לנאשם עבר פלילי מבית המשפט לנוער בשנת 2021 בעבירות של הסגת גבול פלילית והחזקת נכס חשוד כגנוב.
בית המשפט לאחר סקירה מקיפה ויסודית של ענישה בתחום זה, קבע שמיתחם העונש העולה מתחיל ממספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצותם בעבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר, אלא שהקביעה שם מתייחסת לעבירה שנסיבותיה חמורות יותר, שכן מדובר בבצוע עבירה של סיוע לגניבת רכב בצוותא כאשר באותו מקרה נעדרים האלמנטים עליהם עמדתי ובמקומם קיימים אלמנטים מחמירים יותר כמו תיכנון, זיוף, סימני זהוי של רכב, הגעה עם אחרים למקום והעברת הרכב עד למחסום שם נעצרו הנאשמים.
איני מיתעלם כמובן מהפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה, אולם מדובר במקרים חמורים יותר שדובר שם על עבירה מושלמת ולא סיוע לעבירה כשמדובר בגניבת רכב להבדיל מנסיבות ביצוע העבירה במקרה כאן, קרי נטישתו במקום אחר ואף החזרתו לאחר מכן למתלוננת מבלי שניגרם נזק לקטנוע.
3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.
...
לאור קיומו של עיוות מסוג זה אין מנוס כאמור אלא להניח לטובתו את ההנחה הטובה ביותר לפיה מידת הסיוע שלו לאחר לא היתה ברף גבוה.
בסופו של דבר, ולנוכח כל הנתונים שהוצגו , לרבות הודאת הנאשם שבאה בשלב מוקדם של ההליך, וצירוף תיק נוסף מתוך שאיפה ליתן את הדין על מעשיו, יש מקום ללכת לקראת הנאשם כברת דרך בכך שהעונש יוצב בשליש התחתון שבמתחם, אלא שלצערי איני יכול לאמץ את הצעתה של ההגנה להסתפק בצו של"צ בתיק זה, וזאת לנוכח דבריי לעיל, ובפרט לנוכח הדברים שציין שירות המבחן.
אני מקבל את טענת ההגנה לפיה השתת עונש מאסר לתקופה ארוכה עלול לפגוע בנאשם יתר על המידה כך ששכרו יצא בהפסדו, שכן מקובל עליי שמצבו התעסוקתי, כלכלי, משפחתי של הנאשם, אינו איתן כפי שעולה מהתסקיר לכן הרחקתו לתקופה ארוכה ממעגל העבודה בזמן ריצוי עונש מסוג עבודות שירות עלולה להביא לנזק בלתי הפיך בהמשך.
אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר למשך 3 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 30.1.23, עבודות השירות תבוצענה במרכז יום "פורטר" ותחלנה ביום 20.3.23 .
