גריעה מכושר ההשתכרות של עו"ד שנפגע בתאונת דרכים

גריעה מכושר ההישתכרות כאמור כבר לעיל, מאז התאונה ועד היום התובעת ממשיכה לעבוד, הקף משרתה עלה ושכרה השביח בצורה משמעותית.

הוצאות רפואיות וניידות: התובעת נפגעה בתאונות דרכים שהוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, ולכן בעקרון מכוסות כל הוצאותיה הרפואיות ע"י המל"ל מכוח חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995.

לפיכך, ובהתאם להסדר, בפצוי שנפסק לתובעת יישאו הצדדים בחלוקה הבאה: הנתבעת 2 (קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים) תישא ב- 80% מהפצוי, קרי תשלם לתובעת סך בשיעור 75,000 ₪, בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% מן הפצוי וכן תישא בהוצאות משפט בסך 1,772 ₪ (80% מסכום ההוצאות).

...

בנסיבות העניין, שוכנעתי כי בתקופה הסמוכה לתאונה נזקקה התובעת לעזרה מתונה של בני משפחתה ואפשר כי תזדקק לעזרה מתונה גם בתקופת העתיד.

לאחר שעיינתי במסמכים ובטענות הצדדים אני מוצא לפסוק פיצוי על דרך האומדנה בסך 2,000 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 20465-07-19 פלונית נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים בפני כבוד השופט אייל דורון התובעת א' ח' ע"י ב"כ עוה"ד **** ברק ואח' הנתבעת קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עוה"ד יורם גורי ואח' פסק דין

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת (להלן: "קרנית"), בטענה כי התובעת נפגעה בתאונת דרכים, וכי זהות הנהג הפוגע (ליתר דיוק, על פי עדויות מתיק המישטרה, זהות נהגת האופנוע) - אינה ידועה.

כך באופן כללי [לדוגמא מהעת האחרונה; ע"א 7611/22 פלוני נ' פלונית (7.6.2023) - הפחתת פיצוי במידה ניכרת לתובעת שנגרמה לה נכות נפשית גבוהה, הגם שנפגעה כקטינה, כשלגבי קטינים הפסיקה נוהגת לזהות את שיעור הנכות הרפואית עם שיעור הגריעה מכושר ההישתכרות], וכך על אחת כמה וכמה מקום בו אין חולק כי התובעת כבר אינה מטופלת נפשית באופן כלשהוא מזה שנים, וגם בסמוך יותר לתאונה, שבה לעבודתה, לתפקידה הקודם, מילאה אותו בהצלחה תקופה ארוכה, והשביחה את שכרה.

בחינת השאלה שעוסקת במידת ההשפעה של התאונה על כושר עבודתה וכושר הישתכרותה העתידי של התובעת, בהיתחשב בנתוניה האישיים והספציפיים, מובילה למסקנה שקיימת הצדקה לקביעה כי שיעור הגריעה מכושר ההישתכרות של התובעת, נמוך מהשיעור שאליו ניתן להגיע בהערכת הנכות התפקודית.

...

עם זאת, בפסיקה נקבע לא אחת, כי גם כאשר בית המשפט בוחר בדרך של פיצוי גלובלי, "אין מנוס מלהיזקק לחישוב הקונוונציונאלי ולבחון על פיו את מידת התאמתו של האומדן הגלובאלי" [ע"א 5148/05 קוגלמס נ' לוי (20.2.2008), פס' 9 ואסמכתאות שם].

לאחר שנתתי דעתי לנתוניה של התובעת, לגילה, לשכרה, לנכות ממנה היא סובלת עקב התאונה, לעבודה בה היא מתמידה, ומשביחה את שכרה, ולכלל השיקולים הצריכים לעניין, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לפסוק לתובעת ברכיב זה פיצוי בסכום גלובלי של 300,000 ₪.

סוף דבר אני מחייב את קרנית לשלם לתובעת סכום של 279,125 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בצירוף מע"מ, וכן החזר האגרה ששולמה.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 54018-03-20 פלוני נ' קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים תיק חצוני: בפני כבוד השופטת נסרין עדוי-ח'דר התובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד אלון הוברמן ואח' הנתבעת קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י ב"כ עוה"ד יורם גורי ואח' פסק דין

באשר לנכות התפקודית ולשיעור הגריעה מכושר הישתכרותו, התובע ביקש להעמידם על 30%, בפרט לנוכח עבודתו הדורשת מאמץ פיסי רב. באשר לגובה שכרו, התובע טען כי ערב התאונה הוא הישתכר סך של 10,000 ₪ לחודש.

מדובר בקרן ציבורית, שהוקמה על מנת לפצות אנשים שנפגעו בתאונות דרכים, מבלי שנימצא מבטח שיפצה אותם על נזקיהם.

...

בהינתן המסקנה אליה הגעתי כמפורט לעיל, מתייתר הצורך בדיון בשאלת הנזק.

לא נעלמה מעיניי הדרישה לאיזון ראוי בין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין בבוא בית המשפט לפסוק את הוצאות המשפט (ראו: תקנה 155(ב) בתקנות סדר הדין), ובענייננו שוכנעתי כי איזון ראוי בין השיקולים הנ"ל מחייב, לכל הפחות, חיוב התובע במלוא הוצאות הנתבעת כמפורט לעיל.

לסיכום: אני מורה על דחיית התביעה ומחייבת את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת ובשכר טרחת עו"ד, בסך של 36,372 ₪.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 3244-07-19 פלוני נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים לפני כבוד השופט חננאל שרעבי התובעים 1. פלוני ת"ז 206885170 2. פלוני ת"ז 27666718 3. פלונית ת"ז 28300716 ע"י ב"כ עוה"ד רון פסקא הנתבעת קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עוה"ד א. אמסלם הצדדים השלישיים 1.חטיב מחמוד יוסף, ת"ז 301647194 2. חטיב עבד אל באסט, ת"ז 58969882 (ההודעה נדחתה) פסק דין

הנכות התפקודית והגריעה מכושר ההישתכרות כאמור לתובע נקבעו 68.5% נכות רפואית משוקללים, המחייבים בתובענה זאת מכוחו של סעיף 6ב לחוק פיצויים לתאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

ברי כי אין בהכרח זהות בין הנכות הרפואית לבין הפגיעה התפקודית ובין אלה לבין הגריעה מההשתכרות או מכושר ההישתכרות של הנפגע, וייתכנו פערים ביניהן, אם למעלה ואם למטה (וראו אליעזר ריבלין תאונת הדרכים חולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 636-633 (מהדורה רביעית, 2012).

...

שוכנעתי כי התובע זכאי החזר הוצאות אלה מהנתבעת, שכן התובע הוציאן להוכיח את פרטי נזקיו, בצירוף שערוך מתאים (הפרשי הצמדה וריבית כדין) לכל הוצאה שהוצאה בפועל.

סוף דבר בתביעה העיקרית לכל האמור לעיל, אני פוסק לתובע (ובכללו לתובעים 2-3) בתובענה זאת סכום של 76,350 ₪ (לאחר ניכוי תשלומי מל"ל ותשלומים תכופים, כמפורט בהרחבה לעיל) – (להלן: "הסכום שנפסק").

משכך אני מורה כי כל סכום בו חוייבה הנתבעת במסגרת פסק הדין בתביעה העיקרית, על צד ג' 1 לשפותה באופן מלא, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי הנתבעת, ועד ליום תשלומו על ידי צד ג' 1; בצירוף הוצאות משפט שנשאה בהן הנתבעת כמפורט בנספח 12 לתיק מוצגיה (סכום של 135,559 ₪ נכון ליום 3.8.2022) בערכו המשוערך (הפרשי הצמדה וריבית) ליום התשלום, לרבות יתרות אגרה בתביעה העיקרית ובהודעה לצד ג', ככל שתישא בהן הנתבעת, ובכל הוצאת משפט נוספת שנוצרה לאחר יום 3.8.2022 ושלא נכללה בנספח 12 לתיק מוצגי הנתבעת.

התובע, יליד 12.9.1963 נפגע בתאונת דרכים מיום 3.6.2015 (להלן:"התאונה").

בגריעה מכושר ההישתכרות של התובע בעיסוקו כעו"ד מגיל 67 לקחתי בחשבון כי הפגימות מהן סובל התובע בכתף וברגל רלוואנטיות רק במידה מועטה לעיסוק זה וכן צפי להחמרה מחמת היתקדמות התהליך.

...

לפיכך ובהתחשב בנכות בשיעור של 10% בכף הרגל, עליה אין חולק, אני קובעת כי הנכות הרפואית האורתופדית המשוקללת כתוצאה מהתאונה היא בשיעור של 37%.

נוכח ניצול ימי המחלה ושיעור ההיעדרויות של התובע מהעבודה עקב התאונה אני קובעת פיצוי עבור הפסדי עבר בגובה המענק שנמנע מהתובע לקבלו בסך של 218,000 ₪.

הטענה של הנתבעת לצמצום היקף העבודה של התובע בבית החולים שלא מחמת התאונה כי אם כהמשך לצמצום משרתו עקב התמחות לא הוכחה ודינה להידחות.

הנתבעת תשלם לתובע את התשלומים תוך 30 יום.