התאגיד טען, כי המבקש ואחרים כמותו, אחראים במידה לא מובטלת לפחת המים שכן הם אינם זכאים לחיבור למים והם דורשים שלא כדין לחברם לצנורות מים המשתרעים על פני מאות מטרים מחוץ לתחומיה הבנויים של העיר, אליהם ניתן להיתחבר בכל מקום נתון, ובדרך זו גם לגנוב מים.
· התאגיד טען כי בנכסים רבים המצויים באיזורי פריפריה שבתחום יישוביו, שהנם אזורים הרריים המיושבים בדלילות רבה, מתרחשת באופן תדיר גניבת מים ונעשים חיבורים פיראטיים, כאשר הצרכנים הרשומים, במרבית המקרים, הם עצמם כלל אינם זכאים לחיבור למים הואיל ואינם עומדים בתנאים הקבועים בדין.
...
דיון ומסקנות
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.
במסגרת זו על בית המשפט לבחון את השאלה האם קיימים שיקולי יושר שלא להיעתר לבקשה, קרי האם בא המבקש לבית במשפט ביושר, בתום לב ובניקיון כפיים (ראו למשל: ע"א 121/65 נחמד נ' ביג'ו, פ"ד יט (2) 578 (1965); ע"א 625/83 ברקוביץ נ' בודניה, פ"ד מא(4) 581 (1987); רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר. שותפות לבנין, פ"ד מט(1) 730 (1995)).
בשל כך ומאחר והמבקש בא לבית המשפט שלא בידיים נקיות, אני מורה על דחיית הבקשה ועל ביטול הצו הארעי שניתן.
