מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית טענת פגיעה מינית בהיעדר ראיות מספקות

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

נקבע כי למתלוננת היו הסברים מספקים ביחס לקשיים מסוימים שעלו מעדותה.
הנמקותיו של בית משפט קמא לדחיית טענת העלילה – מעוגנות בראיות, בניסיון החיים ובשכל הישר.
גם דין טענות המערער כי היתנהגותה של המתלוננת בהמשך החופשה באילת שוללת את טענתה כי היא נפגעה מינית – להדחות.
במקרים מסוימים יש גם בהתנהגותו הפאסיבית של הנפגע כדי להצביע על העדר הסכמה מצידו למגע המיני (ראו, למשל: ע"פ 5938/00 אזולאי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש (14.5.2001)).
...
ממצאי העובדה והמהימנות שנקבעו מבססים היטב את המסקנה המרשיעה ואין עילה להתערב בהם.
לסיכום, העונש שהושת על המערער אינו מצדיק התערבות.
לאור כל האמור, אציע לחברותיי לדחות את הערעור על שני חלקיו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לצד זאת נדחו טענות המשיב שלפיהן חקירתו כללה איומים, השפלות או ניצול מצוקה רפואית, תוך שצוין כי החקירה היתנהלה באופן "מכובד ומכבד" (להלן: ההחלטה במשפט הזוטא).
עוד נטען כי לא היה מקום לתת משקל לפסילת הראיות במסגרת משפט הזוטא, שכן בית המשפט כבר נתן לכך משקל הולם בהחלטתו לפסול חלק מאמרותיו של המשיב.
על כך עמדה השופטת א' פרוקצ'יה בעיניין אחר: "הניצול המיני של הזולת בדרך של כפייה, או תוך אי היתחשבות בהיעדר הסכמה הוא אחת התופעות הקשות והפוגעניות ביותר בבטחונו הגופני והנפשי של הפרט, ובשלום הציבור ככלל. הפגיעה המינית העבריינית פולשת לגופו ולנפשו של הקרבן, והורסת בו חלקה טובה. היא מבזה את עצמיותו, ופוגעת באינטימיות ובאוטונומיה המקודשת של גופו. היא משקפת את הישתלטות החזק והברוטאלי על החלש וחסר האונים. היא מצריכה היתערבות ממשית של מערכות החוק והמשפט כדי להגן על קרבנות עבריינות המין בפועל ובפוטנציה" ([ע"פ 9994/07](http://www.nevo.co.il/case/6241014) פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (11.8.2008)).
יחד עם זאת, סבורני כי באיזון הראוי בנסיבות העניין לא ניתן משקל מספק לעיקרון ההלימה, בשים לב לחומרת הפגיעה המינית הקשה והממושכת של המשיב בנפגע העבירה.
המשיב ביצע את העבירות באופן שיטתי ומתוכנן במשך כשלוש שנים, תוך שהוא מיתעלם באכזריות מתחינותיו של נפגע העבירה שיחדל ממעשיו ומהכאבים העזים שהוא גורם לו. המשיב אף איים על חייו של נפגע העבירה פעמים רבות, ואיומיו אלה השיגו את מטרתם, והביאו לדחיית תלונתו במשך שנים ארוכות; כעולה מתסקיר שירות המבחן – הארוע שבו הצמיד המשיב סכין מטבח גדולה לגרונו של נפגע העבירה – גרם לנפגע העבירה, שהיה באותה העת ילד כבן 11 שנים בלבד – ל"אימת מוות קשה, מטלטלת ומצמיתה".
...
סבורני כי מעשים אלה מחייבים ענישה מחמירה שתעמוד בהלימה לעצמת הפגיעה בנפגע העבירה.
לצד האמור, טענה המערערת בנוסף כי שגה בית המשפט בכך שנתן משקל אף אם מוגבל, להודאתו החלקית של המשיב בחקירתו במשטרה, ממנה חזר בהמשך, לאחר שבית המשפט מצא כי במסגרת הודאה זו הביע "ראשית חרטה" על מעשיו.
סוף דבר: על יסוד שיקולי הענישה עליהם עמדתי, ובהתחשב בעקרון שלפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את מלוא חומרת הדין, אציע לחבריי להעמיד את עונש המאסר על המשיב על 13 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

באשר לחלק מהחשדות, התיק ניסגר לנוכח העדר ראיות מספקות להעמדה לדין, ובאשר ליתר בשל היתיישנות.
במסגרת העתירה נטען, בין היתר, כי העותרות נפגעו על ידי המשיב במסכת עבירות מין ואלימות, שהגיעה לכדי היתעללות; כי על אף הקביעה של מחלקת העררים שקיימות ראיות ביחס לחלק מהעברות בתיק, הוחלט להותיר את ההחלטה על סגירת תיק החקירה על כנה, ולדחות את הערר; כי ישנן ראיות מספיקות להעמדה לדין בכל הנוגע לעבירות המין של שניים מילדיו של המשיב; כי המשיב ביצע עבירות מין חמורות בעותרת 1, ובתוך כך עבירת סרסרות, שכן זו לא נתנה את הסכמתה החופשית והאמיתית להישתתף באירועים שפורטו על ידה, ויש להגיש כתב אישום בעיניין זה; כי המשיב היתעלל בילדיו, והפגין כלפיהם אלימות פיזית ומילולית במספר רב של פעמים; כי התיק ניסגר מעילה של חוסר עניין לציבור, החלטה שאינה סבירה כלל; וכי עד שאזרו העותרות אומץ להגיש תלונות במישטרה, על בית המשפט לא לסגור בפניהן את הדלת.
במסגרת התגובה, סקרו המשיבות את האירועים הנטענים על ידי העותרות, ובין היתר, את הטענות לפגיעה מינית כלפי העותרת 4, הטענות לסרסרות ולאלימות הפיזית כלפי העותרת 1, והטענות לאלימות כלפי ילדיהם של העותרת 1 והמשיב, ומצאו כי באשר לחלק גדול מהעברות חלה היתיישנות, באשר לחלק אחר מהעברות אין די ראיות להעמדה לדין, ובאשר למקצת העבירות בהן ישנן ראיות לכאורה לביסוס החשד, הרי שמכלול נסיבות העניין אינו מתאים להעמדה לדין.
זאת, לנוכח שיקולים כגון חלוף הזמן שעבר מבצוע העבירות ואי הבהירות באשר למועדים שבהם היתרחשו חלק גדול מהתלונות; העובדה שנ' הקטינה, אחת מילדיהם של העותרת 1 והמשיב, תדרש להעיד כנגד אביה על ארוע התקיפה; החשש לזיהום ראייתי כתוצאה משיחות בין העותרות; העובדה שהעותרת 1 מסכימה ואף מבקשת כי המשיב ייקח שניים מילדיהם המשותפים לביקורים בביתו; העדר אינדיקאציות לקיומם של ארועי אלימות חדשים מצד המשיב; מעורבות גורמי הרווחה אשר חיוו דיעה שהקטינים אינם נמצאים כעת בסכנה לפגיעה חוזרת; וטענות אפשריות בדבר מצבו הנפשי של המשיב בעת ביצוע המעשה.
...
בתגובתן, טענו המשיבות שיש לדחות את העתירה בהיעדר עילה להתערבות.
לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון, הגענו לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות.
בנסיבות דנן, על רקע ההלכה העקרונית לגבי היקף ההתערבות בשיקול דעת רשויות התביעה, ועם כל ההבנה לצער ולכאב העמוק של העותרות אשר אזרו אומץ רב, ותיארו בפנינו באופן מרשים ומעורר הערכה את תחושותיהן הקשות, לא מצאנו להתערב בהחלטת המשיבה.
משאלו הם פני הדברים, העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

מאחר שלא היו עדים לארוע, ולא מותקנות מצלמות בבית המשותף, ישנו קושי להוכיח את המעשה שיוחס לתובע, והתלונה ניסגרה בהיעדר ראיות מספקות, ולא בחוסר אשמה.
"(1) לבזות אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, היתנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".
מהמסמכים שצורפו על ידי התובע עולה כי שתי התלונות ניסגרו בהיעדר תשתית ראייתית המלמדת על יסוד סביר לחשד לבצוע עבירה פלילית, וכי ערר שהוגש על ידי הנתבעת נדחה (ראו ת'1, ת'1 וכן מכתב מיום 29.12.22 ממחלקת העררים שבפרקליטות המדינה).
...
די בכך כדי לדחות את טענות התובע בעניין זה. למעלה מן הדרוש, מצאתי להוסיף כי דין הטענה בהקשר זה להידחות לגופה מהטעמים הבאים: כעולה מסעיף 1 לחוק, במוקד הדברים העשויים להוות לשון הרע יעמוד אדם קרי, יחיד או תאגיד.
נוכח האמור לעיל, דין התביעה, ככל שהיא נוגעת, לתכתובת הוואטס אפ להידחות גם כן. סיכום אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבעת סך של 2,000 ₪ עבור הוצאות ההליך הכוללות שכר טרחת עורך דין.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

סעיף 3(א) לחוק קובע מהי הטרדה מינית, וסעיף 3(ב) קובע כי "היתנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית". אולם, כאמור, בעניינינו אין אנו נדרשים לשאלה אם אכן היתקיים ארוע של הטרדה מינית, זאת משההליך נגד המערער נדחה כמתחייב מההסכם בינו לבין המערערת, ומשלא הוגש ערעור בעיניין זה על ידי מי מהצדדים.
אכן, ממכלול הדברים עשויה להצטייר תמונה דומה לזו שטענה לה המערערת אולם בהעדר ראיות מספקות אין בידי לקבוע זו בצורה חד משמעית ומשכך אין בידי אלא לדחות טענה זו. בירור התלונה מושא ערעור זה נדרשים אנו לבחון האם המשיבה פעלה בהתאם לדרישות החוק והתקנות באשר לתלונה אותה הגישה המערערת.
...
על רקע האמור, הגישה המערערת את תביעתה כנגד המערער וכנגד המשיבה בגין הפרת הוראות החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית.
איני מביעה את דעתי לגבי הכשלים והפגמים שמצא בית הדין קמא בהתנהגות המשיבה כלפי המערערת בבירור תלונתה על ההטרדה מינית על ידי המערער ולגבי טענותיה בדבר ההתנכלות ובירור העניינים האחרים אשר עמדו בפני בית הדין קמא ומצאו את ביטוים בפסק דינו.
זאת כאמור, מבלי להביע דעה כאמור על הכשלים הנוספים שבגינם מצא בית הדין קמא מקום לפסוק לטובת המערערת.
סוף דבר על דעת רוב חברי ההרכב, ובניגוד לעמדתה החולקת של נציגת ציבור (עובדים) גב' רחל בנזימן, נפסק כך: הערעור בע"ע 30591-03-21 (ערעור המשיבה) מתקבל כך שהסכומים שנפסקו לחובתה של המשיבה יבוטלו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו