דו"ח נוכחות כוזב וגניבת שעות עבודה

3.1 גניבת שעות ממעסיק.

8.1 בחודשים יוני-יולי 2012 יצא במספר מקרים לביתו לפני הצהריים ודיווח בדו"ח נוכחות דיווח כוזב, עבור שעות אלו שהיה בביתו קיבל תשלום על עבודה שלא ביצע בפועל.

...

אנו רואים בחומרה רבה את מעשיך שפורטו לעיל, ובנסיבות אלה- המסקנה היחידה המתבקשת היא כי קיימות בידינו די ראיות המצדיקות ביטול הסכם הפרישה שבנדון, ושלילת ההטבות שניתנו לך מכוחו".

בית הדין הארצי הסביר את הדרישה לצורך במידת הוכחה מוגברת, באופן הבא (תוך הפניה להלכות בעניין זה): "מעילה באמונו של מעביד, ובוודאי גניבה ממעביד, הם חמורים ביותר. הם פוגעים באושיות יחסי העבודה. מנגד עומדת העובדה, כי מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות של עובד בגין האשמה שעבר עבירה פלילית ומעל באמונו של מעבידו. הנטל על המעביד להוכיח זאת. אין משמעות לכך שכל שהעובד עשה הוא לומר- 'לא נכון..לא גנבתי'. לא עליו מוטל הנטל להוכיח שהדבר לא נעשה. על מידת ההוכחה המוטלת על המעביד להיות מוגברת". וכן: "נציין במקום זה כי ראיות נסיבתיות שעל אדניהן מן הראוי לבסס ממצא עובדתי- צריך שתובלנה בעליל למסקנה בדבר קיום העובדה השנויה במחלוקת, ובענייננו למסקנת הגניבה, ממילא צריך שתשלולנה, ברמת הסתברות גבוהה, מסקנה שונה, דהיינו, אי קיום העובדה השנויה במחלוקת ולבל תותרנה ספק מי משתי המסקנות היא הנכונה. לשון אחר: אם מאותן ראיות נסיבתיות מתאפשרת, במידת סבירות משמעותית גם הסקת מסקנה אחרת..- כי אז אין להשתית על הראיות הנסיבתיות את הממצא העובדתי הנטען". כפי שפורט בהרחבה לעיל, הנתבעת כלל לא טרחה לקיים ולו בדיקה מינימלית ביחס לדברים שהשמיעו שלושת הסוחרים, על אף שבידה היה לעשות כן, מטבע הדברים איש מהסוחרים לא חזר על הדברים בפנינו ולא ברור האם עשה כן בחקירת המשטרה שהתנהלה כנגד התובע (חקירת המשטרה שנפתחה כנגד התובע עדיין תלויה ועומדת).

לנוכח האמור לעיל הנתבעת איננה זכאית להשבה ולפיכך התביעה שכנגד נדחית.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין, תוספת בגין יתרת פיצויי פיטורים מוגדלים בסך 40,000 ₪ (נטו).

החל מיום 8/5/13 הופסק הדיווח האלקטרוני על נוכחותו של ארתור, וחלף זאת הוגש למחלקת הנהלת חשבונות דיווח ידני על שעות עבודתו ביחס לחודשים מאי, יוני, יולי, אוגוסט וספטמבר.

לנוכח הממצאים שהתגלו, החברה לא שילמה לארתור את שכר ספטמבר, וביום 18/11/13 שלחה אליו מכתב שכותרתו "גניבה ממעסיק". במכתב צויין, כי ארתור הפסיק להגיע לעבודה בפועל, למרות שהמשיך לדיווח על הופעה, והוא התבקש לסור למשרדי החברה בתוך 7 ימים לשם בירור העניין בטרם פניה למישטרה.

טענות הצדדים והעדויות שהוגשו החברה טוענת כי ביחס לחודשים מאי- אוגוסט 2013 ארתור הגיש דוחות נוכחות ידניים כוזבים, שעל גבם זייף את חתימתו של ראש הצוות, אנדרי, והגישם לנתבעת לצורך תשלום שכרו.

...

משטענתו של התובע לא נסתרה, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הפרש דמי ההבראה בסך 1,125 ₪.

אי מתן הודעה לעובד בסיכומיו ארתור זנח את הטענה לפיה הוא זכאי לפיצוי בגין אי מסירת "הודעה לעובד". בנסיבות העניין, משמדובר בפיצוי הנתון לשיקול דעתו של בית הדין ובשים לב להתנהלותו הפסולה של ארתור, אנו סבורים כי טוב עשה שזנח את הטענה.

לנוכח האמור, אנו דוחים את תביעת התובע כי ניתן צו המורה לחברה לשחרר עבורו את הכספים הצבורים בקרן הפנסיה על חשבון פיצוי הפיטורים, אנו סבורים כי החברה רשאית לפעול בעניין בהתאם להסכמות הקיימות בינה לבין הקרן.

בנסיבות העניין לא מצאנו לעשות צו להוצאות.

נכתב כך: "לאור חומרת עבירות המשמעת הכוללות בין השאר הפרת משמעת חמורה, גניבה ממעביד, דיווח כוזב על שעות עבודה ועבודה בנגוד להנחיות הממונים, תישלול החברה את ההודעה המוקדמת וכן את הפיצויים המופקדים בביטוח המנהלים בחברת הפניקס (כ- 30% מסך הפיצויים הצבורים).

טענות הנתבעת הנתבעת טענה כי במשך חודשים בטרם סיום העסקתו של התובע, הוא דיווח באופן כוזב הן ידנית והן בשעון הנוכחות של הנתבעת על שעות עבודה בהן כלל לא נכח בשטח האתר, בשעות שכלל לא הייתה פעילות באתר ובהן לא עבד.

לדבריו, אפי היה חותם על הדוחות שלו ומאשר לו את שעות העבודה.

...

התובע לא הצביע על כל מקור - בדין או הסכמי - המקים לו זכאות להחזר אש"ל, ואף לא הציג קבלות או ראיות שלפיהן אכן הוציא כספים למטרה זו. מכאן שדין הטענות בנוגע לרכיבים אלו להידחות.

לסיכום נוכח האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 21,390 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.10.14 ועד לתשלום המלא בפועל.

נוכח תוצאות המשפט, עת התקבל פחות מ-10% מסכום התביעה, אנו קובעים כי התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,500 ₪.

יום קודם למועד הארוע, הביא הנתבע בפני התובעת הוכחות בדבר הגניבות אותן ביצעה מהחנות, וכן בדבר דיווחיה הכוזבים בדו"חות הנוכחות.

לא הוצג בפנינו ואף לא נטען כי נערך לה שימוע; כל שהוכח הוא "שיחה" שערך הנתבע לתובעת במועד הארוע (כטענתה) או יום לפני כן (כטענתו), בה נטען כי היא "גנבה ממנו" שעות עבודה ונעליים; אין בפנינו כל תעוד לזימון ל"שימוע" או פרוטוקול ל"שיחה", או כי נתאפשר לתובעת להעלות גירסתה בטרם השיחה או בטרם החלטת הפיטורים, או כי ידעה מתי ומדוע תיערך שיחה, או עילת השיחה.

...

לאחר ששקלנו את כל האמור לעיל, ולאור תקופת ההעסקה של התובעת (מעט פחות מ- 6 חודשים), ובשים לב לשכר הקובע ולאור מחדליו הראייתיים של הנתבע, ובשים לב לכך כי עסקינן בעבודת יחידה בחנות, מצאנו לקבל את התביעה ברכיב זה, בסך של 7,500 ₪.

סוף דבר הצדדים לא הרשימו בעדויותיהם ובאמינות טענותיהם והכרעתנו התבססה על הנטלים שבדין ועל הראיות שהוצגו.

הנתבע ישלם לתובעת הסכומים שנפסקו לעיל, תוך 30 יום ובצרוף ה"ה וריבית כחוק מיום 01.01.17 ועד התשלום המלא בפועל.

גב' אנטוניץ העידה בחוות דעתה שקבלה לידה את כל תלושי השכר ודוחות הנוכחות בתקופת העסקתו, כי ערכה חישוב של הפרישי שכר, לרבות שעות נוספות, בשים לב לכך ששולמה לתובע משכורת גלובלית וכן שלומו לו שעות נוספות גלובליות, למרות דו"חות הנוכחות שהראו שעל פי החוק נידרש היה לשלם לו שעות נוספות על פי עבודתו בפועל.

טענת הנתבעת לפיה התובע "גנב שעות עבודה" על ידי החתמת כרטיס הנוכחות באמצעותו של עובד אחר – מר אלעד מזרחי, זמן ניכר לאחר יציאת התובע לפני השלמת שעות עבודתו - הוכחשה על ידי התובע.

בנוסף לכך, נתבע סך 30,000 ₪ בגין שימוש לרעה בסמכותו כמנהל, בדרך של החתמת שעון הנוכחות באופן כוזב, באמצעות עובדים שהיו כפופים לו, תוך קבלת שכר עבור שעות שלא בוצעו.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: שכר חודש יוני 2019 בסך 10,959 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.19 עד לתשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.