דחיית בקשה לביטול החלטה בהעדר התייצבות עקב נסיבות אישיות

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים פ"ל 10160-11-23 מדינת ישראל נ' חושייה תיק חצוני: 322988/2023 לפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא שרית זוכוביצקי-אורי מבקש שריף חושייה משיבה מדינת ישראל החלטה

ביום הדיון לא התייצב המבקש בבית המשפט ומשכך נשפט בהיעדרו ונגזרו עליו העונשים הבאים: פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים; פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 2,000 ₪.

טענות הצדדים המבקש טען כי שכח את מועד הדיון עקב נסיבות משפחתיות אישיות אותן יוכל לפרט בפני בית המשפט.

לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה זאת עקב העובדה שהמבקש לא תיאר סיבה מוצדקת לאי התייצבותו וכן לא העלה אף טענות של ממש לעניין ביצוע העבירה עצמה.

האם קיים חשש לעיוות דין גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ניתן לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו ובילבד שהדבר דרוש לשם מניעת עוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל מיום 24.4.2018).

...

לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה זאת עקב העובדה שהמבקש לא תיאר סיבה מוצדקת לאי התייצבותו וכן לא העלה אף טענות של ממש לעניין ביצוע העבירה עצמה.

ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.12.09) בו נקבע כי: "לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982". קבלת ההזמנה לדיון וקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש המבקש לא כפר בכך שידע על מועד הדיון וקיבל את ההזמנה לדיון לידיו, אך לטענתו הוא שכח את מועד הדיון עקב מצבו המשפחתי.

בנסיבות אלה אני קובעת כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקש כדין וכי המבקש לא פירט ולא הוכיח קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבותו בדיון.

נזק כלכלי לבדו אינה טענה שיש בה כדי להביא לביטול פסק הדין שכן המבקש לא הצביע על עיוות דין ממשי אשר נגרם לו. לפיכך אני קובעת כי אי ביטול פסק הדין לא יגרום לחשש לעיוות דין למבקש.

לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.

לשיטת הנתבע, בבחינת בקשה לביטול פסק דין בהיעדר, בית משפט נוטה לתת חשיבות רבה יותר, לסיבה אשר בגינה לא התייצב בעל דין, יותר מאשר סכויי ההצלחה, ועל כן, בהיעדר נימוק המצדיק את אי התייצבותו לדיון, יש לדחות את בקשתו לביטול פסק הדין, ולהותיר את פסק הדין על כנו.

המבקש טען כי לא התייצב לדיון מאחר "הדיון נעלם מעיניו" בשל נסיבות אישיות שקשורות למות חמיו חודשיים קודם למועד הדיון, שעם כל הצער בדבר, אין זה נימוק שיש בו כדי להוות די לאי ההתייצבות, פרק הזמן שעבר מאז היתרחשות הארוע הטרגי, וחובת התובע לדאוג לענייניו, לרבות הדיון אליו הוא הוזמן.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, ותזמן אותם למועד הנ''ל. ניתנה היום, ג' טבת תשפ"ג, 27 דצמבר 2022, בהיעדר הצדדים.

...

לשיטת הנתבע, בבחינת בקשה לביטול פסק דין בהעדר, בית משפט נוטה לתת חשיבות רבה יותר, לסיבה אשר בגינה לא התייצב בעל דין, יותר מאשר סיכויי ההצלחה, ועל כן, בהעדר נימוק המצדיק את אי התייצבותו לדיון, יש לדחות את בקשתו לביטול פסק הדין, ולהותיר את פסק הדין על כנו.

אין בידי לקבל את טיעוני הנתבע.

על כן, ולאור האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה, ומורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות מטעם התובע.

נוכח החלטת בית המשפט מיום 10.2.2022 לעניין היתייחסות לשאלת ההוצאות חזר הנאשם על התנצלותו לגבי אי התייצבות לדיונים נוכח העידר הבנה לחובת ההתייצבות ומהות ההליך המשפטי.

התחייב להתייצב כנדרש, פירט את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ולפיכך, עתר להמנע מהטלת הוצאות.

במועד זה הציע בית המשפט מתוה מסוים לבחינת הצדדים אולם בהודעה שהוגשה ביום 6.7.2022 נימסר כי הצדדים לא הגיעו להבנות ולפיכך יש לתת החלטה בבקשה לביטול הקובלנה.

לא הוכח בפני על ידי הנאשם כי היתקיים הליך אחר בו היה הקובל נוכח ושותף כאחד הצדדים כנטען בבקשה לקיומה של פגישת פיוס שנערכה בלשכתו של ראש עריית באר שבע ולפיכך לא מצאתי כי ניהול ההליך הפלילי בנסיבות המפורטות בו עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית המחייבת את ביטולו.

לעניין שאלת ההוצאות – עיון בתיק בית המשפט מעלה כי הנאשם הגיש ביום 22.4.2021 בקשה לדחיית מועד הדיון אולם הדיון היתקיים בהיעדר הנאשם וטרם ניתנה החלטה הפוטרת אותו מהתייצבות לדיון.

...

לכאורה, עולה כי המפורט בסעיף אינו מהווה עובדה מעובדות האישום אלא מפרט התנהגות קודמת של הנאשם ולפיכך אין לה מקום בכתב האישום, בהתאם לכך לא מצאתי כי על הנאשם להתייחס לאמור בסעיף זה. לעניין הטענה לביטול הקובלנה מטעמים של הגנה מן הצדק בשל שימוש לרעה בהגשת הקובלנה – לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בקשה ובתגובה בכתב ולאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת החוק והפסיקה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור, לא מצאתי לנכון להורות על ביטול הקובלנה.

בנסיבות אלו לא ניתן להימנע מהטלת חיוב בהוצאות הקובל ולפיכך אני מורה כי הנאשם יפקיד סך של 3,000 ₪ לתיק בית המשפט לצורך תשלום עבור הוצאות הקובל וזאת עד ליום 15.2.2023 קובע דיון במעמד הצדדים לצורך קבלת תשובת הנאשם לאישום בהתאם להוראת סעיף 152(א) לחוק סדר הדין הפלילי ליום 23.2.2023 בשעה 13:00 מזכירות תיידע הצדדים.

לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעכו, מיום 20.9.2023, בגדרה נדחתה בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהיעדר, בתיק תת"ע 17230-01-23, וזאת בתאריך 24.4.2023.

עוד נטען, כי לא ברורה החלטת השוטר למסור למערער זימון לבית המשפט "וזאת מאחר ועשה זאת עת האופנוע חונה בחנייה, מיותר לציין כי האופנוע חנה זמן רב, בנגוד לנכתב בכתב האישום". בנסיבות אלה, כך נטען, יש צורך מהותי למנוע עוות דין כלפי המערער, מה עוד שבידי ההגנה "הוכחות נוספות אשר מוכיחות כי האופנוע כלל לא נסע וזאת במשך זמן ממושך טרם קבלת הזימון על ידי השוטר". עוד נטען לקיומן של נסיבות אישיות ומשפחתיות המצריכות היתחשבות בית המשפט נוכח תקופת הפסילה הממושכת.

בהחלטתו מושא העירעור, דחה בית המשפט קמא את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך שקבע, כי לא ניתן לקבל את טענת המערער לפיה לא הגיע לדיון בשל טעות ברשום ביומנו, שכן על פי ההלכה "שכחה או בלבול, אף אם ארעו בתום לב אינן יכולות לבוא לבדן כסיבות המצדיקות אי התייצבות לדיון שנקבע בעיניינו של נאשם...". משכך, נקבע כי אין באמור משום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המערער.

...

המערער לא מכחיש את העבירה גם בדו"ח עצמו, אלא טען כי "זה מהגלגל". דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי להודעת הערעור על צרופותיה ולטיעוני הצדדים, ולאחר שעיינתי בתיק שהתנהל לפני ביתה משפט קמא ובפסיקה אליה הפנו הצדדים וזו אשר פורטה בהחלטה מושא הערעור, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור בכל הנוגע להחלטה לעניין אי ביטול פסק הדין שניתן בהעדר המערער.

אוסיף, כי בדיון לפניי הוצגו דו"חות פעולה של שני השוטרים אשר ביצעו את האכיפה, ושניהם מציינים, ברחל בתך הקטנה, כי הבחינו באופנוע בנסיעה והבחינו במערער יורד ממנו, כך שטענתו כי לא נסע ולא נהג באופנוע, דינה להידחות מכל וכל.

מכל האמור, אני דוחה את הטענה כי בית המשפט קמא שגה עת קבע כי לא מתקיים עיוות דין.

במסגרת דיווחי בעלי התפקיד פורטו נסיבותיו האישיות של היחיד וכן התייחסו בעלי התפקיד למחדלים שצבר היחיד בניהול ההליך, לרבות צבירת חוב פיגורים בתשלום החודשי, אי הגשת דו"חות, אי מיצוי כושר הישתכרות ואי המצאת מסמכים נדרשים.

היחיד לא הופיע לדיון עקב תקלה.

בשל כך נדחתה הבקשה להורות על ביטול הצוו שניתן ונקבע כי אין לאפשר כל שינוי במצב המשפטי של נכסי עזבון המנוחה.

בהחלטה מיום 1.11.23 הוצע ליחיד לקבל את המלצת הנאמן ולשאת בתשלום מלוא החובות המאושרים נוכח הקף זכויותיו בנכסי עיזבון האם המנוחה ורכיב ההישתכרות המיוחס לו, אשר די בהם כי להוביל למסקנה לפיה יש לפרוע את מלוא החובות המאושרים כאן.

ניתן היום, ט"ז אדר א' תשפ"ד, 25 פברואר 2024, בהיעדר הצדדים.

...

בשל כך נדחתה הבקשה להורות על ביטול הצו שניתן ונקבע כי אין לאפשר כל שינוי במצב המשפטי של נכסי עיזבון המנוחה.

בהחלטה מיום 1.11.23 הוצע ליחיד לקבל את המלצת הנאמן ולשאת בתשלום מלוא החובות המאושרים נוכח היקף זכויותיו בנכסי עזבון האם המנוחה ורכיב ההשתכרות המיוחס לו, אשר די בהם כי להוביל למסקנה לפיה יש לפרוע את מלוא החובות המאושרים כאן.

לאור האמור, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.