התוכנית חלה על כ - 344 דונם בין דרך מס' 4 לנחל עדה במזרח אור עקיבא, ומטרתה חלוקת השטח למגרשים בייעוד מגורים (בניה רוויה בקומות גבוהות), מסחר ותעסוקה ושטחים לבנייני ציבור (דוגמאת בית ספר, גנים, מועדונים ועוד).
בשים לב לכך שמגרש 104 מיועד לבניית 52 יח"ד, הרי ששווי המיגרש, אף לשיטת התובעת, עולה בהרבה על גבול הסמכות העניינית של בית משפט זה. כפועל יוצא מכך, אף אם התביעה היתה מוגשת כראוי, מכוח חוק המיטלטלין (תוך תשלום אגרה מתאימה), בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לידון בה.
סיכומם של דברים, התובעת אינה זכאית לסעד של פירוק שתוף במקרקעין לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין ותביעתה שגויה.
הלכה היא, כי מקום בו אפילו יוכיח התובע את כל העובדות המהותיות אשר פרש בכתב התביעה, הוא לא יזכה בפסק הדין, יש למחוק את כתב התביעה על הסף (ראה י. זוסמן, שם, בעמ' 384 - 385 וכן, ע"א 693/83 שמש נגד רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671, ע"א 35/83 חסין נגד פלדמן, פ"ד לז(4) 721, ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נגד מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.2007), ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נגד פרופ' חיים אילתה, פ"ד מה(4) 18 וע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נגד דובק בע"מ, פ"ד סה(1) 144).
...
לאור האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 9,000 ₪.
