דוגמה להכרזה על פשיטת רגל

ההחלטה שבמוקד ההליך דנן - החלטה הדוחה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט - אינה נמנית לטעמי עם אותן החלטות מרכזיות הניתנות לאורך חייו של הליך פשיטת הרגל אותן יש לסווג כ"צו בפשיטת רגל" (דוגמאת צו כנוס, הכרזה על פשיטת רגל, צו הפטר), ועל כן איני מוצאת לקבל את טענת המערערת כי נתונה לה זכות ערעור מכוח נתיב זה. כן איני מוצאת לקבל את הטענה כי עניין לנו ב"פסק דין".

...

לאחר שעיינתי בכל החומר שלפניי ושקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי לא נתונה למערערת זכות ערעור על ההחלטה, וכי היה עליה להשיג עליה בדרך של בקשת רשות ערעור אזרחית.

אדגיש כי לטעמי, ובניגוד לטענתה המשתמעת של המערערת, הדין וההלכה המסדירים את דרך ההשגה על החלטות בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט חלים על כל בקשה המוגשת לפי הפקודה, כולל בקשות המוגשות במסגרת הליך של פשיטת רגל, ואין מקום לקבוע סדרי דין אחרים-שונים בהקשר זה. מכל מקום, גם אם נביט על ההחלטה "במשקפיים" של הדין והפסיקה הנוהגת ביחס לסיווג החלטות הניתנות במסגרת הליכי פשיטת רגל, נותרת בעינה המסקנה כי לא נתונה למערערת זכות ערעור על ההחלטה, וזאת מהנימוקים הבאים: כידוע בהתאם להוראות הדין והפסיקה נתונה זכות ערעור על החלטה שניתנה במסגרת הליך של פשיטת רגל כאשר ההחלטה היא "צו בפשיטת רגל" או כאשר סוגרת היא יחידה דיונית העומדת על רגליה כך שהיא מהווה "פסק דין" (ראו [ע"א 7008/13]דגן נ' יניב אינסל, פסקה 3 (20.1.2014)).

לאחר השיחרור מצה"ל, בשנת 2009, החל הנאשם עבודתו כאינסטלטור, כאשר בשנת 2016 הקים חברה בבעלותו שעסקה באינסטלציה, אולם לאחר 3 שנים נאלץ להכריז על פשיטת רגל בשל חובות כספיים.

עיינתי גם בפסיקה שהוגשה ע"י ב"כ הנאשם ומצאתי להבחין בין המקרים בהם עסקה לבין המקרה דנן; כך, ב - ע"פ 779-15 – דובר על צעיר כבן 21, נסיבות אישיות קשות, ובית המשפט מדגיש את השינוי העמוק שעשה, היותו דוגמא ומופת להליך טפולי והתקיימותן של נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות סטייה ממיתחם הענישה הנוהג; ב - ת"פ 29489-06-16 דובר על כמות קטנה בהרבה של סם; ב - ת"פ 33806-01-16 –הנאשם הורשע בעבירה של החזקה לצריכה עצמית שלא כמו במקרה שלפניי; וב - ת"פ 51428-10-17 – ההליך הסתיים בהסדר טיעון "סגור", אשר בית המשפט קובע כי העונש המוסכם חורג באופן מובהק לקולא ממיתחם הענישה, אך הוא אינו מיתערב בהסכמות בין הצדדים, כמו כן, דובר באותו המקרה על עבירת החזקה בלבד (ולא גידול של סם) ובכמות קטנה בהרבה.

...

סופו של דבר, כאמור לעיל, המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף של 340, צו מבחן לשנה ומאסר מותנה.

לשאלת פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם, החלטתי להסתפק בעונש של פסילה מותנית בלבד.

סוף דבר: לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 09.11.21, במשטרת אשקלון.

עילה להרמת מסך תקום שעה שנעשה שימוש לרעה במסך ההיתאגדות, דוגמאת תרמית, עירוב נכסי החברה עם נכסים פרטיים של בעלי המניות, מימון עצמי קטן ביותר, יחס מינוף גדול במיוחד, הברחת נכסים מן החברה אל בעלי המניות ללא תמורה ראויה וכיו"ב (ר' ע"ע (ארצי) 1201/00 יהודית זילברשטיין - ערב חדש עתונות-אילת בע"מ (17.12.02)).

זכויותיו של התובע נסיבות סיום העסקה עין בתצהירו של התובע מעלה כי הצהיר כי פוטר מעבודתו: "14. באמצע חודש 06/2018, פוטרתי מעבודתי על ידי הנתבע 2, לאחר שמזמין השרות "משה" הכריז על פשיטת רגל וסיום פעילותו".

...

מעבר לאמור לעיל לעניין רכיב הלנת פיצויי פיטורים, גם בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין הלנת יתר זכויותיו של התובע, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחייב ברכיב הלנה, נוכח המחלוקות נשוא תיק זה וקביעותינו לעיל ושעה שרכיב זה נטען רק באופן כללי.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין: סך של 10,351 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.6.18 (סיום יחסי עבודה) ועד למועד התשלום בפועל.

פיצוי בגין העדר הודעה על תנאי העסקה בסך של 1,000 ש"ח כמו כן, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה חוזר המבקש על עיקר טענותיו בפני הערכאה קמא, וטוען, בין היתר, כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי לנוכח סעיף 25 לחוק הפרשנות, חלה על המבקש הוראת סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות – וזאת משום שלטענתו שחוק הפרשנות אינו חל על פקודת פשיטת הרגל, שכן פקודה זו נכנסה לתוקף טרם תחולת חוק הפרשנות; וכי לא ניתן לקבוע כי סעיף 7(א)(8) הנ"ל חל על התקופה שבה התנהלו הליכי פשיטת הרגל של הראל מכוח חוק חדל"פ. עוד טוען המבקש כי כאשר מוענק צו הפטר, יש למנות את תקופת הצינון מיום ההכרזה על פשיטת רגל, או, לחלופין, ממועד מתן צו ההפטר המותנה.

ודוק, אין בתחולתו המאוחרת של חוק הפרשנות כדי לאיין קביעה זו, שכן לפי הוראת סעיף 1 שבחוק הפרשנות, מוחל חוק זה באופן רטרואקטיבי, היינו, אף על דברי חקיקה שנכנסו לתוקף לפניו, דוגמאת פקודת פשיטת הרגל.

...

דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

אף דין טענת המבקש כי המונח "ממועד תחילתו" שבהוראת סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות מתייחס למועד ההכרזה על פשיטת הרגל, ולא יום מתן צו ההפטר – להידחות.

לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

כידוע, בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן - "הפקודה") חלה חובה על חייב לנהוג בתום לב בעת ניהול הליך הפש"ר שאם לא כן רשאי בית המשפט, בהתאם להוראות סעיף 55(ב) לפקודה, לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל, וזאת אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את ההליך.

כך לדוגמה כבר מתחילה טענה הנושה זהבה פחלייב כי החייבים מציגים מצג שוא אודות הכנסתם עת בפועל הם נוסעים ברכבי יוקרה שאינם רשומים על שמם, סירבו להגיש בהליכי ההוצאה לפועל תצהיר אמת אודות הכנסתם, ובפועל מעולם לא נזקקו לסיוע כלכלי ולא הגישו בקשות לתמיכה מרשויות המדינה.

...

עם זאת, בשים לב לסוג העבודה שמבצע החייב, סבורני כי יש באפשרותו להשתכר בעבודה רווחית יותר בה מגולמת הצלחתו בגיוס עובדים בדמות תגמול בשכרו החודשי.

סבורני כי הטענה לפיה טיפול בתינוקות בביתה יניב הכנסה חודשית בסך 3,750 ₪ לחודש אינה סבירה, ואף לא הוכחה, וככל ואכן זוהי ההכנסה המתקבלת, תטיב החייבת אם תפנה לעבודה ממוסדת בתחום זה, בה תוכל להרוויח לכל הפחות את שכר המינימום המקובל במשק ולא תיוותר נטולת הכנסה בחודשי הקיץ.

אשר על כן הנני קובע כדלקמן: תכנית הפירעון, אשר אושרה בימים 29.5.22 ו – 21.8.22 (ובעיקרה הייתה כהמלצת הנאמן), תעמוד בעינה.