דחיית בקשת חייב להפטר מחוב מזונות

הגרוש מיתנגד לבקשה וטוען שפסק הדין שניתן בתיק המזונות שריר וקיים ובקשה שהגישה החייבת לביטולו נדחתה.

שיקול זה מצדיק גם הוא מתן הפטר מחוב מזונות, אשר בנסיבות המיוחדות שבפני, נעדר ממנו אותו כשל מוסרי המאפיין דרך כלל חוב זה. בעת הדיון עלה כי חלק מהקטינים בגרו, תשלומי המזונות הצטמצמו, וב"כ החייבת הודיע כי הוגשה בקשה להקטין את תשלומי המזונות.

...

התוצאה היא שאף שעל החייבת הוטל תשלום מזונות גבוה מאוד וחריג, יכולתה לשאת בתשלום מעולם לא נשקלה.

הגעתי למסקנה כי אין מקום להורות כך לאור חוב המזונות הגבוה שנוצר במהלך הליך פשיטת הרגל ולאחר סיומו.

בשל כל השיקולים האמורים, אני נעתרת לבקשת החייבת ומורה כי ההפטר שניתן לה יחול גם על חוב מזונות בר תביעה.

לאחר שיישמתי את העקרונות שנקבעו בפסיקה לעיל על המקרה דנן ולאחר שעיינתי בתגובת המוסד לביטוח לאומי והמנהל המיוחד, אני סבור, כעמדת המנהל המיוחד והמל"ל, כי דין הבקשה להדחות במובן זה שאין כל הצדקה להחלת צו ההפטר על חוב המזונות; אכן כפי שצויין בדו"ח המסכם, לחייב אין כושר הישתכרות נוכחי ועתידי, שכן החייב הוכר על ידי המל"ל כנכה בעל נכות רפואית בשיעור 80% לצמיתות, דרגת אי כושר יציבה בשיעור 100% ו- 40% מוגבלות בניידות ולחייב אין נכסים ברי מימוש לטובת נושיו.

...

לאחר שיישמתי את העקרונות שנקבעו בפסיקה לעיל על המקרה דנן ולאחר שעיינתי בתגובת המוסד לביטוח לאומי והמנהל המיוחד, אני סבור, כעמדת המנהל המיוחד והמל"ל, כי דין הבקשה להידחות במובן זה שאין כל הצדקה להחלת צו ההפטר על חוב המזונות; אכן כפי שצויין בדו"ח המסכם, לחייב אין כושר השתכרות נוכחי ועתידי, שכן החייב הוכר על ידי המל"ל כנכה בעל נכות רפואית בשיעור 80% לצמיתות, דרגת אי כושר יציבה בשיעור 100% ו- 40% מוגבלות בניידות ולחייב אין נכסים ברי מימוש לטובת נושיו.

מן המקובץ לעיל ובעיקר בהינתן גובה הכנסתו החודשית בפועל של החייב מקצבאות המל"ל בצירוף הסיוע בשכ"ד, גילאי הזכאים למזונות לפי פסק הדין משנת 2007 ובעיקר לאור העובדה כי גם היום החייב אינו עומד בתשלומי המזונות השוטפים לבתו הקטינה, והעובדה כי החייב כלל לא פעל במשך השנים להסדרת חובו למל"ל, כפי שניתן להסיק משלא העלה טענה כלשהי בעניין זה בבקשתו, איני סבור כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים נדירים וחריגים המצדיקים החלת צו ההפטר על חוב המזונות שצבר החייב עד למתן צו הכינוס .

הבקשה נדחית איפוא ובנסיבות לא מצאתי לחייב את החייב בהוצאות הבקשה.

ראוי לציין שהנאמן ובאת כוח הממונה המליצו על דחיית בקשת החייב בעיניין מתן ההפטר מחוב המזונות בשל חוסר תום לב מצידו של החייב ובטול ההליך בשים לכך שהחובות של שני הנושים עליהם הצהיר החייב, הגב' נורית סדון והמרכז לגביית קנסות, אינם ברי הפטר לפי הדין.

...

"אי לכך, אני קובעת כי גירסתו של הנתבע באשר להשתכרותו איננה אמינה בעיני וכנראה שגירסתה של התובעת מס' 1 בדבר הכנסותיו מתקבלת יותר על הדעת לאור צורת חייו של הנתבע". החייב היה בגיל 33 שנים בעת שניתן פסק הדין בעניין דמי המזונות הזמניים, ויש יותר מיסוד לקביעה שבמהלך עיקרה של התקופה הרלבנטית, עד לתקופה האחרונה ממש, מצב בריאותו היה שפיר ויש להחזיקו כמי שהיה ביכולתו לעבוד, להשתכר היטב, ולעמוד בתשלומי המזונות.

יוצא אפוא שהחייב לא שילם את דמי המזונות שנפסקו עליו, למעט סכום זעום ביותר גם לשיטתו, במהלך שנים רבות שהיה צעיר ובריא, ואף היה בעבר בקשר של זוגיות ונולדו לו ילדים נוספים.

הנושה תפעל לעדכון יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל בהתאם להחלטה זו. הנושה יכולה לנקוט בהליכי גבייה בתיק ההוצאה לפועל לגבי יתרת החוב בהתאם להחלטה זו. בשים לב לכך שהחייב הצהיר על שני נושים שהחובות בעניינם אינו ברי הפטר לפי הדין, וזאת מבלי לגרוע מהקביעות שנעשו בהחלטה זו, אני מורה על ביטול ההליך.

לפיכך, אני דוחה את בקשת החייב לקבלת צו הפטר גורף ביחס לחוב המזונות, ואולם בהתאם לסמכותי על פי סעיף 69 (א)(3) לפקודה, ובשים לב למצבו הרפואי הנוכחי של החייב ודרגת אי הכושר הקבועה לו, ובהיתחשב בצרכי חייו הבסיסיים,אני מורה כי המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לפעול כנגד החייב בגין חוב מזונות עבר אך ורק בדרך של קזוז 10% מקיצבת הנכות המשולמת לחייב , או קזוז סך של 300 ₪ על פי הנמוך מבין השניים , וככל שלחייב תיקבע דרגת אי כושר בשיעור של 100% לצמיתות , החייב יהיה רשאי לחדש את בקשתו ,החל מתום 12 חודשים ממועד קביעת דרגת אי הכושר לצמיתות.

...

את העקרונות לפיהם יפעיל בית המשפט את סמכותו האמורה לעיל, סיכם בית המשפט העליון ברע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן [פורסם בנבו] (26.9.16), פיסקה 15(להלן-"ענין סלימאן") שם נקבע כי: "על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות, מיושם בפסיקה החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם נתון החייב במצב קשה, שאינו עתיד להשתפר – בין מבחינה כלכלית, לרבות היעדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההשתכרות שלו; בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם; בין עקב הימשכות הליכים בעניינו לאורך שנים רבות; בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד; ולרוב – מכל הבחינות הללו גם יחד...". יישום העקרונות האמורים לעיל על המקרה שלפנינו מוביל לעמדתי למסקנה לפיה יש לדחות את בקשת החייב, ואין מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מן הכלל שלפיו צו הפטר אינו פוטר את החייב מחוב מזונות עבר .

לפיכך, אני דוחה את בקשת החייב לקבלת צו הפטר גורף ביחס לחוב המזונות, ואולם בהתאם לסמכותי על פי סעיף 69 (א)(3) לפקודה, ובשים לב למצבו הרפואי הנוכחי של החייב ודרגת אי הכושר הקבועה לו, ובהתחשב בצרכי חייו הבסיסיים,אני מורה כי המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לפעול כנגד החייב בגין חוב מזונות עבר אך ורק בדרך של קיזוז 10% מקצבת הנכות המשולמת לחייב , או קיזוז סך של 300 ₪ על פי הנמוך מבין השניים , וככל שלחייב תקבע דרגת אי כושר בשיעור של 100% לצמיתות , החייב יהיה רשאי לחדש את בקשתו ,החל מתום 12 חודשים ממועד קביעת דרגת אי הכושר לצמיתות.

דיון והכרעה אקדים אחרית לראשית, ואבהיר כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתב ובדיון שנערך לפני לא מצאתי מקום להענות בחיוב לבקשה: המסגרת הנורמאטיבית הסמכות לפטור את החייב בהליך פש"ר מחוב במזונות ניתנת לבית המשפט מכוח סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"), הקובע בזו הלשון: "69. (א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר־תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

על פניו, נסיבות חייו של החייב עונות על חטיבת השיקולים הראשונים שהובאו לעיל אך חטיבת השיקולים האחרת ובהם שאלת תם לבו של החייב מטים את הכף לעבר דחיית בקשתו והדברים יבוארו.

...

מכל אלה מגיע בית המשפט למסקנה כי החייב התנהל בחוסר תם לב ביצירת חוב המזונות ולא בשל מצוקה, חוסר יכולת לעבוד, קשיי תשלום חובות אחרים ו/או הוצאות מחיה.

סוף דבר אשר על כן, הריני דוחה את בקשת החייב.

כפועל יוצא מכך ובשעה שאין תועלת בהליך לנושה אני מורה על ביטול צו הכינוס על הגבלותיו (למעט עיכוב יציאה מן הארץ שיישאר בתוקפו למשך 90 יום מהיום).