דחיית התנגדות לביצוע תביעה כספית בהוצאה לפועל

בפני היתנגדות לבצוע תביעה כספית, בסך כ-1260 ₪, שהמשיבה הגישה לבצוע בהוצאה לפועל (תיק 515999-05-19), בקשר עם יתרת חוב של המבקשת אליה, לפי המופיע בספריה.

ההיתנגדות עצמה נדחית, תוך שאני מחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה עבור ההיתנגדות והדיון בסך של 450 ₪, וסכום זה יש להוסיף על החוב בתיק ההוצאה לפועל (או לגרוע מיתרת הזכות, ככל שתהיה יתרת זכות).

...

לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן: הבקשה לעניין המועד מתקבלת, באופן שאני קובע שההתנגדות הוגשה במועד.

ההתנגדות עצמה נדחית, תוך שאני מחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה עבור ההתנגדות והדיון בסך של 450 ₪, וסכום זה יש להוסיף על החוב בתיק ההוצאה לפועל (או לגרוע מיתרת הזכות, ככל שתהיה יתרת זכות).

מתוך ציפייה, כי אכן תהיה יתרת זכות לטובת המבקשת, אני מורה על החזרת הערבון שהופקד בתיק לידיה.

לאחר שנתתי דעתי להליכים שבתיק הוצל"פ 515375-01-20, שבו הוגשו שיקים לבצוע כנגד המשיב הנכללים במסגרת תא"ק 8902-09-19, ולאחר שעיינתי בהחלטות שניתנו בתיק ההוצל"פ הנ"ל ע"י רשם ההוצאה לפועל, בתובענה בסדר דין מקוצר שבתא"ק 8902-09-19, ובפרוטוקול הדיון שהתקיים באותו תיק ביום 22.10.20, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות העירעור על נספחיה, החלטתי לדחות את בקשת רשות העירעור, מבלי לבקש את תשובת ב"כ המשיב.

יחד עם זאת, לא ראיתי לנכון לקבל את בקשת רשות העירעור, הואיל ובסופו של דבר בית-משפט קמא לא הורה על דחיית ההליך ולא על מחיקתו, אלא הורה שהואיל וטרם הוכרעה בקשת הרשות להיתגונן בתובענה הכספית (תא"ק 8902-09-19) אין הוא נידרש לבקשתה של המבקשת לדחיית ההיתנגדות ולכשתוכרע בקשת הרשות להיתגונן יש להגיש על-כך הודעה לתיק בצרוף ההחלטה.

...

לאחר שנתתי דעתי להליכים שבתיק הוצל"פ 515375-01-20, שבו הוגשו שיקים לביצוע כנגד המשיב הנכללים במסגרת תא"ק 8902-09-19, ולאחר שעיינתי בהחלטות שניתנו בתיק ההוצל"פ הנ"ל ע"י רשם ההוצאה לפועל, בתובענה בסדר דין מקוצר שבתא"ק 8902-09-19, ובפרוטוקול הדיון שהתקיים באותו תיק ביום 22.10.20, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור, מבלי לבקש את תשובת ב"כ המשיב.

אכן, סבורני, כטענת המבקשת, שעצם הגשת השיק לביצוע מכוח העילה השטרית, אינה מונעת מן התובע מלהגיש בו זמנית, בגין אותו חוב עצמו, גם תביעה כנגד המשיב מכח עסקת היסוד אשר בין הצדדים.

יחד עם זאת, לא ראיתי לנכון לקבל את בקשת רשות הערעור, הואיל ובסופו של דבר בית-משפט קמא לא הורה על דחיית ההליך ולא על מחיקתו, אלא הורה שהואיל וטרם הוכרעה בקשת הרשות להתגונן בתובענה הכספית (תא"ק 8902-09-19) אין הוא נדרש לבקשתה של המבקשת לדחיית ההתנגדות ולכשתוכרע בקשת הרשות להתגונן יש להגיש על-כך הודעה לתיק בצירוף ההחלטה.

ההמחאות הוגשו לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל בחיפה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור שבה נפסק על ידי כב' השופט גריל, כי אין מקום לקבל את בקשת רשות העירעור, "הואיל ובסופו של דבר בית-משפט קמא לא הורה על דחיית ההליך ולא על מחיקתו, אלא הורה שהואיל וטרם הוכרעה בקשת הרשות להיתגונן בתובענה הכספית (תא"ק 8902-09-19)" במסגרת ההחלטה בבקשת רשות העירעור צוטטה הלכה, לפיה גם אם מדובר במערכת עובדתית אחת ובחוב כספי אחד, קיימות שתי עילות תביעה : " כך גם פסק-דינה של כב' השופטת נ' גרוסמן ב-ת"א (שלום תל-אביב) 60425/06 עזראכו פריט (1968) בע"מ נ' גורית דליה מנצור ואח' (19.2.07), שאליו הפניתה המבקשת בבקשת רשות העירעור:

" כיוון שההפקדות בתביעה הכספית בוצעו כדבעי מתקבלת ההיתנגדות אף בתביעות הכספיות שלפני.

...

אני סבור, כי שני התיקים עוסקים באותו עניין בדיוק ועל כן אין מקום לנהלם בנפרד.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור שבה נפסק על ידי כב' השופט גריל, כי אין מקום לקבל את בקשת רשות הערעור, "הואיל ובסופו של דבר בית-משפט קמא לא הורה על דחיית ההליך ולא על מחיקתו, אלא הורה שהואיל וטרם הוכרעה בקשת הרשות להתגונן בתובענה הכספית (תא"ק 8902-09-19)" במסגרת ההחלטה בבקשת רשות הערעור צוטטה הלכה, לפיה גם אם מדובר במערכת עובדתית אחת ובחוב כספי אחד, קיימות שתי עילות תביעה : " כך גם פסק-דינה של כב' השופטת נ' גרוסמן ב-ת"א (שלום תל-אביב) 60425/06 עזראכו פריט (1968) בע"מ נ' גורית דליה מנצור ואח' (19.2.07), שאליו הפנתה המבקשת בבקשת רשות הערעור:

יחד עם זאת, מבלי לקבוע מסמרות, כמובן, אני סבור שמטעמים של יעילות דיונית ומניעה משימוש לרעה של הליכי משפט יש מקום למחשבה מחדש לגבי הלכה זו ויעיד על כך ההליך הנוכחי.

חרף היעדר פירוט נדרש ובשים לב להלכות הנהוגות בכל הנוגע למתן רשות להתגונן, אני סבור כי טענות המבקשת הינן טענות הגנה המצריכות בירור והמצדיקות את פתיחת שערי בית המשפט לצורך בירור זה. כיוון שההליך המאוחד שבפני זהה להליך בתביעה הכספית אני מותיר את התוצאה שנקבעה בתביעה הכספית וקבעה כדלקמן: " בהתייחס לנתבעים 1-2:

אשר לנתבע 3: לאחר ששקלתי את טענות הנתבע 3 ביחס למעמדו בעסק אליו סופקה הסחורה והצורך לברר את אחריותו לסכום החוב הנתבע מכח מעורבותו בעסק; ומאחר והנתבע 3 לא הציג כל טענה המהווה טענת הגנה ביחס להמחאות המשוכות על ידיו ואשר הועברו לידי התובעת ולא ניתן לקבל את טענתו ביחס להעדר יריבות כאשר הוא מושך ההמחאות החלטתי להתיר לנתבע 3 להתגונן מפני התביעה בכפוף להפקדת פקדון בסך כולל של 50,000 ש"ח בקופת בית המשפט עד ליום 7.3.2021.

בשלב מסוים סוכם בין הצדדים כי המערער יקנה את התיק מהמתלונן תמורת 10,450 ₪, ששולמו בהמחאה בנקאית נדחית שנמסרה לו על ידי המערער; מאוחר יותר, חברת הביטוח הודיעה למערער כי היא מסכימה לשלם לסילוק התביעה סך של 10,050 ₪; המתלונן הציג את ההמחאה שנמסרה לו על ידי המערער לפרעון בבנק, אולם היא חוללה ולא כובדה בהיעדר כסוי מספיק או בשל ביטולה על ידי המערער; המתלונן הגיש את ההמחאה לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל; המערער הגיש היתנגדות לבצוע השטר; ההיתנגדות נדחתה והמערער חויב לשלם את סכום ההמחאה, ועד ליום הגשת הקובלנה לא עשה כן. בהכרעת דינו, החליט בית הדין המחוזי להרשיע את המערער בכל העבירות שבקובלנה.

כמו כן, בית הדין המחוזי לא קיבל את טענת המערער בדבר זכות קזוז בגין שכר טירחה שהגיע לו מהמתלונן, וקבע כי טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם המסגרת העובדתית שהוצגה בפני בית הדין, לרבות דחיית היתנגדותו של המערער כנגד ביצוע ההמחאה, ודחיית תביעה כספית שהגיש נגד המתלונן לשכר הטירחה.

...

בנסיבות אלה, סבורני כי יש לבטל את הרשעתו של המערער בעבירה של שליחת יד בכספי לקוח.

יחד עם זאת, סבורני כי בשים לב לנסיבות המקרה והקביעות בערכאות הקודמות, עבירת עיכוב הכספים בה הורשע המערער, נמצאת ברף חומרה גבוה יחסית.

בשקלול כל השקלולים הרלוונטיים כפי שצוין, לרבות העבירות הנוספות בהן הורשע המערער, סבורני כי יש להפחית את ההשעיה בפועל שהוטלה על המערער ולהעמידה על 18 חודשים במקום 24 חודשים.

בפסק הדין, נדחתה ההיתנגדות לבצוע שטר שהגיש המערער ובהתאם לכך נקבע כי המשיבה רשאית להמשיך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו לבצוע שטר החוב במסגרת תיק הוצל"פ 518109-04-17, בנוסף חויב המערער בשכר טירחת עו"ד בסכום של 15,000 ₪ ובהוצאות.

התביעה הכספית, נדחתה.

כמו כן, הפנה המבקש לכך שבתיק ההוצאה לפועל הוגשה הבקשה להעברת הכספים לתיק הוצל"פ שבו המשיבה היא הזוכה, כאשר הבקשה הוגשה על ידי חברה אחרת בבעלות אותם בעלי מניות, וכך גם ייפוי הכח בתיק זה. בתגובתה לבקשה, לא סתרה המשיבה את טענות המבקש.

...

באשר לסיכויי הערעור, הרי כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 15.3.23 שניתנה בבקשה למתן פטור מאגרה והפקדת ערובה, אני סבורה כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור גבוהים.

לסיכום, עלה בידי המבקש להוכיח כי אם לא יינתן צו מניעה זמני שיאסור על העברת הכספים למשיבה, עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך.

לאור כל האמור, אני נעתרת לבקשה, ומורה כי הסכום שהועבר אל בא כוח המשיבה במסגרת תיק הוצל"פ 518109-04-17 מכוח החלטת רשם ההוצאה לפועל, יוותר בחשבון נאמנות של ב"כ המשיבה ולא יועברו אל המשיבה עצמה, עד למתן פסק דין בערעור.