מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית בקשת האב שהילדים ילינו אצל האם

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

במסגרת תביעת המשמורת הוגש לתיק תסקיר ראשון מטעם לישכת הרווחה בעריית X תסקיר מיום 8.8.21, בו המליצה העו"ס על משמורת הקטין אצל האם , וחלוקת זמני שהות עם האב בכל יום שליש מהמסגרת למסגרת כולל לינה , ימי חמישי לסירוגין למספר שעות ולא כולל לינה, וסופי שבוע לסירוגין מיום שישי מהמסגרת עד מוצ"ש בשעה 19:30.
שני הצדדים לא השלימו עם המלצות התסקיר, האב ביקש משמורת משותפת ובקש להרחיב הסדרי הלינה ללילה נוסף באמצע השבוע לפחות , והאם בתורה הגישה ביום 3/11/2021 בקשה דחופה להפסקת הסדרי הלינה ,בטענה כי האב אינו מגלה אחריות הורית מספקת בימים שהקטין שוהה אצלו, הקטין מגיע מבית אביו חבול ופצוע, ומגלה קשיים ריגשיים והתנהגותיים.
טענות המשיבה- יש לדחות את הבקשה ולבטל צו עיכוב היציאה נגד הקטין, משמדובר בהליך המהוה שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש. המשיבה הנה אזרחית ישראלית, זיקתה למדינה ברורה ,כל משפחתה מתגוררת בישראל, והיא מתגוררת ,עובדת עו"ד בישראל ומופיעה בפני ביהמ"ש כימעט באופן קבוע.
חזוק לכך אף נמצא בדברי המבקש בחקירתו :" אני ראיתי באפליקציה של כללית שהילד עבר 18 בדיקות קורונה בתקופה שבין חמישה שבועות דבר שהדליק אצלי נורה אדומה ואז ראיתי שחלק מהבדיקות נעשו בשעה 4:32 בשעות הבוקר,03:52 שני תאריכים שונים,מה שהבנו שהילד טס כל הלילה עשה בדיקה בנתב"ג, באותו יום שלקחתי אותו מהגן הבנתי.חוסר היתחשבות בילד לחלוטין. אני גיליתי את זה בדיעבד אחרי הרבה זמן ". ( עמ' 18 שורות 27-30).
...
טענות המשיבה- יש לדחות את הבקשה ולבטל צו עיכוב היציאה נגד הקטין, משמדובר בהליך המהווה שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש. המשיבה הינה אזרחית ישראלית, זיקתה למדינה ברורה ,כל משפחתה מתגוררת בישראל, והיא מתגוררת ,עובדת עו"ד בישראל ומופיעה בפני ביהמ"ש כמעט באופן קבוע.
בנסיבות העניין , בחינת הקריטריונים הנ"ל אל מול טובת הקטין ואיזון בין זכויות הצדדים מביאה אותי למסקנה כי יש לבטל צו עיכוב היציאה בכפוף להפקדת ערבות מטעם המשיבה , על מנת להבטיח שהיא תיידע את האב ותקבל את הסכמתו בטרם הוצאת הקטין אל מחוץ לגבולות המדינה.
איני מקבלת טענת המבקש בחקירתו כי לא צריך לטלטל את הילד ואין שום דבר, בהול ודחוף שהילד יטוס ( עמ' 19 שורות 11-12), לא הובאה בפני כל אסמכתא כי הוצאת הקטין לחו"ל תפגע בקטין, בבריאותו או בנפשו.
סוף דבר- אני מורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הקטין בכפוף להפקדת סך 8,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית בקופת בית המשפט, לצורך הבטחת קיום חובתה של המשיבה להודיע לאב ולקבל הסכמתו בטרם כל נסיעה של הקטין לחו"ל. אני קובעת, כי על האם- המשיבה להודיע בכתב / דוא"ל לאב 14 יום לפני כל נסיעה של הקטין עמה לחו"ל. בהודעה יימסרו תקופת הנסיעה , ויעד הנסיעה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

בתאריך כט' טבת תש"פ (26/01/20) הוגשה בקשה ע"י ב"כ האב, לברר מיהו בעל הסמכות לידון בעיניין משמורת ילדים, בבקשה זו מרמז על כך שהוא משלם יותר מהנצרך, ומצהיר שהבן כבר לא נמצא אצל האם מיולי 2018.
החל מתחילת חודש מרץ הוא ילון אצל האב גם בימי שני, ולאחר פסח תורחב הלינה גם לימי רביעי.
גם הטיעון שהעלה היום ב"כ האשה שאין לבטל את המזונות היות וזה נוגד את ההסכם יש היתייחסות בהחלטה נוספת שניתנה בתאריך כ"א שבט תש"פ (16/02/2020) ובה בית הדין דחה את טיעוניו של ב"כ האשה.
...
שונה הדבר בתכלית מדין הפוסק לזון בת אשתו חמש שנים, ששם, זו התחייבות אינדיבידואלית של הנושא, אשה בהתאם לסיכום של מספר השנים אותו מבקשת האשה עמה הוא רוצה להינשא.
לסיכום: לשני הטעמים שהובאו בחכם צבי (בהגהתו על הט"ז) יש מקום לחלק בין התחייבות אב למזונות ילדים בהסכמי גירושין בימינו לבין דין הפוסק מזונות לבת אשתו.
נמצאנו למדים שהתחייבות לזון את חבירו או אפילו בת אשתו, יש בה אלמנט של חיוב כספי, אותו מתחייב הפוסק התחייבות זו. משא"כ במזונות ילדים לא יעלה על הדעת שחיוב זה יש בו אלמנט כספי כלפי האם, גם אם הוא מעוגן בהסכם גירושין.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

בדעת המיעוט נכתב: בנוגע לבקשתו של האב שהאם תשתתף והבאת והחזרת הילד בהסדרי השהות אצל האב – יש לדחות את בקשתו.
) חובתנו להדגיש שגם הלינה בערים שונות, במיוחד בילדים קטינים, גורמת לטלטול הילד ולנסיעות באופן לא סביר, וכפי שהערנו בעת הדיון שילד אינו חבילה שמסיעים אותה מעיר לעיר, וכבר אמרו חז"ל (בבא בתרא כא, א) "לא ממתינן ינוקא ממתא למתא". טובת הילד היא מניעת טילטולו ממקום למקום ובודאי באופן שיצטרך להתעורר בשעה מוקדמת בבוקר כדי להגיע למוסד הלימודי – דבר שבודאי משפיע על תיפקודו היום־יומי.
מכיוון שהילד ישן רוב ימות השבוע אצל האם ולומד במקום מגוריה, וגורמי הרווחה מציינים טיפולה המסור של האם והעזרה שמקבלת מאימה, משכך יש לשנות את המשמורת (שנקבעה כמשותפת לא בהמלצת שירותי הרווחה) ולקבוע שמשמורת הבן [אלמוני] תהיה בידי האם, עם זאת הסדרי השהות לא ישתנו.
...
סוף דבר: כל הראשונים סוברים שבטוענת מאיס עלי אין לכופה להיות עמו.
יש לשים לדבר סוף פסוק באמצעות הוצאות לדוגמה על ניהול תביעות בעניינים שכאלו.
פסק דין ומתן הוראות לאור כל האמור לעיל בית הדין קובע: אנו דוחים את הערעור.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בית המשפט ביקש עמדת ההורים להמלצות התסקיר ולאחר שזו הוגשה ניתנה החלטתו ביום 9/11/2020 שאימצה את המלצת העו"ס בדבר יישום החלופה השלישית ותוך דחיית עתירת האב לקבוע משמורת משותפת וזאת מהטעמים הבאים: 26.1 .
היא התייחסה לבקשת האב כי הסדרי שהות יתנהלו בגמישות כאשר הדבר מתאים לילדים ולא בימים קבועים ברם הסבירה כי לפי גישתה המקצועית חשוב שיהיו זמנים קבועים שהילדים שוהים אצל האב, כך שגם האב וגם הילדים יהיו ערוכים לאותם ימים והאב יצור לילדים מקום קבוע בביתו.
על כל אלה יש להוסיף היתייחסות לגילם של הילדים שנמצאים בגיל ההתבגרות ואת העובדה שפסק הדין אמור לצפות פני עתיד ובעתיד, כאשר נראה כי רצון הילדים באופן ביצוע הסדרי השהות ובפרט בסוגיית הלינה יהפוך להיות בשנים הבאות לשיקול המכריע.
הסדרי שהות של הילדים יתקיימו בזמנים כדלהלן: ימי א', ב', ד' וכל סופ"ש שני לסירוגין שוהים הילדים אצל האם באופן קבוע כולל לינה.
...
כך למשל קבעה השופט גאולה לוין בעמ"ש (מחוזי באר שבע) - 10- 31 : 18 י.ר. נ' ש.ר. ( 2/9/2019 , נבו) בפסקה "באשר למחלוקת עצמה, אני סבורה כי יש לאמץ את המלצות התסקיר
עם האם מדובר בחיי שגרה ופנאי גם בהקשר זה אציין כי איני מקבל טענת האב שהדבר תלוי מקום/מבנה/בית ולא תלוי הורה.
הילדים עצמם יודעים להביע עצמם ורצונם בפני אביהם כשאינם רוצים ללון אצלו והוא מגיב באופן מותאם, לא כועס על מי מהם ולא מאלצם לעשות כן. בסיכומו של דבר, סבורני כי טובת הילדים מצדיקה קביעת זמני שהות ברורים מצד אחד עם חיוב של ההורים לפעול על פיהם תוך הימנעות שיפוטית מכוונת מתיוג או הכתרה של הורה אחד כעדיף בהורותו או "משמורתו" על פני האחר.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

אלא שבהחלטתי מיום 22.12.2023, ולאחר בחינת טענות הצדדים בעיניין זה, נדחתה הבקשה תוך שנקבע כי, בשלב זה, לא ברור כיצד תשפיע רכישת הרכב על הוצאות הקטינה ועל הכנסתה הפנויה של האם ואף אין מקום להמתין עם מתן פסק הדין עד לבירור הסוגיה.
עוד מלין האב כי האם מבקשת למחוק לחלוטין את האב מחיי הקטינה על מנת להענישו.
ובהמשך עדותה: "ראיתי אבא מיוסר. ראיתי אבא שתשמעי, אני חושבת שחלום של כל ילד מישפחה ליצור ילד שהוא ילד בלי מוגבלויות. כי מן הסתם כל דבר דורש יותר היתערבות, יותר טפול, טיפולים פרה מקצועיים שאלה כל כך מוקפת סביבם, כן, ראיתי שהאב ממש כואב את האובדן הזה. הוא גם סיפר לי שהוא לפעמים עולה על האופנוע, קטנוע, אני לא זוכרת מה. ממש מתנפץ בסלעים מרוב כאב. כלומר, אני ראיתי אב מיוסר. " (עמ' 13 לפרו' שורות 17-22).
בכל הנוגע להוצאות אחזקת המדור, מצאתי לציין כי משהקטינה שוהה 100% מהזמן אצל האם, הרי שההסכם בין הצדדים ביחס לתשלום המזונות אינו רלוואנטי עוד ועל האב להישתתף בהוצאות אחזקת המדור של הקטינה.
...
שוכנעתי כי האב, מנקודת מבטו, רואה בכך משום טובת הקטינה, ולא כהזדמנות להתנער מחובותיו וזכויות כאב.
עוד צוין בבע"מ 2083/19 לענין היתרה מקצבת ילד נכה (לאחר מימון הצרכים המיוחדים) כי: ".... עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגמלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל). סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות. ישנם פתרונות שונים למצב כזה, וחזקה כי בית המשפט לענייני משפחה יכריע בעניין, תוך רגישות לשיקולים השונים. " האם העמידה את הוצאות הקטינה בכתב התביעה כדלקמן: הוצאות טיפולים רפואיים, פארארפואיים, טיטולים ומוניות (בסך של 1,032 ₪ ) – 6,582 ₪ לחודש הוצאות מטפלת "סביב השעון" – 9,515 ₪ לחודש (כולל חופשות, זכויות ועלויות מעסיק).
לא מצאתי להיעתר לסעד זה במסגרת ההליך דנן, שכן מדובר בסעד ערטילאי ביותר בעת הזו .שעה שלא ברור אם ואילו התאמות יידרשו עבור הקטינה ומה עלותן וכן באם ישנה השתתפות מהמוסד לביטוח לאומי בגין הוצאות אלו.
סוף דבר לאור האמור, אני מורה כמפורט להלן: האב ישלם לידי האם סך של 800 ₪ מזונות הקטינה (השוטפים) בתוספת סך של 200 ₪ בגין הוצאות אחזקת המדור .
תוקף החלטתי זו מיום 8.12.2021 (מועד פתיחת הליך י"ס ) ועד להגיעה של הקטינה לגיל 18.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו