מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גרימת מוות ברשלנות תוך כדי ניסיון לסייע

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

הנאשם, באמצעות בא כוחו , כפר באשמה; הן בכך שפנה באופן רשלני תוך כדי נסיעה רציפה מבלי להאט, הן באיכות ואפשרות הראות שקדמה לפניה, דהיינו שדה הראייה לכיוון נהיגת המנוח והן בהיות הנאשם שיכור-תחת השפעת סם, בעת נהיגתו זו. ביום 22.07.20 ולאחר ניהול הוכחות ושמיעת כלל העדים ובחינת הראיות שהוצגו לבית המשפט, הורשע הנאשם במיוחס לו, כך שנקבע כי התאונה ומותו של המנוח נגרמו כתוצאה מרשלנותו של הנאשם כפי שפורטה בכתב האישום.
לגבי ארוע התאונה בה קיפח את חייו המנוח, ניכר כי במהלך האבחון הצליח לקבל אחריות רבה יותר על היתנהגותו הרשלנית שהובילה לתוצאה הטראגית ואף ביטא אמפתיה למשפחת המנוח ולכאבם, כמו גם ניסה להקל עליהם בכל דרך, כולל בסיוע כספי.
...
הערעור נסב גם על הכרעת הדין עצמה, בסופו של דבר קבע בית המשפט, כי יש לאמץ את הכרעת הדין ובכלל כך, אף את רכיבי הענישה מאסר בעבודות שירות של ארבעה חודשים.
בסופו של דבר ובשיקלול כלל הפרמטרים אני קובעת כי רשלנותו של הנאשם הייתה בינונית- גבוהה.
מכל האמור לעיל, ולמצער, תוצאת התאונה הקטלנית, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים כדלקמן: מאסר בפועל למשך 12 חודשים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המנוח פונה מהמקום באמצעות מד"א כשהוא סובל מחבלת ראש קשה, מונשם ומורדם, אל חדר המיון בבית החולים, תוך כדי ביצוע ניסיונות החייאה אינטנסיביים.
על כן המליץ שירות המבחן לדחות את עונש המאסר בחודשיים על מנת שיוכל לסייע בהשמתו של הנאשם במסגרת הולמת את מאפייניו וצרכיו הטיפוליים והתרופתיים.
אלה פסקי הדין שהוצגו על ידי המאשימה לשם חזוק עמדתה באשר למדיניות הענישה לרבות מיתחם העונש ההולם והעונש במיתחם: רע"פ 5619/12 חמאד נ' מדינת ישראל (5.8.12): המבקש, כבן 58 בעל עבר תעבורתי מכביד, הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, בנסיבות בהן נהג ברכב לכיוון צומת והיתנגש בעוצמה ברכב וגרם למותו של הנהג.
ת"פ (מחוזי מר') 51163-10-17 מדינת ישראל נ' סיהאצ'י (25.2.20): הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של גרם מוות ברשלנות ומעשה פזיזות תוך נהיגת רכב.
...
המסקנה העולה מתוך סקירת הפסיקה היא שבמקרה שלפני יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממש, לא כזה שירוצה בעבודות שירות.
סוף דבר, לאחר שקילת מכלול השיקולים לעונש ההולם בתוך המתחם, אלה הם העונשים שאני גוזר על הנאשם: 12 חודשי מאסר בפועל ויום אחד.
כמו כן, אני מורה להפנות תשומת לב שירות בתי הסוהר כי בעת מיון הנאשם למקום ריצוי המאסר חשוב להציב הנאשם בחברת עוברי חוק מתחום התעבורה והימנעות מהצבתו עם בעלי התנהגות עבריינית.

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במעשיו המתוארים לעיל גרם הנאשם ברשלנותו למותו של המנוח תוך שימוש ברכב וכן גרם לתאונת דרכים בה נחבלו אנשים ונגרמו נזקים לכלי רכב.
לדבריו נכדו בכה מאד מתוך הכאב שחוה ומאז הוא מנסה לשקם את עצמו עובד וממשיך לסייע ולעשות מעשים טובים.
כדברי בית המשפט בע"פ 6358/10 קבהא נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 24.3.11): "עם כל הצער שבדבר סבורני כי יש ליתן במקרה דנן משקל מכריע לשיקולי הגמול וההרתעה ואין בנסיבותיו האישיות של המערער כדי להקטין את הצורך בהעדפת האנטרס הצבורי כי על המורשעים בעבירת גרם מוות ברשלנות יוטל עונש מאסר בפועל, כך שיועבר לכלל החברה מסר חד וברור כי יש להקפיד על חוקי התנועה על מנת להלחם בנגע תאונות הדרכים, הגובה מחיר כבד מדי יום." סעיף 64 לפקודה קובע כי העונש בעבירה של גרם מוות ברשלנות נע בין מאסר של 6 חודשים ועד 3 שנות מאסר בפועל וניתן לחרוג מהרף התחתון במקרים מיוחדים.
הנאשם איבד שליטה על הרכב היתנגש במעקה בטיחות וגרם להיתנגשות עם הרכב שבא מולו חרף ניסיונות רכב זה למנוע את ההיתנגשות.
...
בעפ"ת(חי') 71336-03-19 ספיה נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו 20.06.19) נדחה ערעורו של הנאשם על הרשעתו בגרימת מותם ברשלנות של שני בני אדם ופציעתה של אחת.
לפיכך אני קובעת כי מתחם הענישה לעבירה של גרם מוות ברשלנות בינונית בנסיבות של סטייה מנתיב לנתיב הנגדי ללא הצטרפות עבירות נוספות, נע בין 12 חודשי מאסר ברף הנמוך ועד 24 חודשי מאסר ופסילה הנעה מ-8 שנים עד 15 שנים .
לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 10 חודשים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

המנוח ביקש מהנאשמת את הסכין ומשזו סירבה ניסה לחלץ אותה בכח מידה ותוך כדי המאבק ביניהם ננעצה הסכין בצוארו של המנוח.
הנאשם הותיר את אישתו, שסרבה לקבל סיוע ממנו, מתבוססת בדמה ולא הזעיק עזרה רפואית עד אשר זו איבדה את חייה מאיבוד דם; בת.פ 27212-01-21 מדינת ישראל נ' אריה שיף (פורסם בנבו, 9.11.2021), אליו הפניתה ב"כ נאשם 1, נדון עניינו של מי אשר ירה למוות במנוח אשר ביקש לגנוב את רכבו ואשר נדון לעונש מאסר של 9 חודשים לריצוי בעבודות שירות.
בית המשפט נתן משקל למצבו הפיזי-נפשי החריג של הנאשם המרכזי, לגילו המתקדם (היה כבן 70), לכך שבמסגרת הסדרי טיעון נדון הנאשם הנוסף לעונש של עבודות שירות ולכך שערכאת העירעור אינה נוטה למצות את הדין; בע"פ (מחוזי- מרכז) 64133-06-17 משה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.11.2018) נדון עניינו של נאשם שהורשע בבית משפט השלום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ונידון לארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
בעיניין זה הדגיש בית המשפט העליון בע"פ 1828/14 דאהן נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.6.2019), פסקה 21 לחוות הדעת של המשנה לנשיאה, השופט ח' מלצר, תוך היתייחסות לרפורמה בעבירות ההמתה, כי: "קיומן של עבירות המתה שונות נידרש כדי לשקף באופן ראוי יותר את אחריות הנאשם מבחינת טיב וחומרת מעשיו ומידת אשמתו. עבירות המתה שונות נידרשות גם כדי שהחומרה המשתנה של העבירות תהלום את העונש שמוטל על עובר העבירה". באשר לרכיב הפצוי סבורני כי יש לתת משקל למידת הנזק ולעוצמת הפגיעה שנגרמה למנוחה ולמשפחתה כפי שעלה מדברי אמה של המנוחה ומתסקיר נפגע העבירה.
...
חרף האמור, סבורני כי בנסיבות ענייננו יש חשיבות במתן ביטוי גם לשיקול הרתעת הרבים.
בעניין זה הדגיש בית המשפט העליון בע"פ 1828/14 דאהן נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.6.2019), פסקה 21 לחוות הדעת של המשנה לנשיאה, השופט ח' מלצר, תוך התייחסות לרפורמה בעבירות ההמתה, כי: "קיומן של עבירות המתה שונות נדרש כדי לשקף באופן ראוי יותר את אחריות הנאשם מבחינת טיב וחומרת מעשיו ומידת אשמתו. עבירות המתה שונות נדרשות גם כדי שהחומרה המשתנה של העבירות תהלום את העונש שמוטל על עובר העבירה". באשר לרכיב הפיצוי סבורני כי יש לתת משקל למידת הנזק ולעוצמת הפגיעה שנגרמה למנוחה ולמשפחתה כפי שעלה מדברי אמה של המנוחה ומתסקיר נפגע העבירה.
לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: 5 שנות מאסר בניכוי ימי המעצר.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט קבע, כי לא נפל כל פגם בקביעות הבוחן; כי מהתצלומים והסרטונים בתיק עולה כי שדה הראיה פתוח ואין הפרעות לראות, ואף המערער לא העלה כל טענה לקשיי ראות בשל תנאי הכביש; והוסיף כי "אם אכן יש בעיית ראות, כפי שמנסה ההגנה לטעון, זה מחייב את הנהג לזהירות יתרה לפני ביצוע הפנייה". עוד הפנה בית המשפט קמא לחישובים שערך הבוחן, מהם עולה כי אם בתחילת הפניה שמאלה האופנוע היה מחוץ לשדה הראיה של המערער, כטענתו, הרי שהאופנוע צריך היה לנסוע במהירות של 257 קמ"ש כדי לגרום לתאונה; כאשר גם מר אברהמי העיד כי האופנוע של הנפגע לא מסוגל להגיע למהירות כזו.
בעטיה של היתנהגות המערער, השתנו חייו של הנפגע לצמיתות מקצה לקצה; ובהקשר זה מהדהדים דברי הנפגע שהופנו למערער במעמד הטיעונים לעונש, כארבע וחצי שנים לאחר התאונה: "לפני 4.5 שנים שינית את החיים שלי מקצה לקצה שלחת אותי בין חיים למוות ולאחר מכן הליך שקומי ארוך שאיתו אני מתמודד עד היום – לא רק אני נפגעתי, פגעת פגיעה קשה בילדים... שקבלו אבא על כיסא גלגלים על כל המשתמע מכך. הוריי אחיי ומשפחתי המורחבת וחברי הטובים כל אלה מסייעים לי בהתמודדות היומית מאז ולתמיד. היתמודדות יום יומית של אדם עצמאי ומפרנס ברגע אחד נשאר משותק וזקוק לעזרה על בסיס קבוע בהתמודדות יומיומית איבד יכולת לראות בעין שמאל וסובל מבעיות שלא ארחיב עליהם". במסגרת עפ"ת (באר שבע) 27985-02-20 מדינת ישראל נ' יעקובסון (29.7.20) סקרתי בהרחבה את הערכים המוגנים בעבירות של גרימת תאונות דרכים, את פסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך במלחמת חורמה בנגע תאונות הדרכים, ואת הנסיבות העיקריות שיש לבחון על מנת לקבוע את מידת הפגיעה בערכים המוגנים ואת מיתחם העונש ההולם.
בנוסף, הפניתי לרע"פ 3764/05 בן זויה נ' מדינת ישראל (21.4.05), שם נקבע כי "במקרים של גרימת חבלות אשר אך כפשע ביניהן לבין גרימת מוות, יש הצדקה להקיש מן העונש המינימלי הקבוע במקרה של גרם מוות ברשלנות תוך שימוש ברכב - הוא עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה - ולגזור עונש מאסר בפועל...". בעיניין יעקובסון הנ"ל שגם בו נגרם לנפגע התאונה נזק קשה מאד- נותר משותק בשתי רגליו ומתנייד בכיסא גלגלים, וגם בו נקבע כי רמת הרשלנות של המשיב היתה לפחות בינונית, קבעתי כי "בנסיבות המקרה שבפנינו, המשלב דרגת רשלנות בינונית עם חבלות קשות מאד לנפגע, המיתחם אמור לכלול, בין היתר, עונש מאסר שתחתיתו במספר חודשים... שבמקרים המתאימים ניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר, וכן פסילה בפועל בת שנים". מיתחם זה יפה אף לענייננו.
...
נוכח כל האמור, ובשים לב אף לקביעות בעניינו של יעקובסון, שם דובר כאמור במי שהודה, לקח אחריות והביע חרטה מלאה על מעשיו; מצאתי כי יש להחמיר בעונש שהוטל על המערער.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ערעורו של המערער על שני חלקיו, ומקבלת את ערעורה של המדינה לעניין העונש, והכל בהתחשב בכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.
נוכח האמור, אני מורה כדלקמן: המערער ירצה עונש מאסר בפועל בן 4 חודשים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו