כך או כך, אין לנתבעת סוד מסחרי אותו ניתן לגנוב, שכן המיזם עוסק בפתוח מוצר שכבר היה קיים בשוק.
בעיניין זה לא ברור מי ערך את הטבלה שהגיש התובע ומהיכן שאב את החומרים, לא פורטו בטבלה החודשים בהם נעשתה הפרה בחסר;
ביחס הפרישי תשלומים לקרן פנסיה והחזר כספים שנוכו ולא הועברו ליעדם, הטענה לא הוכחה ולא הוצגו כל ראיות התומכות באמור.
אין המדובר בעניינינו במקרה חריג בו הוכח כי נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת על מנת להיתחמק מתשלום חובות וממילא כלל הטענות מתייחסות לאופן נתוק יחסי העבודה שם התגלעה בין הצדדים המחלוקת.
מאידך, יש לקחת בחשבון כי בין הצדדים נוצר משבר אמון עמוק, אשר נדון ביניהם לפני ולפנים כאשר נושא סיום היחסים עלה על הפרק.
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות קובע כי "סוד מסחרי" הנו "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובילבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
בהילכת צ'ק פוינט נקבעו, בנוגע ל"סוד מסחרי", הדברים הבאים: "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתאור כללי או בטענה כללית על קיומו של סוד... אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת הסוד המסחרי על המעסיק הקודם להוכיח גם את הקפו ואת הזמן שעליו להוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".
...
באשר להוצאות, אלה ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לצדדים ולא יישאו הפרשי ריבית והצמדה עד למועד תשלומם, וכדלקמן:
היות והתביעה שכנגד נדחתה במלואה, ובשים לב לסכום התביעה שעמד על מיליון שקלים ולכך שהתביעה נדחתה בהיעדר הוכחה, ובשים לב לכך כי מדובר בפעם שנייה בה מוגשת התביעה בגין אותה העילה כאשר הפעם השנייה הוגשה בתגובה לתביעה עיקרית של התובע, מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת על הרף הגבוה ובסך של 50,000 ₪.
ודוק, לא מצאנו לנכון לחייב בהוצאות ריאליות כנטען בכתב ההגנה שכנגד, היות ולא הוגשו ראיות בדבר גובה התשלום של הוצאות המשפט דוגמת הסכם שכר טרחה או הוכחה אחרת לתשלום.
לא מצאנו כי יש מקום לפסוק פיצויי הלנה בגין עיכוב בתשלום הפיצויים.
