מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דוגמה לערעור לבית הדין הארצי לעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 ולהלכה הפסוקה, הבקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמאת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או היתעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).
על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן. ניתן היום, ב' שבט תשפ"ד, (12 ינואר 2024), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
...
תחת סעיף "מסקנות", קבעה הוועדה כדלקמן: "... מבחנה נוירולוגית לא הוצג מעקב בירור או טיפול לעניין כאב הראש עליהם מלינה מיום התאונה ועד למועד הוועדה. הועדה אינה מקבלת המלצותיו של ד"ר מסלחה עקב פער בבדיקה ...הערר נדחה גם בתחום הנוירולוגי". לטענת המערערת, שגתה הוועדה בכך שלא קבעה נכות בגין כאבי הראש שכן מאז התאונה בה נפגעה המערערת בראשה, היא סובלת מכאבים עזים וממושכים בראשה מלווים בסחרחורות ובבחילות והיא נמצאת במעקב של נוירולוגים (מסמכים מיום 26.05.21, 08.12.20 ו – 15.11.21 צורפו להודעת המערערת מיום 30.01.23 ו- 06.02.23).
הוועדה התייחסה לחומר הרפואי שהונח בפניה ודנה בתלונות המערערת ועל כן טען כי יש לדחות את הערעור.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, ואנמק בקצרה.
סוף דבר עניינה של המערערת יוחזר לוועדה באותו הרכב, על מנת שתשקול בשנית את שיעור הנכות של המערערת בגין כאבי הראש, בהתאם לפריט ליקוי 29(5)(א) לתקנות ובשים לב למסמכים הרפואיים מיום 08.12.20 26.05.21, ו – 15.11.21 וכן לחוות דעת ד"ר מסאלחה מיום 30.12.21 המלמדים על כך שהמערערת התלוננה על כאבי הראש מאז התאונה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(ב)(1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בנגוד להוראות סעיף 1, או המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בנגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה).
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
...
הנתבעת לא חלקה על כך שלתובע לא הופקדו כספים לקופת הפיצויים, אולם ציינה כי מאחר והתובע לא עתר לרכיב זה וממילא לא כימת אותו אין הוא זכאי לפיצוי בגין רכיב זה וטענה זו מקובלת עלינו[footnoteRef:15].
] לסיכום האמור לעיל, התרשמתי מגרסת התובע כי אכן יצא לחופשה בניגוד לגרסתו הראשונית לפיה לא ניצל ימי חופשה כלל.
(ב)(1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1, או המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה).
סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעת, סך של 60,718 ₪ (קרן),לפי הפירוט שלהלן: חלף הפקדה לפנסיה בסך 9,414 ₪; גמול שעות נוספות בסך 40,607 ₪; דמי הבראה בסך 3,591 ₪; פדיון חופשה בסך 3,106 ₪; פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה בסך 4,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פיצויים לדוגמא לפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר לטענת התובעים, הם לא קיבלו תלושי שכר במהלך כל תקופת עבודתם ועל כן הם זכאים לפצוי לדוגמא בסך של 20,000 ₪ לפי הסעיפים 24א ו- 26א לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק הגנת השכר).
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
...
לפיכך, התביעה להחזר הניכויים החודשיים בגין תשלום שכר הדירה – נדחית.
בנסיבות אלו, אנו מקבלים את התביעה ברכיב זה ופוסקים לכל אחד מהתובעים 20,000 ₪ כפיצוי לדוגמא בגין קבלת תלושי שכר פיקטיביים.
[41: ע"ע 40952-10-19 מיכל טל נ' אברהם נעים (1.10.2020)] סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעת תשלום לכל אחד מהתובעים את הסכומים הבאים: לתובע 1 (גהאד): חלף הפרשות לקרן פנסיה בסך 16,350 ₪ ; חלף הפרשות לקרן השתלמות בסך 2,756 ₪; תמורת הודעה מוקדמת בסך 2,616 ₪ ; השלמת פיצויי פיטורים בסך 34,277 ₪ ; דמי הבראה בסך 18,144 ₪; פדיון חופשה שנתית בסך 13,050 ₪; דמי חגים בסך 16,128 ₪; פיצויים לפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר בסך 20,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהקשר זה אעיר כי מעיון בריכוז הנתונים מבית החולים אסף הרופא עולה כי המערערת אושפזה במיון ביום 1.7.2022 וכי ביום זה וביום 2.7.2022 נזקקה לעזרת הזולת בהליכה ואולם יומיים לאחר מכן, ביום 3.7.2022 מצוין כבר כי היא הולכת בעזרת מכשיר (דוגמאת מקל, קביים או הליכון).
על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו.
...
המשיב טוען כי דין הערעור להידחות הואיל ואינו מצביע על פגם משפטי בהחלטת ועדת הערר.
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור והמפורט לעיל, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו