בין התובעות לבין הסוכן לבין המבטחת הוחלפו מספר רב של מסמכים אשר הצדדים חלוקים באשר למשמעותם, אך אין מחלוקת כי בין היתר הוחלפו הצעות ביטוח, דוחות של סוקר שביקר במבנה החדש, מסמכים באשר לאמצעי מיגון ותכתובות רבות נוספות.
למחרת עונה הסוכן לבן חמו כדלקמן (מוצג ת/9):
"שתי החברות מבוטחות בהראל באמצעותי ... את הסיטונאות מעבירים לבניין חדש ובקומה העליונה של הבניין הקימו מיפעל למשקאות חריפים. אני ביקשתי להעביר את הכתובת של הסיטונאות למשכנם החדש ולהרחיב את פוליסת הבניין ולבטח את מיפעל המשקאות החריפים. סוקר היה במקום לפני ששה חודשים. את דרישותיו הקפדניות קיימנו והיה לו ביקור חדש לפני כמה ימים ונשלחו אלי דרישות חדשות ומוגזמות למיגון פריצה (למרות שהותקנו אמצעי מיגון יותר ממה שבקש הסוקר והשמאי) והתחלתי לדבר איתו על התוספות. אתמול קבלתי מייל מוזר ביותר. ... אני מבקש עזרתך ... העסק כבר עובד ועשרה ימים אין להם כסוי בטוחי אפילו בפוליסות הקיימות. זה מצב בלתי תקין ובלתי נסבל ומעמיד אותי בסיכון תביעה משפטית במידה וחו"ח יקרה משהו. תודה.".
הדברים מדברים בעד עצמם, ולמותר לציין כי עדיין אין כל ראיה לכך שהסוכן הסביר למנהלי התובעות מהי עמדת המבטחת, או שהיא מסרבת להעניק כסוי למפעל הערק, או שאין בנתיים כסוי לשאר הפעילות, ולשיטתי היה עליו להבהיר את כל שלוש הנקודות הללו, והוא בודאי שלא עידכן אותם לגבי תוכן מכתבו לבן חמו.
היעלה על הדעת שסוכן הביטוח סבור כי הוחמר משמעותי הסיכון מפני פריצה והוא לא יעשה דבר – במיוחד שעה שהוא חרד לשלום העסק של המבוטחות וחבר אישי קרוב של הבעלים?
חמישית, לא אוכל לקבל את הטענה כי הנסיעה של עלאא והסוכן לתחנת כיבוי האש היתה אקראית ובמקרה נסעו השניים דוקא ביום זה בבוקר להשיג את אישור שירותי כבאות האש הנידרש.
...
לכך יש להוסיף כי הוכח מעבר לכל ספק כי אכן נגנבה כמות משמעותית של סחורה, משמע – שלא יכולה להיות מחלוקת לגבי כך שאכן נגרם נזק בפריט זה.
בהעדר נתונים מבוססי אסמכתאות מטעם התובעות מצד אחד, ובהעדר נתונים סותרים כלשהם מטעם המבטחת מצד שני, עמדתי היא כי אין מנוס אלא לקבוע את סכום הפיצוי על דרך האומדנא.
הצטברות זו של חוסרים ראייתיים מצד התובעות מחייבת את המסקנה שיש לראות את הדרישה לגבי הערק באופן אחר מאשר את הדרישה לגבי שאר המשקאות החריפים, וכאן – עמדתי כי התובעות לא הוכיחו את הנזק והדרישה נדחית (למרות שאני מניחה שנגנבו גם כמויות של בקבוקי ערק).
סיכום –
לאור כל האמור מעלה, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לשתי התובעות, יחד, סך של 245,783 ₪ (בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן חוות הדעת של שמאי התביעה ועד היום), בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ (כולל מע"מ), ובתוספת החזר יחסי של אגרת בהמ"ש בסך 12,000 ₪.
