מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דוגמה לתביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

" (ראו סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975; סעיף 1 לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת ניזקי גוף), התשכ"ד-1964; סעיף 1 לחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980).
לדוגמא, בפיסקה 11 מתוארות בדיקות שהקטין אולץ לעבור, אך לא נטען כי הבדיקות גרמו לו נזק גופני.
לגבי המועדים שקבע בית המשפט קמא להגשת כתב התביעה המתוקן על פי הוראותיו, הרי שלא מצאתי הצדקה בדין להתערב בעיניין זה, משניתנה למבקשים שהות הולמת להגישו.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.
בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לצידה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הגדרת הקבוצה בבקשת האישור היא "כל מי שטופל בתחליף עצם המכונה Bioactive Bone החל משלוש שנים לפני הגשת בקשה זו ועד מועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר אישורה". העילה שנטענה בבקשת האישור היא עילה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980 (להלן: "חוק האחריות").
בבקשת האישור שם נטען, כי על פי מחקרים וחוות דעת שצורפו, נמצא כי בקרב התושבים, העובדים והשוהים באיזור הסמוך למפעלים, המוגדר כנפת חיפה, נמצאה תחלואה עודפת במחלות סרטן ריאה וסרטן מסוג NHL, והתבקש לאשר הגשת תובענה בשמם של מי שנפגעו וחלו כתוצאה מהחשיפה המוגברת לחומרים המזהמים הנפלטים לחלל האויר על ידי המשיבות.
הסיבה בשלה החלטתי כי יש לדחות את הבקשות לסלק את התובענה על הסף חרף הקפן הרב של השאלות הפרטניות אותן יש לברר, היא כי קיים טעם ויש חשיבות לבירורה בהליך ייצוגי של שאלה מרכזית בתובענה זו, והיא השאלה האם קיים פגם בתחליף העצם מתוצרת המשיבה 1 ששיווק בישראל על ידי המשיבה 2, בכך שלפי הנטען לא מילא את ייעודו, ולא התקשה והתגרם כמצופה.
אזכיר גם את שנקבע בעיניין רזניק כדלקמן: "פתרון אחר, העשוי להתאים למקרים מסוימים, הוא מתן פסק דין הצהרתי בו תוכרענה השאלות המשותפות לחברי הקבוצה, תוך הותרת השאלות הפרטניות להליכים אחרים". הפיתרון הנזכר לעיל ישים גם בעניינינו, כאשר לדוגמא, ניתן לאשר את התביעה כייצוגית רק לגבי הסעד ההצהרתי שהתבקש כי תחליף העצם הוא מוצר פגום.
...
חוק האחריות מקל בדרכים שונות על התובעים פיצוי לפיו, וכך, סעיף 2 לחוק קובע כי חבותו של יצרן לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר, היא חבות שאינה תלויה בשאלה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן; בסעיף 3 נקבעה חזקה כי המוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין; בסעיף 4 לחוק האחריות הוגבלו הגנות היצרן לגבי מוצר פגום לאלה המפורטות בסעיף בלבד; בסעיף 5 נקבע כי לא תהיה זו הגנה ליצרן שהתרשלות הנפגע תרמה לגרימת הנזק, ורק אם התרשלותו הייתה חמורה רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים בהתחשב במידת התרשלותו.
(בצד כל האמור לעיל הגביל חוק האחריות את גובה הפיצויים, בקובעו תקרה לפיצוי בגין אבדן השתכרות וכושר השתכרות וקבע חובת ניכוי מס מפיצויים אלה, הגביל את גובה הפיצוי בשל נזק שאינו נזק ממון, וקבע תקופת התיישנות מקוצרת).
סיכום נוכח כלל האמור לעיל נדחות בקשות הסילוק על הסף, וכל אחת מהמשיבות תשלם למבקש הוצאות בקשתה בסך 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד העיד התובע כי כבר במהלך האישפוז בבית חולים בימים הסמוכים לאחר התאונה כאשר העד ברהום הגיע לבקרו, ביקש ממנו התובע שיביא לו כמה בקבוקים זהים לזה שהתפוצץ כבקבוק לדוגמא, וזאת מאחר והרופאים המטפלים ביקשו לראות את הבקבוק אשר על פי הטענה נפגע ממנו מאחר ולא מצאו זכר לשבב זכוכית בעינו של התובע.
למעלה מן הצורך, ואף אם נניח לצורך הדיון כי התובע היה עובר את המשוכה של ביסוס ראייתי לקיומה של יריבות מול הנתבעת, נותרת השאלה: האם עדיין היה צולח תביעתו בעילה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים (להלן: "החוק")? דומני כי גם המענה על כך בשלילה וזאת משלושה טעמים נפרדים שדי בכל אחד מהם להשמיט את עילת תביעתו על פי החוק: לא הוכח קשר סיבתי בין המוצר הפוגע לבין היצרן, קרי: בין שבב הזכוכית שפגע בעינו של התובע לבין הנתבעת בהתאם לדרישת סעיף 2 לחוק- סעיף 2 מגדיר את אחריות היצרן למוצר פגום שגרם לנזק גוף כאחריות ללא אשם ואולם התנאי לקיומה הוא קשר סיבתי בין היצרן לבין פגם "במוצר שייצר". לנוכח התוצאה אליה הגעתי לעיל, הקשר בין הבקבוק, אשר על פי הנטען היה פגום וגרם נזק גוף לבין הנתבעת כיצרנו של הבקבוק, לא הוכח.
...
ההודעה ביחס לשני צדדי ג', אפוא, נדחית.
סוף דבר ופסיקת הוצאות משפט התביעה נדחית.
ההודעה כלפי צדדי ג' 1-2 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לניזקי גוף שארעו על פי הנטען לתובעת עת עלתה בביתו של הנתבע על כסא בר ונפלה.
כך לדוגמא הלינו הנתבע ורעייתו בשנת 2016 כי רגל של כיסא שולחן אוכל נישברה ועניין זה טופל על ידי הצד השלישי.
על פי הוראות חוק האחריות יצרן מוגדר באופן הבא: "'יצרן' - אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות –
יתרה מכך, יש מקום להפעיל בעניינינו את החזקה הקבועה בסעיף 3(ב) לחוק האחריות הקובעת: "חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין." כאשר התובע נפלה, הכיסא נשאר עומד על תלו ואילו מושבו השתחרר ולכן חזקה בנסיבות אלו שהכסא פגום והנטל מוטל על הצד השלישי להפריך חזקה זו. מר יגאל סייג טען לפני כי ביקש מהנתבע לבדוק את הכיסא והלה לא נענה.
...
הנתבעים טוענים כי דין התביעה להידחות מחמת העדר יריבות.
סיכום לסיכום, נזקיה של התובעת מסתכמים לסך של 41,000 ₪.
לכן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 27,333 ₪.
אני קובע שהצד השלישי ישפה את הנתבעים מכל סכום בו יישאו בשיעור של 65%.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור על ידי המבקש כך: "כל מי שרכש או חכר או החזיק רכב מסוג אלפא רומיאו אשר הותקנה בו כרית אויר פגומה (לרבות כרית אויר הכוללת רכיב/רכיבים פגומים), אחת או יותר, שנרכש או נחכר מנציג יצרניות הרכב או מכל גורם אחר (לרבות מבעלים קודם של הרכב), ואשר הובא לישראל." עילות התביעה שצוינו בבקשת האישור הן: רשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין"); הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין; אחריות מכוח סעיפים 12 ו-14 לפקודת הנזיקין וכן על פי סעיף 2 לחוק השליחות, תשכ"ה- 1965; הפרת חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980; הפרת תקנות התעבורה, תשכ"א-1961; הפרת הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), תשל"ט-1978; הפרת הוראות מכוח חוק רשוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; הפרת חובות מכוח חוק המכר, תשכ"ח-1968; הפרת הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979; הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); הטעה כמשמעותה בסימן ז' לפקודת הנזיקין או כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן; והפרת הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973.
נטען כי מדובר בדוגמה להתנהלות פסולה אשר מחוקק המשנה ביקש לשים לה קץ בתקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 3) , התשפ"א-2020 (להלן: "תיקון מס' 3 לתקנות").
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שהאמור בסעיף 33 לבקשת האישור כי ליצרניות הרכב הייתה מעורבות ישירה בעיצוב ובתכנון כריות האוויר רחב דיו לחול גם לגבי המשיבות, ולפיכך הבקשה למחיקת הטענה כי המשיבה 2 הייתה מעורבת בתכנון כריות האוויר כך שיתאימו לרכבי המשיבה 2 תוך התייחסות לכריות האוויר מתוצרת Takata נדחית.
אשר על כן, הבקשה למחיקת התגובה לתשובה לבקשת האישור ולחילופין מחיקת חלקים ממנה והוצאת חלק מהנספחים לה מתקבלת חלקית, הכל כאמור לעיל.
אני מורה למבקש להגיש מחדש תוך 30 יום את התגובה לתשובה לבקשת האישור בהיקף של עד 12 עמודים לכל היותר (לא כולל תצהיר ונספחים) על מנת לייעל את ההליכים, וזאת בהתאם להחלטה לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו