בסיום עבודתה של התובעת היא חתמה על כתב ויתור וקיבלה השלמת פיצויים, בונוס מיוחד, חופשה והבראה.
טענות הצדדים (כפי שעלו מכתבי הטענות וכנכתב בהם)
טענות התובעת
התובעת תוגמלה בתחילת העסקתה בסך 270 ₪ בגין כל מכירה גם אם הייתה זו מכירה מינימאלית ביותר בסך 1,500 ₪ קרי, עמלתה של התובעת יכלה להגיע עד 18% מסך המכירה.
לא זו אף זו, התובעת לא הוכיחה טענתה, כי לא נתבו אליה שיחות על מנת לחסוך עלויות:
ש: בסעיפים 9 ו-10, אותם סעיפים, את טוענת שכדי לאלץ אותך להסכים לדרישות, אחרי שסירבת להפחתה האחרונה, המכללה עשתה פעולות דילול: נתוב שיחות וננקטו נגדך שורת פעולות אשר כפו עליך לוותר על עבודתך.
"
(עמ' 10 לפ' לעדות התובעת)
הנתבעת הציגה כי הפרישה לתובעת על פי השכר הממוצע במשק (נספח ה' - לתצהיר הנתבעת) ברם טבלה זו מציגה שכר ממוצע במשק שלעיתים מעט גבוה מהשכר הממוצע והתובעת אף הציגה דוגמאות לכך (עמ' 3 לסיכומיה - נספח 6 לסיכומי התובעת).
...
אי לכך, דין טענות אלו להידחות.
סוף דבר
התובעת זכאית ליתרת חופשה וליתרת הפרשות לפנסיה אך נוכח קבלת הודעת הקיזוז, הנתבעת לא נותרה חייבת לתובעת דבר.
התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.
