בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בביצוען של שלוש עבירות – גרימת מוות ברשלנות, הפקרה אחרי פגיעה, ושיבוש מהלכי משפט, עבירות לפי סעיפים 304 לחוק העונשין בשילוב עם סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה, וסעיף 244 לחוק העונשין.
...
הערעור שבפנינו מופנה כנגד ההרשעה והעונש כאחד, ונקדים ונאמר כי לאחר שעיינו בקפידה בהכרעת-הדין ובנימוקיו של בית משפט קמא לגזר-הדין, לא מצאנו מקום או עילה להתערבותנו.
אנו סבורים כי גם העבירה בדבר שיבוש מהלכי משפט הוכחה כדבעי, ולדידנו אין ספק שכל אשר עשה המערער לאחר התאונה נועד להוביל לתוצאה זו.
כאמור, לא בהרשעה בלבד לא סברנו כי נפל פגם, אלא גם בעונש.
עם זאת, אנו סבורים, כי החמרה זו מתבקשת לנוכח ההפקרות המשתוללת בדרכים, וריבוי המקרים בהם נהגים פוגעניים מותירים את קורבנותיהם מוטלים על הדרך, וממהרים להסתלק מהזירה כדי להציל את עורם.
הערעור נדחה.
