דחיית בקשה בשל אי צירוף תצהיר כנדרש

הינה כי כן יש לבחון את הנימוקים ביסוד בקשת הביטול, וכן את השאלה האם פעל המבקש כנדרש בהיבט הדיוני.

אין גם מניעה לדחות בקשה מסוג זה משום פגמים דיוניים דוגמאת אי צירוף תצהיר (ראה: כב' הש' זלמנוביץ גיסין בעיניין סעש (ת"א) 23144-09-16‏ ‏ עיסה עבד אלהאדי אבו רשאד נ' אוחיון נדב - לול שרותים וחיסונים בע"מ (15.11.17)).

עוד נקבע באותה פרשה, כי יש לתת את הדעת לסיטואציה הייחודית, בה קיימים מספר תובעים, וההחלטה לדחות את התובענה בשל אי הפקדת ערובה התקבלה ביחס לחלק מהם בלבד.

...

בפרשת אואזיס נפסק בהקשר זה כי: "עניין נוסף שיש להזכירו הוא הכלי של פסיקת הוצאות. תקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי בית המשפט או הרשם רשאי לבטל את דחיית התובענה 'בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות'. על ידי פסיקת הוצאות, ניתן לפצות את הנתבע במידה מסוימת על הנזק שנגרם לו מכך שהערובה לא הופקדה במועד. שימוש מושכל בכלי זה עשוי להביא במקרים המתאימים לתוצאה מידתית, שתאזן באופן שקול בין האינטרסים השונים. בין היתר, רשאי בית המשפט להתנות את ביטול הדחייה של התובענה בכך שהתובע ישלם את ההוצאות שנפסקו לחובתו". נראה, כי הפעלת כלי זה ראויה במקרה הנדון לאור הכשלים בהתנהלות התובע, לרבות היעדר טעם ממשי לאי הפקדת ערובה במועד.

על כן אני מורה כדלקמן : כפוף לתשלום סך 1,500 ₪ הוצאות משפט לנתבעת 1 פסק הדין (החלקי) מיום 20.7.21 יבוטל.

המזכירות תעביר החלטתי זו לעיון כב' הש' קליימן.

ומן הכלל אל הפרט המשיבות לא התייחסו באופן הנידרש לשאלת מצבן הכלכלי, אלא הפנו לכך שהמבקש לא נימק את בקשתו כנדרש על פי תקנה 116 א לתקנות בית הדין ולא צירף תצהיר.

אין הצדקה לדחות את הבקשה מחמת אי צירוף תצהיר שהרי הבקשה נסמכת על המצב המשפטי.

בנוסף, נטל ההוכחה בדבר קיומן של נסיבות אחרות המצדיקות העידר חיוב בערובה אף הוא מוטל על המשיבות.

...

גם אם ההוצאות משולמות לאחר נקיטת הליכי הוצאה לפועל אין הדבר משנה ממסקנה זו. העובדה, כי קיים צורך בפנייה להוצאה לפועל על מנת לממש פסיקה שניתנה לטובת המבקש מקימה חזקה, כי ככל שתיפסקנה למבקש הוצאות בהליך הוא יתקשה לממש את זכותו לתשלום הוצאות אלה.

לסיכום, דין הבקשה להתקבל.

משבאתי לכלל מסקנה שיש מקום לחיוב המשיבות בהפקדת ערובה נותר לקבוע את שיעור הערובה שתופקד.

ביום, 4.7.22, הגיש ב"כ העותר תגובה, שאליה צורפה ההזמנה לארוע בר-המצווה, ובה, לאור הוריית בית המשפט, ציין ביחס למועד ההגשה: "העותר הגיש בקשה לחופשה חריגה לפני כחודש לערך". עוד הוסיף כי ביום 29.6.22, היתקיים דיון ביחס לשחרורו המוקדם ברישיון והבקשה נדחתה וכי לאחר דחיית בקשתו לשיחרור מוקדם, ביקש את בא כוחו להגיש עתירה זו, תוך שב"כ העותר אף הוסיף כי: "לדעת הח"מ העותר עומד בלוח הזמנים על פי הפקנ"צ". היום, 5.7.22 הגיש המשיב תגובה ובקשה למחיקת העתירה על הסף בשל אי מיצוי ההליך המינהלי, תוך שבהמשך הגיש השלמה לתגובתו.

העותר אף לא צירף אסמכתות לתימוכין בטענותיו ולא בכדי נימנע מלנקוב במועד קונקריטי של הגשת הבקשה בעתירתו (ובשולי הדברים, ולמעלה מן הצורך, אף יצויין כי לעתירה לא צורף תצהיר כנדרש בתקנה 2(ב) לתקנות).

...

דין והכרעה: כבר עתה יצוין כי דין העתירה להימחק על הסף ואפרט.

לאור האמור לעיל, סבורני כי בהגשת העתירה, שלושה ימים בלבד לאחר הגשת הבקשה המנהלית מושא העתירה (ויום עבודה אחד בלבד לאחר הגשתה, משבתקופה זו גם נכלל סוף השבוע) לא אפשר העותר את מיצוי ההליך המנהלי.

נוכח האמור לעיל, אני מורה על מחיקת העתירה על הסף בשל אי מיצוי ההליך המנהלי.

שנית, יש לסלק את הבקשה מחמת אי צירוף תצהיר לתמיכה בה, ללא הסבר; שלישית, הבקשה הוגשה על ידי עורך דין שאינו מוסמך לייצג את המבקשת כאשר היא פועלת מטעם המדינה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת העירעור להדחות.

לאור המחדלים שפורטו לעיל, לאור אי הגשת תצהיר; לאור אי הגשת ערעור במועד חרף הארכה המשמעותית שניתנה; לאור אי הגשת בקשה להארכת מועד טרם חלוף הזמן להגשת העירעור; בהיעדר הסבר לסיבת אי הגשת העירעור ולסיבת אי הגשת בקשה להארכת מועד טרם חלוף הזמן ובהיעדר פירוט מספיק לגבי סכויי העירעור והשלכות פסק הדין על הדיור הצבורי, חרף זאת שמדובר בפסיקה של בית משפט בנסיבות ספציפיות של המשיב, אני סבור כי לא היתקיימו טעמים מיוחדים למתן ארכה כמבוקש.

המבקשת טענה על דרך הסתם כי אינה חייבת בתשלום אגרה מבלי להפנות לתקנה או החלטה הפוטרת אותה מתשלום כאמור ומבלי להציג כתב הרשאה מהיועץ המשפטי כנדרש.

...

בא כוח המשיב נעתר לבקשת המבקשת להגיש ערעור עד ליום 3.7.2023 ולכן הוגשה בקשה מוסכמת שאושרה על ידי בית המשפט בתיק 47184-05-23.

לאור המחדלים שפורטו לעיל, לאור אי הגשת תצהיר; לאור אי הגשת ערעור במועד חרף הארכה המשמעותית שניתנה; לאור אי הגשת בקשה להארכת מועד טרם חלוף הזמן להגשת הערעור; בהעדר הסבר לסיבת אי הגשת הערעור ולסיבת אי הגשת בקשה להארכת מועד טרם חלוף הזמן ובהעדר פירוט מספיק לגבי סיכויי הערעור והשלכות פסק הדין על הדיור הציבורי, חרף זאת שמדובר בפסיקה של בית משפט בנסיבות ספציפיות של המשיב, אני סבור כי לא התקיימו טעמים מיוחדים למתן ארכה כמבוקש.

סוף דבר לאור כל זאת, הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותסגור את התיק.

כך הבקשה לא נתמכה בתצהיר, לא צורפו לה מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי של התאגיד או של בעל מניותיה, לרבות דפי חשבון בנק, הכנסות והוצאות בעלת המניות, מידע אודות נכסיה וניסיונותיה לגייס כספים ממקורות חצוניים לרבות מהקרובים אליה.

ההליך השני היתנהל במסגרת 71427-05-23 הבקשה ניפתחה ע"י התאגיד וביום 20.11.23 דחה בית המשפט את הבקשה בהעדר תצהיר הסתבכות כלכלית המלמד על נסיבות הסתבכותה של המבקשת ובהעדר פירוט הנושים המהותיים, ומשלא הוכח פירסום כדין על ידי הממונה.

כאמור בתגובה המשיב, מדובר בהליך חידלות פרעון שלישי שניפתח בעיניינה של המבקשת אך הבקשה אינה מפורטת דיה ולא צורפו אליה כל המסמכים והאסמכתאות כנדרש.

עם זאת, מאחר שמצאתי לדחות את הבקשה בשל אי הוכחת חוסר יכולת כלכלית, לא אקבע מסמרות בשאלת סכויי ההליך.

...

לשון אחר, סבורני כי עיקרו של הכלל הקבוע בתקנות האגרות אינו בדבר קרוב המשפחה הפלוני אליו יש לפנות בסיוע לתשלום האגרה – כי אם בבדיקה היסודית שיש לבצע ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם.

   לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם את האגרה לא יאוחר מיום 26.1.24 שאם לא כן תימחק הבקשה וייסגר התיק ללא צורך בהחלטה נוספת.