דחיית הבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ

דחיית בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ והותרת צו העיכוב כנו.

...

לאחר שמיעת עדות החייב והתעלמותו מקשיים עיקריים הרובצים לפתחו שוכנעתי שישנו חשש ממשי שהחייב פועל להברחת נכסים ושהיעדרותו מהארץ תכביד באופן ממשי על יכולת הזוכה לממש פסק דין ולגבות את חובו של החייב, ככל שיקבע כך. מאזן הנוחות במסגרת בחינת השאלה האם הנזק שייגרם לחייב מהותרת הצו על כנו עולה על הנזק שייגרם לזוכה מהסרת הצו – נמצא שידה של הזוכה על העליונה.

סוף דבר ענייננו בחייב שמסר לזוכה המחאה על סך מיליון ₪ אך ההמחאה לא כובדה.

כמפורט לעיל – שוכנעתי שיש חשש להכבדה ממשית על גביית החוב מושא ההליך אם ייעדר החייב מהארץ וכן יש חשש להברחת נכסים מצדו.

נוכח כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה ובטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר ללא כל תנאי או סייג.

...

אין בידי לקבל טענה זו. הזיקות של המשיבה לישראל, אינן מהוות "טעם מיוחד" לעיכוב יציאתה של המשיבה מן הארץ, כאשר המבקש לא הראה בשום מקום, בין בבקשתו ובין בסיכומיו לפני, כי היעדרות המשיבה מישראל תביא להכבדה על ביצוע פסק הדין; לא הוכח ואפילו לא נטען על ידי המבקש כי למשיבה יש נכסים, רכוש, כספים או זכויות ,XXXX מכל סוג בישראל.

נוכח כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה וביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר ללא כל תנאי או סייג.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים בפקס ובאמצעות מערכת נט המשפט - ותפעל לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ מול משטרת הגבולות.

לשם פיקוח על יישום הוראה זו אני קובעת התיק לת.פ. בעוד 7 ימים מהיום.

בהחלטה מיום 11.12.17 של כב' הרשמת הבכירה מיטל חלפון- נזריאן (להלן: "כב' הרשמת הבכירה"), נדחתה הבקשה לצוו עיכוב יצאה מהארץ, מהנימוקים להלן: "עיון בבקשה אנו מלמד על חשש סביר ליציאה מהארץ לצמיתות או על הכבדה על קיום ההליך העקרי כאשר כתב התביעה אף טרם הוגש ומעיון בבקשה לא ניתן ללמוד על קיומה של עילת תביעה כנגד המשיב. לא זו אף זו, התובעת לא מסרה תעודת זהות של המשיב שלגביו היא מבקשת את הצוו. המבקשת לא תמכה בקשתה בתצהיר או באסמכתאות וגם מטעם זה הבקשה נדחית." (הדגשה שלי – הח"מ).

...

כל נימוק אחר בגינו יש לדחות את התביעה כמפורט לעיל, בכתבי בית הדין שהגישה התובעת נרשם בין היתר: "הנתבע מחזיק בחומרי הזרקה המכילים רעל להמתה ובוטוקס וחומרים שומניים מזיקים. הנתבע שולח את הבחורה הרוסייה ובחורות נוספות שיזריקו לתובעת בוטוקוס על מנת להפוך אותה נפוחה, שמנה ומוגשמת"; "היה גם ניסיון להמית דודה אחרת בהזרקה, וכדי שלא יתעורר חשד בקרב בני משפחתה, רצו להפסיק את עבודת קוצב הלב שלה, כדי שסיבת המוות תהיה הגיונית"; לתובעת ילד המצוי בכפר ערבי, ואולם, ילד זה נולד כתוצאה מכך שגנבו לתובעת ביציות.

סוף דבר: אני מורה על דחיית התביעה בשל העדר סמכות עניינית ושכן אין נתבע מזוהה בתיק.

כמו כן התביעה נדחית שכן דומה שניתן לדחות אותה מלכתחילה, לאור הטענות הנקובות בה. אין צו להוצאות.

עוד צוין, כי לאור דחיית הבקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ אך נוכח החשש להימלטות מן הדין ופגיעה באמון הציבור, על העורר להפקיד את דרכונו תוך 30 יום.

...

הן העורר והן המדינה לא השלימו עם הכרעת בית המשפט קמא ובמסגרת פסק הדין בערעורים שאוחדו שניתן ביום 22.12.2020, התקבל ערעור המדינה ונדחה ערעורו של העורר, באופן שהעורר הורשע גם בעבירות שיוחסו לו באישום הראשון והשלישי שעניינן עבירות מכס ובכלל זה התחמקות מתשלום מכס, הברחת טובין ועבירות נוספות בניגוד לפקודת המכס, וכן עבירות כנגד חוק מע"מ. עוד נקבע בפסק הדין בערעור, כי לאור הרשעת העורר באישומים נוספים יבוטל גזר הדין והדיון יושב לבית המשפט קמא לשלב הראיות והטיעונים לעונש (ראה ע"פ 15357-01-20 דקל בן לולו ואח' נ' מ"י בעמ' 120 לפסק הדין).

אם בסופו של דבר באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערר וכפות המאזניים נוטות לכך, הדבר הוא בשל הנסיבות הייחודיות של מקרה זה ובעיקר העובדה שהעורר יצא מן הארץ במהלך ההליך המשפטי וגם לאחר שהורשע בדין ואפילו לאחר שנגזר דינו, ללא כל תקלה.

נוכח כל האמור מצאתי, כי ניתן להתיר את יציאתו של העורר מן הארץ לצורכי פרנסה, לאחר שכבר נקבע בהחלטות קודמות כי אכן הדבר הכרחי וחשוב לצורך פרנסתו.

סוף דבר העורר יוכל לצאת מן הארץ לחו"ל לצרכי עבודתו לאחר שיגיש בקשה קונקרטית לבית משפט השלום ביחס למועדים מסוימים בהם הוא מבקש לנסוע לחו"ל ויפורט הצורך הספציפי באותה נסיעה, ובתנאי שלא יהיו קבועים באותם מועדים דיונים בענייננו בבית המשפט קמא, וזאת בתנאים הבאים: העורר יפקיד ערבות בנקאית צמודה ובלתי מוגבלת בזמן בסך 2,500,000 ש"ח. ערבות עצמית בסך 1,000,000 ש"ח. כל אחד מהערבים (הוריו של העורר) יחתמו על ערבות צד ג' בסך 750,000 ש"ח. כפי שקבע השופט פרידלנדר ההסדרים הקיימים בבית משפט למשפחה לעניין עיכוב היציאה של ילדיו של העורר ושל הוריו יעמדו בעינם , ואם יחול בהם שינוי על העורר להודיע על כך לאלתר למשיבה.

][ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפש"ר 24507-12-18 (השופט מ' קרשן) מיום 12.5.2022, בה נדחתה בקשת המבקש לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, באופן זמני, לצורך יציאה לטיול בחו"ל. ביום 31.1.2019 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו כנוס לנכסי המבקש ועל מינויו של המשיב 1 כמנהל מיוחד לנכסיו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

ומן הכלל – לענייננו: בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הנאמן שלפיה אין להיעתר לבקשת המבקש בהינתן שאינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה, ולא ראיתי להתערב בכך.

התוצאה היא, אפוא, כי בקשת רשות הערעור נדחית.