דחיית בקשת ילדי אשל"א לעיון בתיקים הקשורים לאביהם

בא כוח המבקש ציינה כי למתלוננת הייתה מערכת יחסים עם המבקש, במסגרתה נולדה להם בת משותפת, בעוד המבקש נשוי ואב לילדים.

עוד מציינת בא כוח המבקש, כי הארוע נשוא כתב האישום הנו תולדת וויכוח, במהלכו הבהיר המבקש למתלוננת כי אין בכוונתו להתגרש מאישתו וכי הקשר בין השניים מסתיים.

סופו של דבר, ביקשה בא כוח המשיבה לדחות את בקשת המבקש על הסף והיא סבורה כי הגנתו לא נפגעת ובפניו פתוחה הדרך לחקור את המתלוננת חקירה נגדית על בסיס המסמכים בתיק.

מן הכלל אל הפרט במקרה דנן, מתבקש ביהמ"ש לאפשר עיון בתיק של המתלוננת במשרדי הרווחה, זאת לאחר שבקשה זהה הועלתה בפני מותב אחר במסגרת בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ במסגרת בע"ח 51171-12-17, שם התברר בין היתר כי המתלוננת מיתנגדת לחשיפת החומר.

...

סופו של דבר, ביקשה בא כוח המשיבה לדחות את בקשת המבקש על הסף והיא סבורה כי הגנתו לא נפגעת ובפניו פתוחה הדרך לחקור את המתלוננת חקירה נגדית על בסיס המסמכים בתיק.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים לבקשה ואופיו של האישום, סבור ביהמ"ש כי בשלב זה של ההליך אין מקום להיענות לבקשה.

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

השתלשלות ההליכים הליך זה ניפתח ביום 14.1.16 עת הגישו ילדי האדם בקשה למנות אותם כאפוטרופסים על ענייניו הרכושיים והגופניים של אביהם.

החלטות מהותיות נוספות במסגרת התיקים הקשורים ניתנו החלטות מהותיות נוספות, שלא מצאתי מקום להדרש אליהן במסגרת פסק דין זה, כגון החלטות בעיניין מזונות בת הזוג והקטין והחלטות בעיניין החזר הוצאות, צירוף ילדי האדם לתביעת המזונות, סוגיית מכירת הקרקע ב*** והבקשה למכירת זכויות האדם בקרקע **** עליה הוגשה בקשת רשות ערעור שנדחתה ובקשת ילדי האדם לעיין בתיקים הרכושיים המתנהלים בין בת הזוג והאדם שנדחתה ובקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו נדחתה אף היא.

סעיף 67 ד(א) לחוק קובע עקרונות רחבים של סטאנדרטים לפעולה של האפוטרופוס כלפי האשל"א. הסעיף גם קובע כיצד על האפוטרופוס לפעול באופן חיובי ועל פי אילו נורמות היתנהגות וכי אסור לו להעדיף את ענייניו שלו על פי עניינו של האשל"א: "אפוטרופוס חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות,

...

לאחר שעיינתי בעמדת עו"ס לס"ד, עמדת יועמ"ש רווחה, עמדת האפוטרופוס הכללי וטענות הצדדים והמסמכים המונחים בפניי, נחה דעתי כי יש מקום למינוי עמותה חיצונית – המרכז הישראלי לאפוטורופסות כאפוטרופוס קבוע על רכושו וגופו של האדם.

על כן אני סבורה שיש להחליף את המינוי לעמותה חיצונית על גופו ורכושו של האדם, .

בית המשפט מודה לאפוטרופוס על האדם על טיפולו בענייניו של האדם, אולם לאור נסיבות העניין והאמור לעיל, אני ממנה את המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוטרופוס קבוע לגופו ורכושו של האדם.

בית משפט לעינייני מישפחה בבאר שבע א"פ 8251-03-22 המרכז הישראלי לאפוטרופסות נ' פלונית (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' בפני כבוד השופטת אפרת שהם דליות מבקשת המרכז הישראלי לאפוטרופסות משיב ב"כ יועץ משפטי לממשלה בעיניין: הגב' א' (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ע"י ב"כ עוה"ד רחלי שמעון – אפוטרופוס לדין מטעם הלישכה לסיוע משפטי החלטה

הגב' א' כבת 77 אלמנה ללא ילדים, בתה היחידה נפטרה לפני כשנה בחו"ל. על פי הערכה פסיכוגריאטרית מטעם ד"ר אודסקי מיום 20.10.20 אובחנה כסובלת מדמנציה בשלב מיתקדם, לוקה בתובנה ושיפוט מאוד ירודים, ירידה תפקודית וקוגניטיבית , הפרעות בהתמצאות במרחב, היתנהגות בלתי מאורגנת ותסמינים פסיכוטיים.

פנייה של רכזת הטיפול מטעם המבקש למל"ל לקבלת קצבת שארים נדחתה כיוון שבעלה המנוח עלה לישראל בגיל מבוגר מהגיל שמזכה בגימלה זו. הגב' א' גם לא מוכרת כניצולת שואה ולכן לא זכאית להטבות הנילוות לכך.

נציגת המבקש יצרה קשר עם הנכדה הגב' XXX והביעה בפנייה את החשש והדאגה מאפשרות כי מעבר לבית אבות עלול לדרדר את מצבה של הגב' א' עוד יותר, ואולם הנכדה ציינה כי אין לה אפשרות לסייע לסבתה מבחינה כלכלית וגם לא תוכל להגיע לישראל בתקופה הקרובה.

עמדת אפוטרופוס לדין הוגשה לתיק ביום 13.3.22 במסגרתה ומנימוקיה המליצה להעתר לבקשה ולהתיר השמתה של הגב' א' במחלקה לתשושי נפש בבית אבות וזאת בהיעדר אלטרנאטיבה אחרת התואמת את צרכיה.

...

עמדת אפוטרופוס לדין הוגשה לתיק ביום 13.3.22 במסגרתה ומנימוקיה המליצה להיעתר לבקשה ולהתיר השמתה של הגב' א' במחלקה לתשושי נפש בבית אבות וזאת בהעדר אלטרנטיבה אחרת התואמת את צרכיה.

בנסיבות אלה ובהעדר אלטרנטיבה אחרת בנמצא אין מנוס כי אם להיעתר לבקשה וזאת בלב כבד.

לפיכך ומן המקובץ אני מורה כדלקמן: אני מתירה למבקש העברתה של הגב' א' לסידור חוץ ביתי בבית אבות "XXX" בXXX במחלקה המותאמת לצרכיה.

חשיפת מידע בבקשה לפסיקת שכר עשוי ליגרור בקשות שונות לחשיפת מידע אחר ונוסף שקשור לאשל"א ולפגיעה נוספת בפרטיות.

יש לדחות את טענת האפוטרופסיות הנוכחיות בעיניין פגיעה בפרטיות שכן המשיבה 2 סובלת מדמנציה חריפה, אינה מזהה את ילדיה ואינה מבינה דבר באשר לרכושה, המידע בעיניין רכושה מצוי בידיעת המבקש ושאר ילדיה של המשיבה 2 והנכסים נחשפו במסגרת תיק העזבון שהתנהל בעיניין אביו המנוח של המבקש.

המסמך הנוסף הוא דוא"ל ששלח המבקש לאפוטרופא הנוכחית בעיניין כספיה הנזילים של המשיבה 2 אשר היו ידועים לו. ביום 13.4.22 הגיש המבקש בקשה נוספת לצרוף נספח נוסף לתגובתו, הוא דוא"ל מהאפוטרופא הנוכחית לפיו היתקבל מהאפוטרופוס הכללי אישור להעביר לידי המבקש עותק מהפרטה והפרטה שצורפה לה. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להדחות.

יצוין כי במקרה הרגיל, כאשר בקשה לקביעת שכר לאפוטרופוס מוגשת על ידי האפוטרופוס המכהן לילדיו של אשל"א אין מעמד להגיש תשובה לבקשה לקביעת שכרו של האפוטרופוס שמונה לאשל"א ואין מקום לצרפם להליך המתנהל בעיניין זה. לא כל שכן כאשר בעת הגשת הבקשה לקביעת שכר מכהן אפוטרופוס אחר אשר יכול להעלות טענות בשם האשל"א ככל שהוא סבור שהבקשה מנוגדת לטובתו של האשל"א. אכן, כפי שטוענות האפוטרופסיות הנוכחיות, למשיבה 2 יש זכות לפרטיות.

...

באותה בקשה נדחו בסופו של דבר טענות המבקש והוא חויב בתשלום הוצאות למשיב 1 בסך של 1,000 ₪, אך עדיין לא שילם למשיב 1 סכום זה. יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות לדוגמא.

אף בכך יש כדי לחזק את המסקנה שאין לחשוף מידע אודות ענייניה הכלכליים שלא לצורך.

בהתאם לכל האמור לעיל, הואיל והמבקש אינו בעל מעמד בהליך זה ולא מצאתי כל תועלת בצירופו לא כל שכן תועלת העולה על הפגיעה בפרטיותה של המשיבה 2 – הבקשה נדחית.

משעה שהן המשיב 1 והן מטעם המשיבה 2 הוגשו תשובות מפורטות לבקשה, המבקש ישלם להוצאות כל אחד מהם סך של 1,000 ₪.

לאחר שהוגשו תסקירים והתקיימו דיונים שבמסגרתם נחקרה העו"ס וכן אישתו השנייה של האב, ניתן ביום 13.5.21 פסק דין הדוחה את תביעת האם להחזרת הקטינה למשמורתה (להלן: פסק הדין).

העו"ס העידה שהקטינה עברה למשמורת האב מאחר שהאם נקטה בניכור הורי שהוא "סוג של אלימות" והיא נימצאת מעל ארבע שנים במשמורת האב ומקיימת קשר טוב עם האם והמעבר לאב היטיב עם הקטינה וכלשונה: "אני פוגשת ילדה ששמחה בחלקה" (עמ' 106 שורות 9-12).

בנוסף, ככל שהמערערת היתה מעוניינת בחשיפת התיק של אישתו השנייה של האב, היא יכולה היתה להגיש בקשה מתאימה להסרת החיסיון תוך צירופה כמשיבה לצורך הסרת החיסיון בתיק ואולם היא לא הגישה כל בקשה בנושא ואין לה להלין אלא על עצמה.

העו"ס בחנה את השאלה לעומקה ובין היתר אף עיינה בתיק שמתנהל במחלקת הרווחה ביחס לאשת האב והגיעה למסקנה חד משמעית שלא קועקעה בחקירתה, שאין כל קשר בין יחס האב לאישתו השנייה לבין יחסו לקטינה ולא קיימת כל מסוכנות מצידו ביחס לקטינה.

...

האם הגישה ערעור על פסק הדין (עמ"ש 57818-06-21) וביום 7.11.21 ניתן פסק הדין בערעור (להלן: פסה"ד בערעור) שקבע שיש לקבל את הערעור ולהשיב את התיק לבית המשפט קמא: "על מנת לקבל תסקיר משלים שיתייחס, נקודתית ומקצועית, לאירועי האלימות הנטענים ולהשלכות שיש להם, אם בכלל, על המסוכנות הנטענת של המשיב, וממילא על שאלת המשמורת... אנו סבורים כי טענה בדבר אלימות פיזית של מי מההורים, גם אם היא כלפי בן זוגו ולא ישירות כלפי הקטין, ראוי לה שתבחן בצורה מעמיקה יותר וכך אנו מורים". בעקבות פסה"ד בערעור, הורה ביהמ"ש קמא על הגשת תסקיר עדכני משלים.

תמצית טענות המשיב יש לדחות את הערעור.

במקרה דנן, העו"ס ערכה בדיקה יסודית והגיעה למסקנה שטענות המערערת לפיה האב אלים ומסוכן לקטינה חסרי שחר.

העו"ס בחנה את השאלה לעומקה ובין היתר אף עיינה בתיק שמתנהל במחלקת הרווחה ביחס לאשת האב והגיעה למסקנה חד משמעית שלא קועקעה בחקירתה, שאין כל קשר בין יחס האב לאשתו השנייה לבין יחסו לקטינה ולא קיימת כל מסוכנות מצדו ביחס לקטינה.

סיכומו של דבר: אציע לחברותיי לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות בסך של 10,000 ₪.