עיון בטבלת איתור כליאות (ת/5) ובגזר הדין בפל"א 2192-12-19 (ת/3) מעלים כי ביום 16.12.19, במסגרת הסדר טיעון אליו הגיע הנאשם עם המאשימה, הורשע הנאשם בבית המשפט השלום לתעבורה באילת בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא), עבירה של נהיגה בקלות ראש ובעבירה מהתוספת הראשונה בנגוד לסעיף 38 (1) לפקודת התעבורה, ונגזרו עליו מאסר על תנאי, 11 חודשי פסילה בפועל מלנהוג, קנס ופסילה על תנאי.
דובר בנאשם שהורשע במסגרת הסדר דיוני במהלך ניהול הוכחות, ב-5 עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, 4 עבירות של גניבת רכב, עבירה אחת של סיוע לגניבת רכב, 2 עבירות של חבלה במזיד ברכב, 6 עבירות של שהייה שלא כדין בישראל, 5 עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ו 4 עבירות של נהיגה ללא ביטוח.
נוסיף לציין כי לעומת האמור נמצא כי נאשמים אחרים בפרשייה שחלקם היה משמעותי יותר נדונו לעונשים כבדים יותר ( ראו למשל עניינו של אחמד ( סעיף 5 בגזר הדין) שהיה מהמבצעים העקריים של 6 עבירות של גניבת רכב, התפרצות לרכב ונהיגה ללא רישיון רכב וביטוח ואשר נדון ל-37 חודשי מאסר ( ערעור היתקבל ועונשו הופחת ל32 חודשי מאסר).
...
בעפ"ת (מרכז) 37499-12-16 בראל נ' מדינת ישראל (23.3.2017), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון (מעולם לא הוציא) וללא ביטוח.
השופטת בכור עמדה על החשיבות שבהרחקת אנשים כדוגמת המערער מהחברה במטרה להגן על חיי אדם:
"בכל הנוגע לנאשם השב ומבצע עבירות של נהיגה בפסילה, פעם אחר פעם, לא כל שכן מקום בו כלל אינו מורשה לנהיגה, אין מנוס מהרחקתו מהחברה ומהטלת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח בעניינו. אין צורך להמתין לאבדות בנפש בכבישי הארץ או לפציעתם האנושה של משתמשים בדרך, אלא לקדם פני הרעה באמצעות מאסרם הממושך של אלו השמים לבוז, ללעג ולקלס את החוק ומשרתיו".
בפ"ל (תעבורה- מרכז) 1727-07-20 מדינת ישראל נ' חדאד (25.11.2020) (הוגש על ידי המאשימה).
סוף דבר
אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
8.5 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.
הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים שנגזר על הנאשם בפל"א 2192-12-19, אותו ירצה בחופף לעונש שהוטל עליו בסעיף א לעיל.