דחייה על הסף של תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד חברה יבואנית

הנשיאה א' חיות: בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' שטמר) מיום 10.6.2016 בת"צ 46065-09-14, אשר דחה את בקשת המבקשות לסלק על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש נגדן המשיב.

לפיכך, כל ההפניות לתנאי השמוש שיובאו להלן יתייחסו לנוסח בשפה האנגלית.

כפי שנפסק בעבר, התובענה הייצוגית היא כלי דיוני רב עוצמה אשר יש בו כדי לשנות את יחסי הכוחות בין צרכנים ועוסקים (דנ"א 5712/01‏ ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ''ד נז(6) 385, 406 (2003)).

...

המבקשות טענו בהקשר זה כי המסקנה לפיה תנאי השימוש אינם חלים ביחסים שבין המשיב לפייסבוק ארה"ב עלולה להוליך לפיצול בלתי רצוי של הדיון בבקשת האישור.

כמו כן, וככל שהדבר נוגע לפייסבוק אירלנד, יהיה על המשיב לתקן את בקשת האישור ולסמוך אותה על הדין המהותי בקליפורניה, בהינתן המסקנה שאליה הגעתי ולפיה זהו הדין החל ביחסים שבינו ובין פייסבוק אירלנד.

סוף דבר מטעמים אלו כולם אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובן זה שייקבע כי תנאי השימוש לא חלים ביחסים שבין המשיב לפייסבוק ארה"ב וכן תבוטל קביעתו של בית המשפט קמא כי דין תניית ברירת הדין שבסעיף 15(1) לתנאי השימוש – החלה ביחסים שבין המשיב לפייסבוק אירלנד – מבוטלת.

עניינה של התובענה בתמצית המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברת אי. גיל כרמל סוכנויות והפצה בע"מ (להלן – המשיבה).

בבקשת האישור נטען כי המשיבה ייבאה ושיווקה מארזי סוללות אלקליין תחת המותג Energizer Max בגודל AA ו-AAA, כשעל גבי המארזים הודבקה מדבקה הכוללת כיתוב ומצג מטעים – במדבקה נכתב הביטוי "מספר 1 בעולם", כאשר הסיפרה "1" מיוצגת על ידי תמונה של סוללה אחרת מסוג Ultimate Lithium (להלן – המוצרים).

המשיבה הגישה תשובה מטעמה ביום 11.5.2017, בגדרה טענה כי דין בקשת האישור והתובענה להדחות הן על הסף והן לגופה.

...

גמול ושכר טרחה הצדדים המליצו כי הגמול המשיבה תשלם למבקשים גמול בסך 40,000 ₪, ולב"כ המשיבה שכר טרחה בסך 240,000 ₪ בתוספת מע"מ. כן המליצו הצדדים על תשלום הוצאות המבקש ובא כוחו עבור הסקר שנערך לטובת ההליך, בסך 10,000 ₪.

בהינתן זאת, אני קובעת כי שכר הטרחה יעמוד על 150,000 ₪, בתוספת מע"מ, וכי הגמול יעמוד על 25,000 ₪.

יוטעם כי תשלום הגמול ושכר הטרחה נפסק בנוסף להטבה הכספית הניתנת לחברי הקבוצה, ואין בו כדי לגרוע מהטבה זו. סוף דבר לאור כל האמור אני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. בתוך 30 יום ממועד סיום מתן ההטבה לצרכנים, ולא יאוחר מ-6 חודשים ממועד מתן פסק הדין, תציג המשיבה לב"כ המבקשים דו"ח מסכם מטעם רואה חשבון של המשיבה, המפרט את אופן ביצוע מתן ההטבה בפועל.

העירעור שבכותרת מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כבוד השופט א' דורות) מיום 29.1.2019 בת"צ 43164-04-17, שבגדרו נדחתה על הסף בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגיש המערער (להלן: בקשת האישור).

לבסוף, נקבע כי תביעה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בשים לב לסכומי המס הגבוהים הכרוכים בייבוא יכטות.

עם זאת, גם כאשר מדובר בשלב מוקדם, שבו הסמכות להתיר את תיקון כתב העירעור מופעלת בדרך כלל באופן ליבראלי, לא כל תיקון מבוקש יתאפשר (ע"א 5593/17 גלברד נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) (7.3.2019)).

...

יישום קריטריונים אלה על המקרה דנן, מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

גם מטעם זה, לא ראיתי להיעתר לבקשה (השוו, ע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון (3.12.2009)).

הבקשה נדחית, אפוא.

רקע המשיבה (היא המבקשת בבקשת האישור, "המשיבה") הגישה נגד המבקשת (היא המשיבה בבקשת האישור, "המבקשת") תביעה ובקשה לאישור התביעה כייצוגית, בה טענה כי המבקשת היא יבואנית בלעדית של כלי רכב מתוצרת חברת Suzuki יפן ("סוזוקי"), ובחלק מהדגמים שהמבקשת מייבאת קיימת תקלה עקב פגם מובנה בתיבת ההילוכים של הרכב (הגיר).

המבקשת טענה שיש לדחות את בקשת האישור על הסף ולגופה מטעמים שונים, ובין היתר מהטעם שהיא נעדרת תשתית עובדתית, אינה נתמכת בראיות קבילות אלא באוסף שמועות, ואף שבבסיסה טענות טכניות שבמומחיות, היא אינה נתמכת בחוות דעת מומחה כנדרש.

...

המבקשת טענה שיש לדחות את בקשת האישור על הסף ולגופה מטעמים שונים, ובין היתר מהטעם שהיא נעדרת תשתית עובדתית, אינה נתמכת בראיות קבילות אלא באוסף שמועות, ואף שבבסיסה טענות טכניות שבמומחיות, היא אינה נתמכת בחוות דעת מומחה כנדרש.

בחינת תצהירו של סחייק מעלה כי אין מדובר אך במענה ישיר לטענות ההגנה שעלו בתשובה לבקשת האישור, אלא יש בו משום תוספת של ממש לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור, וזאת אין לאפשר.

מסקנה זו מתחייבת מהצטברות שלושת הטעמים שאפרט.

מכל האמור אני מקבלת את הבקשה למחיקת תצהיר סחייק.

בקשת האישור הוגשה כנגד 8 משיבות, כאשר לטענת המבקשים כל אחת מן המשיבות הפרה את חובותיהם בדבר הצגת הוראות השמוש בעברית למוצרים אשר נמכרים ו/ואו מיובאים על ידם.

במסגרת תשובתה טענה המשיבה 7 כי המדובר בבקשה מופרכת שהוגשה בחוסר תום לב, וכי דינה להדחות על הסף.

ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 2013): לעניין זה נפסק, כי "אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טירחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247, 259 (2001)).

זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה. למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות הוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טירחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א' קלמנט במאמריו בעיניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טירחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" (א' קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 (תשע"א)).

לעניין זה נקבע בפס"ד מרקיט לעיל כי: "על פי נוסחו הנוכחי של סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טירחה לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. דרך המלך שבא יש לתמרץ ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות וראויות, היא פסיקת גמול ושכר טירחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה (הסדר פשרה, קבלת בקשת האישור או התובענה הייצוגית). עם זאת הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית – ואולם מדובר בחריג לכלל, ומשכך יש להעתר לבקשות בנידון רק במקרים מתאימים". סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות מגדיר את התנאים אשר בהתקיימותם יאשר בית המשפט גמול ושכר טירחה במסגרת הסדר הסתלקות.

...

וכך נקבע בסעיף 7א(4)(ב): ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט– (א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; (ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

אין בידי לקבל את טענות הצדדים לעניין זה. ראשית, בניגוד לנטען על ידם ההליכים בעניינה של המשיבה 7 לא הסתיימו עוד בתחילתם.

תביעתם האישית של המבקשים כנגד המשיבה 7 נדחית.