דחיית בקשה למרפסת זיזית בקומה ראשונה

2.3 בבקשת ההיתר הראשונה מיום 7.4.14( עת/2) ניתן לראות כי בקומות החדשות מתוכננות מרפסות זיזיות וכן מרפסת כלואה במרווח שבין הממ"ד לפיר המעלית (ראו עת/ 2 תוכנית עידכון מיום 7.4.14).

המשיבה דוחה את טענת העותרת כי ניתן לאשר לקומות ג' ד' מרפסת זיזית מעבר לקונטור הקומה המורחבת, שכבר כולל 2 מרפסות זיזיות.

...

3.2 המשיבה טוענת כי יש לדחות את העתירה.

לסיכום 5.1 העתירה נדחית.

בעבר המרפסות היו מרפסות זיזיות קראו להן, זה היו מרפסות שהן לא היו חופפות.

אני חולק על דעתו של השמאי אלי סידאוי (מוצג ת/133) ועל הנאמר במוצגים 15, 145 (שאינם חוות דעת אלא כתבה עיתונאית ומכתב של שמאי המבקש פרטים נוספים) - שהפתח המצומצם בצד שמאל של המרפסות בקומות 1-8, שאינו קיים בדירות המיני פנטהאוז, פוגע בערכן.

היזם מתחייב לגרום להוצאת היתר הבניה בתוך 6 חודשים מהמועד בו תאשר הוועדה המקומית את הבקשה להיתר באופן עיקרוני, בין בתנאים ובין אם לאו, ככל שהדבר תלוי בו , ובכפוף לדחיות מסיבות שאינן תלויות ביזם, ואשר אין באפשרותו להגבר עליהן לאחר שעשה את כל האפשר על מנת להתגבר על סיבות אלו, או תוך 8 חודשים מהוצאת היתר הבניה לבניין הראשון שניבנה על ידי היזם במקרקעין – לפי המאוחר מביניהם (להלן: "מועד קבלת ההיתר")".

...

הנתבעת תקדים ותטען, עוד מבלי להתייחס לגופן של טענות התובעות (המוכחשות מכל וכל כפי שיפורט להלן), כי דין טענותיהן לענין אי התאמה למפרט של מרפסות השמש בדירות, ותביעתן, כפועל יוצא מכך, לירידת ערך לדירות בסכום של כ 456,225 ₪ (!); ובעניין "אי מסירת כתב התחייבות של הקבלן המבצע" – דחייה על הסף מחמת התיישנות מניעות והשתק.

ת: לא הסכמתי, התגבש הסכם פשרה בין בא כוחנו ובין הנתבעת שלקח בחשבון את כל, את ההפחתות, את ה-grace, כל הדברים והגיעו למסקנה, 6 חודשים הנתבעת זכאית ל-6 חודשי עיכוב, ש: טוב תראה, ת: זה כלל בתוכו הכל בכל".

סוף דבר אני דוחה את התביעה בנושאים אליהם יש התייחסות בפסק הדין, למעט בכל הקשור לליקויים הנטענים ולחסר הנטען בין הקיים ובין ה"המפרט" מיום 26/8/2010.

נוכח דברי סיכום אלו, ובהתחשב בהוצאות שהוציאו שני הצדדים לאורך השנים, על חוות דעת מומחים, והיות והצדדים הופנו עתה להליך הקבוע בסעיף 51.4 להסכם הקומבינציה, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

ביום 04/09/18 הגישו המשיבים 3-4 בקשה להיתר, ללא הקלות, לתוספת ממ"ד ומרפסת זיזית, בהמשך למפלס דירתם בקומה א', מעל קומת מסד ומחסנים.

צוין כי במסגרת הבקשה הראשונה להיתר בנייה, ביקשו המשיבים 3-4 להקים את הממ"ד בשטח המשותף המצוי בצמידות ליחידת השרות שבבעלותם, כאשר הכניסה לממ"ד תהיה מיחידת השרות של המשיבים 3-4 שממילא מחוברת לדירתם באמצעות מדרגות לולייניות וגג הממ"ד עתיד היה לשמש כרצפת המרפסת של המשיבים 3-4, ולכך לא הייתה היתנגדות מצד העותרים.

בשלב זה, וככל שסברו העותרים כי נפל פגם בהיתר שניתן היה על העותרים להגיש ערר או עתירה מנהלית כנגד אישור הבקשה להיתר, ואולם, העותרים לא נקטו בפעולה זו ובחרו לנקוט בהליך אזרחי שכלל סעד למתן צו מניעה זמני שנידחה ברובו על ידי בית משפט השלום, ובהמשך, לאחר חלוף זמן ניכר ממועד מתן היתר הבנייה החלו בהתכתבות עם היועצת המשפטית במסגרתה הלינו הן כנגד מתן ההיתר והן כנגד אופן ממושו על ידי המשיבים 3-4 וזאת מבלי שהעלו טענה מפורשת להעדר המצאה כדין.

...

בנסיבות אלה ובהעדר ראיות סותרות, מקובלת עלי עמדת המשיבות 1-2, שהן הגוף המקצועי שמוסמך לבחון ולאשר בקשות להיתר בנייה, כי ההיתר שאושר התיר ואישר את הבנייה של רגלי הממ"ד כבסיס לממ"ד. בכל הנוגע לטענת העותרים בדבר הפגיעה שנגרמה ליחידת השירות שברשותם, יצוין כי מהיתר הבנייה שאושר למבנה בעת הקמתו, עולה כי המבנה אינו כולל יחידת שירות.

בהינתן האמור, סבורני כי הפגמים עליהם הצביעו העותרים בעתירתם אינם יורדים לשורשו של היתר ואף בהם אין כדי להביא לביטולו של ההיתר או לקבלת הסעד המבוקש בעתירה.

סוף דבר סיכומו של דבר – העתירה נדחית.

שלושת הנתבעים טענו לניסיון עשיית עושר של התובעים, על חשבונם, שעה שבנו מרפסת חדשה מבטון תחת מרפסת העץ הישנה ובקשו להשית התשלום עליהם.

דירה בקומה ראשונה על גבי קומת קרקע.

לאחר למעלה משנה (נטען ע"י התובעת שהמרפסת לא הייתה בשימוש), ביום 2.10.19 זומן הקונסטרוקטור עמרי הרוש ואלו היו ממצאיו לגבי המרפסת הזיזית מעץ: "נמצאה שקיעה משמעותית הנראית לעין בקצה המרפסת באיזור החיבור של שתי הקורות בפינת המומנט המקסימלי. לאחר פירוק חלקי של ריצפת המרפסת באיזור השקיעה נמצא כי הקורות הראשיות נרקבו ועקב כך נגרם פגיעה משמעותית בחתך הקורה ומכך נגרם אי יכולת הקורה לקבלת העומסים המתאימים. ככל הנראה הריקבון של קורה ושינוי החתך נגרם עקב תנאי האקלים הפועלים באיזור" (עמ' 95 בתיק המוצגים).

עלות התיקון בערכי כינון, ולאחר הפחתת חלקו של השכן שהמרפסת משמשת לו גג והוא אף סגר את המרפסת באלומיניום, הוערך על ידי שמאי חב' הביטוח של התובעים בסך של 19,000 ₪, שאף הם הוחרגו מהכיסוי הבטוחי משום שמדובר בבלאי ובמילות הפוליסה - "השחתה הדרגתית, בלאי, פחת, חלודה ותהליכי קורוזיה לחות וגורמים אטמוספריים או אקלימיים בעלי השפעה הדרגתית". (מתוך מכתב הדחיה של חב' כלל מיום 20.11.19).

לתובעים שתי טענות מרכזיות נגד נתבעים 1-2: האחת נוגעת לעצם קיומן של חריגות בניה, שמקנה לטענתם עילה לידרוש פיצוי מוסכם, משום שהצהרות הנתבעים בסעיף 3 אינן נכונות והפרת סעיף זה מהוה הפרה יסודית, והשניה, שנובעת מהראשונה, לגבי הליקויים עצמם: המרפסת ואיטום החלונות, ליקויים שלטענת התובעים ידעו אודותם הנתבעים והסתירו זאת מהם.

...

בנוסף, אני מקבלת את טענת הנתבעים כי בתיקון היסודי של האיטום סביב החלונות והחלפת המסגרות, כמו גם בהחלפת מרפסת העץ במרפסת בטון, התובעים השביחו הדירה, שנרכשה על ידם במחיר השוק, ולכן לא מדובר בפיצוי שנועד להשיב המצב לקדמותו.

אשר על כן, אני קובעת כי הנתבעים לא הפרו את ההסכם הפרה יסודית, וכי הם עמדו מאחורי הצהרתם המוגבלת למיטב ידיעתם, כאמור בסעיף 3 להסכם, לפיכך לא הפרו ההסכם ולא קמה לתובעים העילה לדרוש מהם פיצוי מוסכם.

סוף דבר אני דוחה את תביעת התובעים על שני ראשיה (פיצוי מוסכם ושיפוי בגין הוצאותיהם) נגד כל הנתבעים.

בתאריך 20/07/22 אישרה הוועדה המקומית לתיכנון ובניה את בקשתו של המשיב 2 (להלן: "המשיב") למתן היתר בניה מס' 38536505 לפיו אושרה למשיב: "תוספת 2 יח"ד חדשות מעל מבנה קיים בהתאם לתכנית חפ/מק/2408, 2יציאה למרפסת גג פתוחה. יצירת גשר כניסה ומדרגות פתוחות. התקנת מרפסות זיזיות מחומר בטון. הגדלת מרפסת זיזית קימת בדירה קיימת בקומה ראשונה. חזוק מבנה קיים" [ההדגשות במקור, הח"מ (להלן: "ההיתר")].

עוד טוענים המשיבים כי המבקש לא מיצה את ההליכים מול הועדה לתיכנון ובניה, וכי היה עליו להגיש ערר על החלטת הועדה למתן ההיתר ובנוסף לצרף את עמידר ואת הבעלים של דירת המשיבים כבעלי דין בתובענה זו. במעמד הדיון שהתקיים בתאריך 22/05/23, הציגו המשיבים מיסמך מהנדס מטעמם, טלאל עיסא, נושא תאריך 21/05/23 (שאומנם כותרתו היא חוות דעת, אך הוא אינו ערוך כחוות דעת כדין לצורך הגשתה בהליך משפטי) אשר סומן נ/2, בו נכתב בין היתר, כי: "עבודות הבנייה חייבים להמשך במהירות האפשרית עד השלמת יציקת היסודות החדשים ותימוך היסודות הקיימים של המבנה, כל עיכוב או דחייה בקצב העבודה בשלב זה (ההדגשה במקור, הח"מ) מהוה סכנה ממשית למבנה ולדיירים"[footnoteRef:2].

...

עם זאת, ומבלי לגרוע בכל האמור, לא מצאתי להיעתר לבקשת המבקש לפטור אותו מהפקדת ערובה; אין זאת אלא שעל בית המשפט בבואו להכריע בבקשה מעין זו, יש לאזן, ככל שניתן, בין האינטרסים של הצדדים.

סוף דבר: ניתן בזאת צו מניעה זמני כנגד המשיבים, המונע מהם או מי מטעמם מכניסה לחצר דירתו ושטחו הפרטי של המבקש הידוע כתת חלקה 2 חלקה 229 בגוש 10811 ברח' עבאס 46 בחיפה וכן להימנע מביצוע כל עבודות חפירה ו/או יציקת בטון ו/או כל עבודה אחרת בבניין.

במכלול השיקולים אשר פורטו לעיל, אני קובעת כי הצו ייכנס לתוקפו בכפוף להפקדת כל הערבויות כדלקמן: התחייבות עצמית - הוגשה במצורף לבקשה.