דחיית התביעה על הסף בשל העדר סמכות מקומית

העידר סמכות מקומית: לטענת הנתבעת, התביעה הוגשה בחוסר סמכות מקומית שכן תניית השיפוט הייחודית עליה הסכימו הצדדים הנה בלעדית לבית המשפט בירושלים (סעיף 20 להסכם) ובהתאם לתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות") דינה של התביעה שמקורה לטענת התובעת בהסכם שנחתם בין הצדדים, לדון בבית המשפט המוסמך בירושלים וזאת ככל שבקשת הנתבעת לסילוק על הסף תדחה מחמת חוסר סמכות עניניית.

לפיכך מתבקש בית המשפט להורות על סילוקה של התביעה על הסף תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לחילופין, ככל שהבקשה לסילוק על הסף מחמת העידר סמכות עניינית לא תיתקבל ייטען כי הסמכות המקומית נתונה לבימ"ש המוסמך בירושלים בשל תניית שיפוט ייחודית.

...

ועדת התמיכות החליטה להורות על ביטולה של התמיכה המוענקת לרשויות עמק יזרעאל, קריית גת והתובעת וזאת מאחר שהרשויות אינן מבצעות את הפרויקט בעצמן או באמצעות חברת בת שלהן או תאגיד עירוני שבשליטתן כדרישת מבחן התמיכה של המשרד , יחד עם זאת החליטה ועדת התמיכות לפנים משורת הדין לאשר לרשויות תשלום עד ליום 31.5.18 וזהו לשון ההחלטה: " החלטת וועדת הרשויות שניתנה ביום 1.1.2018, בעניין עמק יזרעאל, קרית גת ותל אביב בטלה וזאת לאור הנתונים שהובאו בפני הועדה, לפיהם הרשויות פורטו מעסיקות את הפרויקטורים באמצעות גופים שאינם הרשות או תאגיד עירוני...לאור כל האמור לעיל, ולפנים משורת הדין, הוועדה מאשרת תשלום לרשויות לתקופה של עד ליום 31.5.2018 ומבהירה כי לא תאושר תמיכה באמצעות גופים אחרים (שאינם הרשות) לאחר מועד זה. התמיכה מה- 1.6.2018 תאושר רק להעסקה באמצעות הרשות או תאגיד עירוני בהתאם לנוהל התמיכות והוראות התכ"ם בעניין". לטענת הנתבעת מדובר למעשה בהשגה על החלטה מנהלית של רשות ציבורית, אשר הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים המתנהל במסגרת בית המשפט המחוזי.

לסיכום, בית המשפט הנכבד נעדר סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה ודינה סילוק על הסף.

כך, למשל, נקבע בעבר: "על בתי המשפט לבחון היטב תביעות בהן מתבקש סעד כספי ואשר בגדרן משיג התובע על החלטה מנהלית כזו או אחרת של רשות. רק באותם המקרים בהם מדובר בתקיפה עקיפה תוכר סמכותו של בית המשפט האזרחי. ואולם, באותם המקרים בהם הלכה למעשה מדובר בתקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית, אין לאפשר עקיפה של הליך העתירה המנהלית, על סדרי הדין הקבועים לגביה, באמצעות ניסוח מניפולטיבי של כתב הטענות" (רע"א 7987/10 מדינת ישראל נ' עמותת מוסדות "חזון ישעיה" [פורסם בנבו] (28.4.11)).

לאור האמור לעיל, הבקשה לדחייה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית נדחית ואף נדחית הבקשה להעביר את התיק לבית משפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

בפניי בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת העדר סמכות מקומית, לחלופין מחיקתה מחמת העדר סמכות מקומית ולחילופי חילופין מתן הוראות בדבר העברת הדיון בה לבית משפט השלום במחוז ירושלים.

...

לעניין זה ראו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, אמינון הוצאה לאור, מהדורה שביעית (1995), בעמ' 384: "העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה. היינו, את כל 'העובדות המהותיות' אשר פירש בו בהתאם לתקנה 9(5) ותקנה 71(א). אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז – ורק אז – אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה. במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה, ולשמעה?" (לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א 163/84‏  ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' חברת העובדים העברית השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ, פ''ד לח(4) 001) ומכאן לענייננו.

אף לא שוכנעתי כי קבלת הבקשה תפגע בתובעת באופן שיש בו לפגוע בזכות הגישה שלה לערכאות, או כי תניית השיפוט הנה מקפחת, בשים לב לאופן הפעולה של הנתבעת, כמתואר בכתב התשובה.

אשר על כן אני מקבלת את הבקשה בחלקה ומורה על העברת הדיון בתביעה לנשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, אשר ינתב את התיק לשמיעה.

לפני בקשה לדחות התובענה על הסף בשל העידר סמכות מקומית, לחילופין להורות על העברתה לבית המשפט המוסמך לידון בה, הוא בית משפט שלום בנתניה.

...

לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה להעברת התיק מפאת חוסר סמכות מקומית והתביעה תוסיף להתברר בבית משפט זה. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסכום של 1,500 ₪.

כמו כן, טען המשיב כי על התביעה להדחות על הסף מחמת העדר סמכות מקומית ואף לגופו של עניין בהיעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הועדה.

...

המשיב טוען כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות שכן זה הוגש כעבור למעלה משישה חודשים ובחלוף המועדים הקבועים בתקנות.

כמו כן, טען המשיב כי על התביעה להידחות על הסף מחמת היעדר סמכות מקומית ואף לגופו של עניין בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

לכך יש להוסיף כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי סיכויי הערעור גבוהים וזאת מהטעם שוועדת הערר לא יישמה כיאות את הנחיות פסק הדין בתחום הנפשי.

לפיכך שוכנעתי כי מתקיימים טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת הערעור ועל כן יש להכריע בערעור לגופו.

סוף דבר הערעור מתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר אל ועדת הערר באותו הרכב על מנת שזו תפעל כדלקמן: הועדה תיישם את הוראות פסק הדין מיום 18.10.2018 ותפרט מהם שיקוליה לקבוע 10% נכות נפשית בלבד, מבין החלופות השונות של פריט ליקוי 34.

זוהי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העידר סמכות מקומית בהתאם לתקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "תקנות סד"א").

נטען שיש לדחות את טענות המשיבה בכתב התביעה דנן, לפיהן, לבית המשפט דנן סמכות מקומית לידון בתובענה נוכח העובדה כי המקום בו נחתם החוזה, ואשר בו היה אמור להיות מסופק השרות, הנו כתובתה.

...

כן עתרו המבקשים לחיוב המשיבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד. בתגובה לבקשה, טענה המשיבה שדין הבקשה להידחות, מאחר שהמבקשים הגישו בקשה שגויה לסילוק על הסף במקום בקשה להעביר את מקום הדיון.

בתגובה להודעה האחרונה, טענה המשיבה שאת התביעה היא הגישה על סמך ההסכם שנחתם בין הצדדים ביום 1.9.2019, ולא בגין ההסכם שנחתם ביום 9.2.22, ועיון בהסכם זה לא מעלה ולו סעיף אחד בדבר "תניית שיפוט". דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, ובשים לב להוראת התקנות ודברי ההסבר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת הדיון בתובענה להתקבל, ואנמק; המדובר בתביעה כספית חוזית בגין הפרת הסכם התקשרות שנחתם בין הצדדים ביום 1.9.2019 לביצוע פרויקט CRM (מערכת לניהול קשרי לקוחות המאפשרת ניהול תהליכי שיווק, מכירות ושירות) (להלן: "ההסכם מיום 1.9.2019").

נוכח כל האמור, אני מקבלת את בקשת המבקשים, קובעת כי אין סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתובענה, ומורה על העברת התיק לבית המשפט במחוז תל אביב.