חוזרות ונישנות, החל מיום 9.9.21 העניין עצמו נמשך כבר מאז חודש ספטמבר 2019. ככול שלא תוגש תגובה עניינית עד ליום 22.2.22 לא יהיה מנוס מסגירת התיק.". מיני אז, ועד ליום 9 במרץ 2022, הוגשו 3 בקשות נוספות – ובסה"כ 7 בקשות – למתן אורכה למתן תגובה לבקשת החברה לסגירת התיק וסיום ההליך דנא, זאת מלבד כ-5 בקשות לדחיית מועד דיון בבקשת הפרוק.

על כן, טען המבקש, כי אך בשל סיבה פרוצדורלית גרידא אין זה נכון וצודק לסגור את התיק, מבלי שניתנה היזדמנות ממשית למימוש זכויותיו.

המבחן הראשון: האם נסיבות העניין עולות כדי ביטול המתבקש "מחובת הצדק", אשר במצב דברים זה בית המשפט מחויב להעתר לבקשה לביטול, ולבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, כגון: עת התברר כי הנתבע או מי מטעמו לא קיבל את ההזמנה לדיון או כי החתימה על אישור מסירה התבררה כחתימה של אחר; המבחן השני: כאשר פסק הדין ניתן כדין, וכן כאשר העידר תגובת המבקש הייתה ללא הצדקה, או אז, ביטול פסק הדין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט [ר' ת"א (מחוזי – ת"א) 2120/07 עיזבון המנוח ואח' נ' חברת דובק בע"מ ( 24.10.2013) (להלן: "ענין דובק")].

...

המבחן הראשון: האם נסיבות העניין עולות כדי ביטול המתבקש "מחובת הצדק", אשר במצב דברים זה בית המשפט מחויב להיעתר לבקשה לביטול, ולבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, כגון: עת התברר כי הנתבע או מי מטעמו לא קיבל את ההזמנה לדיון או כי החתימה על אישור מסירה התבררה כחתימה של אחר; המבחן השני: כאשר פסק הדין ניתן כדין, וכן כאשר העדר תגובת המבקש הייתה ללא הצדקה, או אז, ביטול פסק הדין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט [ר' ת"א (מחוזי – ת"א) 2120/07 עזבון המנוח ואח' נ' חברת דובק בע"מ ( 24.10.2013) (להלן: "ענין דובק")].

לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מאחר ובידי המבקש פסק דין חלוט של בית הדין האזורי לעבודה, סיכויי תביעתו גבוהים, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, ובהתחשב בהשתהות ההליכים עקב מחלתה של באת־כוחו אשר ממנה לא ניתן להתעלם – יש לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין.

התוצאה: הבקשה מתקבלת.