בהחלטתו בפתקית עוד מאותו היום, קבע בית המשפט קמא, כדלקמן: "בהמשך להחלטות קודמות כאן ולמען הסר ספק יובהר כי לא מצאתי בבקשה להארכת המועד כל טעם מיוחד אשר יצדיק הארכת המועד שנקבע בתקנות, מועד שנוצל להגשת בקשה לביטול פס"ד אשר נדחתה לגופה".
על החלטותיו אלו של בית המשפט קמא, לדחות את עתירת המבקשת לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, מונחת בקשת רשות העירעור שלפניי.
המבקשת טענה מלפני בית המשפט קמא, בבקשתה מיום 9.6.2021 לביטול פסק הדין, כי "האיחור בהגשת כתב ההגנה לא נעשה עקב זילזול חס וחלילה בבית המשפט הנכבד, אלא כאמור לעיל, לכל היותר בשל שגגה של המבקשת בעיניין המצאת כתב התביעה ואי הגשת בקשה לביטול פסק דין הכוללת גם את טענות ההגנה הטובות מאוד של המבקשת" (סעיף 10).
...
ביטול פסק הדין מחובת הצדק - בענייננו, קבע בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 30.5.2021, כי כתב התביעה הומצא למבקשת כדין, ועל כן דין הטענה לביטול מחמת חובת הצדק, להידחות.
זאת ועוד, כבר נפסק כהלכה, כי כשבידי מבקש הביטול להצביע על סיכויי הצלחה בהליך, ייטה בית המשפט ככלל להיעתר לבקשתו, תוך ריפוי הנזק שנגרם לצד השני להליך, באמצעות פסיקת הוצאות (ראו עניין אברג'ל והאסמכתאות המאוזכרות שם).
סוף דבר
מן השיקולים דלעיל מצאתי לקבל את הערעור, ולהחזיר את התיק אל בית המשפט קמא אשר יקבע סד זמנים להגשת כתב הגנה מאת המבקשת, וימשיך בניהול ההליך כראות עיניו.