לכן טוענת הנתבעת בבקשתה, כי אין מקום להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האף-אוזן-גרון בתיק זה, שכן המשמעות היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט שיידרש לחוות דעתוֹ של מומחה בית המשפט בהליך מקביל.
באשר לטענה כי התובע לא התבסס על חוות דעת מומחה בית המשפט בתיק הפלת"ד בתחום האורתופדי טוען התובע, שגם הנתבעת לא הסתמכה על חוות דעת זו.
דיון והכרעה
שני הצדדים לא הביאו סימוכין לטענותיהם באשר לאפשרות, או שמא להיעדר האפשרות, להסתמך על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט שהוגשה בתיק הפלת"ד, כשבשני התיקים מדובר באותם צדדים.
בתביעה הראשונה מונו מספר מומחים מטעם בית המשפט, וביניהם מומחה לפסיכיאטריה שהמליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירוכירורגיה.
בית משפט השלום בפתח תקווה דחה את בקשתו, ובית המשפט המחוזי מרכז דחה את בקשת רשות העירעור מן הטעם שהחלטות העוסקות בצרוף חוֹות דעת רפואיות או הוצאתן מתיק בית המשפט – הן החלטות דיוניות המצויות בשקול דעתה של הערכאה הדיונית ובהן ערכאת העירעור לא תיטה להתערב (שם, בפִסקה 18).
...
לפיכך טענה הנתבעת, שבהיעדר חוות דעת רפואית, מנוע התובע מלטעון או להוכיח טענות שברפואה, ולכן, לטענתה, דין תביעתו להימחק על הסף בשל היעדר עילה.
כב' השופטת אלון כתבה (שם, פִסקאות 12-11):
"11. אוסיף, כי אינני מקבלת את טענת הנתבעות, כי חוות הדעת הנוירולוגית, שבראשיתה הוגשה כחוות דעת מומחה בית המשפט (בתביעה בבית משפט השלום), תשפיע על מומחה בית משפט שימונה בתיק זה, ככל שימונה. חזקה על מומחי בית המשפט, כי הם נותנים חוות דעתם על פי הבנתם ושיקול דעתם המקצועי והענייני והרי ההכרעה לעולם מסורה לבית המשפט.
בסיכומו של דבר קבעה כב' השופטת א' אלון, כי על התובע (שם) להמציא את הסכמת המומחה הנוירולוגי (בתיק הראשון) להתייצב ולהיחקר על חוות דעתו.
סיכום
אשר על כן, אני מורה לתובע להמציא לא יאוחר מתאריך 20.7.2023 את הסכמת ד"ר בן טובים, להתייצב ולהיחקר על חוות דעתו במסגרת ההליך דנן.