דחיית בקשת ביטול עסקת מתנה (דירה) שנתן סב לנכדתו

אומנם, הנתבע 1 לא ביקש את מחיקתו של ***** כבעל דין אך ציין, ובצדק, כי ***** אינו יכול לבקש בשם ההורים כי יבטלו את הבן הממשיך וממילא הוא לא בעל הנחלה, לא הוא העניק את אותה מתנה ואין הוא יכול לבטל או לחזור ממתנה שלא הוא העניק.

כמו כן טוען ***** כי בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק המתנה, עם אישור גורמים הנדרשים למינוי בן ממשיך, מדובר במתנה שהקנייתה הושלמה בהתאם לכל דרישות הדין ולפיכך זכותו לקבל את הנחלה כבן ממשיך היא זכות בלתי הדירה וההורים המנוחים לא היו רשאים לחזור בהם מהתחייבות זו. העדר גמירות הדעת של ההורים בעת החתימה על מיסמכי המינוי על פי גרסת ***** האב המנוח הוא זה שיזם את הפנייה ל***** ו***** ובקש מהם לערוך חלוקה שויונית ביניהם וזאת עוד בשנת 2013 .

ההכרעה העומדת בפניי עוסקת בשאלה האם יש לבטל את מינוי הנתבע כ"בן ממשיך" בנחלת הסבים, כאשר מינוי זה הושלם ועבר את כל מסלול הרישום, החל מתצהירי הסבים ותצהיר הבן הממשיך המיועד, המשך בהמלצת האגודה, דרך אישור הסוכנות היהודית ועד הרישום הסופי ברמ"י. העדר גמירות הדעת אין מחלוקת באשר לעובדה כי המנוח ביקש לחלק את נכסי ההורים באופן שווה בין בניו בעודם בחיים.

אינני יכול לקבל טענה זו, המנוחה אינה יכולה לטעון מחד, כי חתמה על מיסמכי המינוי לבן ממשיך תחת לחץ שהופעל עליה מבלי שידעה על מה היא חותמת, כראייה מצידה להיעדר גמירות דעתה המצדיקה ביטול המינוי ומאידך, לטעון כי אינה זוכרת דבר בכל הקשור לעיסקת המתנה של העברת זכויות במספר מגרשים בשווי 2 מיליון שקלים באותו מועד ובאותו מעמד ממש, ובכך "להכשיר" את הסכם המתנה לטובת ***** ולפסול את הסכם המתנה לטובת ***** - באותו מועד שהתפרץ עו"ד ***** והכריח אותכם לחתום כפי שאת טוענת, אתם גם חתמתם על מסמכים להעביר ארבעה מגרשים ל***** בשווי של פחות או יותר 2 מיליון שקלים, זכור לך נושא זה. לא זוכרת.

הניסיון לטעון כי ההורים הבינו רק "מחצית" ממסמכי המתנה, המתנה המוענקת ל*****, אבל לא הבינו את מיסמכי המתנה המוענקת לבנו של *****, היא טענה שלא ניתן לקבל ודינה דחייה גמורה.

מינוי הנכד *****, על אף שהושלם ונרשם אינו סופי לכאורה, הרישום של ***** ברמ"י, שבלם את העברת הזכויות במשק במתנה ל*****, אינו משקף לכאורה את זהות בעל הזכויות בצורה מדוייקת, ועיקר העיקרים: העדר הסופיות של המינוי (על אף שהושלם) הוא הוא שהזמין את "הפעלת הלחץ" על ההורים המבוגרים מאד (האב היה בן 91 שנים בעת הגשת התביעה והאם בת 83 שנים), ו"גרירתם" להליך משפטי קשה בעת שהם מבוגרים מאד ובריאותם רופפת.

...

סוף דבר א .

התביעה לביטול מינויו של הנתבע 1 כבן ממשיך בנחלת התובעים 1 ו – 2 נדחית.

₪ בהכנתו ובניהולו אני מחייב את התובעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

בעוד התובע עותר לביטול ההקניה של הדירות והכספים של המנוח לידי הנתבעת, ובלשון אחר, לביטול עיסקאות המתנה, התובע לא האיר את עיני בית המשפט לקיומה של עילה הצומחת מטענותיו בהקשר זה. בין אם ביקש התובע להקיש לענייננו מן הדינים הנוגעים לבטלוּת צוואה מפאת השפעה בלתי הוגנת, ובין אם ביקש להקיש מעילות לבטלוּת חוזה מפאת פגמים בכריתה כגון כפיה ועושק, התובע נימנע מלבסס עילתו במישור המשפטי.

הסימוכין מלמדים, שגם אם יניח בית המשפט לקולא, שכטענת התובע, הוא נחשף למעשה המתנה בסמוך למתן הצוו לקיום צוואה במהלך חודש 2/2016 כביכול, עיון ראשוני בנסחי רישום המקרקעין היה מלמד, ללא קושי מיוחד, שהדירות הועברו ללא תמורה כאמור לבעלות הנתבעת במהלך ראשית שנת 2009 כאמור, בעוד אותו ייפויי כוח כללי- נוטריוני מאת המנוח לנתבעת עליו משליך התובע את יהבו, נערך על ידי המנוח ביום 7.8.11 – כשנתיים וחצי לאחר השלמת הקניית הזכויות בדירות לנתבעת.

[? מכיר שם הרבה חנייה? (ע' 17 , ש' עיסקאות המתנה לאחר שהוכח שבמועדים הרלוואנטיים לתובענה – עיסקאות המתנה בשנת 2009 והחתימה על ייפויי הכוח הכללי-נוטריוני בשנת 2011 – היה המנוח צלול, עצמאי ואדון לעצמו, ולא היה חשוף להשפעה רעה או בלתי הוגנת או בידוד על ידי הנתבעת או מי מטעמה, תוך דחיית טענותיו הקונקרטיות של התובע בהקשר זה, נפנה לבחון את נסיבות עסקת המתנה בנוגע לשתי הדירות.

בית המשפט לא מצא בעדויות שלפניו אף לא קורטוב של קושי בדרך בה ביקש המנוח להציג את הנתבעת לאחרים, או לחילופין רכיב של רמיה או חוסר יושר מצד המנוח או הנתבעת בהקשר זה. יפה לעניין זה עדותו של עו"ד יחיאל טל, שכאמור לא היתה לו היכרות מוקדמת עם המנוח או הנתבעת: "הבנתי שיש קרבה מצד הורים, לא יודע מה הקרבה הרחוקה, הוא הסביר כמו נכדה על הטיפול

גרסה זו מתיישבת עם קביעות אחרות של בית המשפט בדבר היחסים בין המנוח לבין הנתבעת, יחסי קרבה כשל אב לבת, או סב לנכדה.

...

[ (שם, ע' 14 , ש' לסיכום פרק זה, לא עלה בידי התובע לכרסם בגרסת הנתבעת הנתמכת במסמכי הבנק, ולא עלה בידיו להוכיח שהעברה זו היא פרי השפעה, כפיה או מרמה מצד הנתבעת.

סוף דבר על בסיס הנקוב והמפורט בפסק הדין, נקבע כדלקמן: התביעה נדחית על כל ראשיה.

2 התובע ישלם לידי הנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15,000 ₪ בצירוף מע"מ, תוך ימים מהיום, וממועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד פסק הדין דנן ועד ליום התשלום בפועל.

יפים דבריו לענייננו: "משקלן הסגולי של הראיות הדרושות על מנת לבסס את חזקת המתנה בין קרובים משתנה בהתאם לנסיבות, ובכללן הן טיב קשרי המשפחה והן מהות המתנה ונסיבותיה. כך, למשל, דומה כי הנטל יהא מופחת מקום בו מדובר ביחסים אנכיים בין סב לנכד/ה לעומת יחסים אופקיים בין אחים. עוד דומה, כי יש מקום להקל בכל הנוגע להענקות "במורד" היחסים, קרי – מדור קודם לדור צעיר (כגון, מתנת סב לנכד)– מאשר במקרה של הענקה "במעלה" היחסים (כגון, מתנת נכד לסב).

בהמשך, העיד שאין לו מושג ביחס לבקשה שהוגשה לביטול רישום המשכנתה לאחר שכספי הפיצויים פרעו אותה וכי ידיעתו מתמצת בכך שכספי הבן הועברו לחשבון המשותף (עמוד 35 ש' 9-8).

העמדה המיתממת שלפיה לא ידע מה מתרחש בחשבון הבנק על שמו (עמוד 35 ש' 29), לא היה ער לקשיים עם פרעון המשכנתה והסכומים שנדרשו מדי חודש (עמוד 35 ש' 28) ופניית השניים לשם דחיית תשלומים, אינה עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 18 לכתב ההגנה שבו אישר כי בסמוך לתאונת הבן הפסיק את עבודתו ו".

יוער, הסעד שהתבקש לראשונה בתצהיר עדות ראשית של התובע, שעליו שבה וחזרה ב"כ התובע בסיכומיה, להשיב כספים כפי שוים במועד השבתם (סעיף 16) או כערכם כשווי מחצית הדירה "כיום" בשים לב לעליית מחירי הנדל"ן הפתאומית והבלתי צפויה וירידת ערך הכסף מפאת הנזק שניגרם לתובע במתן הכספים (סעיף 36 וסיכומי התובע, בעמוד 43 ש' 9-6) מהוה הרחבת חזית וסותר את הסעד בכתב התביעה המקורי והמתוקן (סעיף 35) והסעד החלופי בתצהיר (סעיף 36).

...

רישום מחצית מהזכויות בדירה על שם התובע המסקנה מהדיון לעיל היא שהבן העביר את מרבית כספי הפיצויים לטובת פירעון חוב הלוואת המשכנתה להוריו.

התובע שב על עמדה זו גם בדיון ההוכחות: "בסופו של דבר הבטיחו לי להחזיר את הכסף או לרשום עלי מחצית מזכויות הדירה" (עמוד 19 ש' 28-27) ובהמשך, ציין הכי הוריו אמרו לו "או שנחזיר לך את כל הכסף או שנרשום את מחצית הדירה עליי" (עמוד 19 ש' 36-35).

יוצא אפוא שגם על פי תצהיר האח הסעדים הם חלופיים השבת הכסף או "חלק" מהדירה, כאשר מובן כי חלק מהדירה אינו זהה בהכרח למחצית הזכויות בדירה.