מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גניבת לקוחות, הפרת אמון וניתוק יחסי עבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע מוסיף וטוען כי במרשתת ישנם אתרים נוספים בהם ניתן לרכוש את מוצרי החברה אלא שאין בכך כדי לנתק את הקשר בינו לבין החנות הוירטואלית והגניבות שתועדו במצלמות האבטחה.
לגבי השיקולים שיש לקחת בחשבון בהפעלת הסנקציה לשלילת פצויי הפיטורים, נאמר: "השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה;
בתע"א 1483/06 עבד עדוי ואח' – שאדי כליב (17.1.12) נדון עניינו של עובד מסעדה אשר טיפל בגביית מחיר השרות מהלקוחות והוכח כי נהג לגנוב ממעסיקתו.
...
יחד עם זאת בהתחשב בהיקף החקירה ובפסיקה אשר הורתה על השבת הוצאות החקירה, אנו קובעים כי מדובר בסכום שאינו סביר ולפיכך מאשרים הוצאות חקירה בסך של 25,000 ₪.
נדחית טענת התובע בדבר חפיפה בין מוצרים אלה למוצרים שהיו במלאי בחנות הווירטואלית וזאת מהטעם כי המוצרים בחנות הווירטואלית הוערכו בהתאם למשובים ולמלאי ליום 19.6.14.
כמו כן בנסיבות העניין ישלם התובע לחברה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין חולק כי התובע עצמו ביקש לשנות את מעמדו משכיר לנותן שירותים באמצעות התובעת ולצורך כך הקים את התובעת על מנת לנתק כל קשר אישי בינו לבין הנתבעת; מההסכם משנת 2011 עולה מפורשות רצון הצדדים להיתקשר על דרך מתן שירותים ולנתק את יחסי העבודה.
העובדה שהתובעת לא הציגה דוח הכנסות פועלת לחובתה ומהוה ראיה שהתובעת שרתה גם לקוחות אחרים זולת הנתבעת; בהתאם לתנאי ההיתקשרות של התובעים עם המעסיק החדש, מקור קפיטל, גם שם אין המדובר ביחסי עבודה.
על כן, מדובר באנטרס לגיטימי והגבלה סבירה, כאשר בהתאם לפסיקה, פניה ללקוחות המעסיק עם סיום העבודה, מהוה הפרה של חובת האמון.
תקופת ההודעה המוקדמת נועדה לאפשר לעובד לחפש מקום עובדה חלופי ואילו תניית אי התחרות עניינה מניעת גניבת לקוחות; כך שאין ביניהן ולא כלום.
...
טענת הקיזוז לטענת התובעים דין טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת בסך של 2,300,000 ₪ בגין הפרשי מע"מ – להידחות; כוונת סעיף הקיזוז בהסכם משנת 2011 היתה לבצע קיזוז רק במקרה של תביעה לקבלת זכויות סוציאליות.
לאור כל המקובץ לעיל, ומשקבענו כי לא מתקיימים יחסי עובד מעסיק, הרי שאין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתובענה.
אחרית דבר לאור כל המקובץ לעיל, ובהיעדר יחסי עבודה בין התובעים לבין הנתבעת, התביעה נמחקת מחמת חוסר סמכות עניינית.
בשים לב לתוצאה אליה הגענו ולסכום התביעה, התובעים ישלמו לנתבעת, ביחד ולחוד, השתתפות בהוצאות משפט בסך 25,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך או כך, אין לנתבעת סוד מסחרי אותו ניתן לגנוב, שכן המיזם עוסק בפתוח מוצר שכבר היה קיים בשוק.
בעיניין זה לא ברור מי ערך את הטבלה שהגיש התובע ומהיכן שאב את החומרים, לא פורטו בטבלה החודשים בהם נעשתה הפרה בחסר; ביחס הפרישי תשלומים לקרן פנסיה והחזר כספים שנוכו ולא הועברו ליעדם, הטענה לא הוכחה ולא הוצגו כל ראיות התומכות באמור.
אין המדובר בעניינינו במקרה חריג בו הוכח כי נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת על מנת להיתחמק מתשלום חובות וממילא כלל הטענות מתייחסות לאופן נתוק יחסי העבודה שם התגלעה בין הצדדים המחלוקת.
מאידך, יש לקחת בחשבון כי בין הצדדים נוצר משבר אמון עמוק, אשר נדון ביניהם לפני ולפנים כאשר נושא סיום היחסים עלה על הפרק.
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות קובע כי "סוד מסחרי" הנו "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובילבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". בהילכת צ'ק פוינט נקבעו, בנוגע ל"סוד מסחרי", הדברים הבאים: "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתאור כללי או בטענה כללית על קיומו של סוד... אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת הסוד המסחרי על המעסיק הקודם להוכיח גם את הקפו ואת הזמן שעליו להוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".
...
באשר להוצאות, אלה ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לצדדים ולא יישאו הפרשי ריבית והצמדה עד למועד תשלומם, וכדלקמן: היות והתביעה שכנגד נדחתה במלואה, ובשים לב לסכום התביעה שעמד על מיליון שקלים ולכך שהתביעה נדחתה בהיעדר הוכחה, ובשים לב לכך כי מדובר בפעם שנייה בה מוגשת התביעה בגין אותה העילה כאשר הפעם השנייה הוגשה בתגובה לתביעה עיקרית של התובע, מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת על הרף הגבוה ובסך של 50,000 ₪.
ודוק, לא מצאנו לנכון לחייב בהוצאות ריאליות כנטען בכתב ההגנה שכנגד, היות ולא הוגשו ראיות בדבר גובה התשלום של הוצאות המשפט דוגמת הסכם שכר טרחה או הוכחה אחרת לתשלום.
לא מצאנו כי יש מקום לפסוק פיצויי הלנה בגין עיכוב בתשלום הפיצויים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפיכך, לאחר ששמענו את העדים, חזרנו ועיינו בכל החומר שהוגש לתיק בית הדין, לרבות סיכומי הצדדים ושקלנו את הדברים לכאן ולכאן - שוכנענו, כאמור כי היתנהלותו של התובע הוותה היתנהגות ביחסי עבודה שלא בתום לב בעטייה מצאנו לדחות את מרבית מרכיבי תביעתו כאשר בקיזוז הסכום בו הודה התובע שנטל שלא כדין מהנתבעת מביא לתוצאה לפיה שני הצדדים אינם חבים בסכומים כלשהם האחד לשני.
התובע הודה כי נטל סך של 20,000 ₪ מכספי הנתבעת כאשר לטענתו יש לראות בסך זה שניטל על ידו כהלוואת בעלים נוכח האמור טען התובע משאין חולק כי פוטר לאלתר מעבודתו זכאי הוא בנוסף לתמורת הודעה מוקדמת גם להפרשי פ"פ. לטענת הנתבעת, התובע פוטר בשל גניבה והפרת אמון חמורה שהם נסיבות המצדיקות שלילת פצויי פיטורים והודעה מוקדמת.
נוכח חומרת המעשים שנעשו על ידי התובע כנושא משרה שהפר את האמון שניתן לו, הרי שהתובע אינו זכאי להשלמת פ"פ. כאמור, היחסים העכורים שבין הצדדים וחוסר האמון הם אלה שהביאו לניתוק היחסים בין הצדדים.
התרשמנו מעדויות הצדדים, כי היתנהלות התובע אשר בחר שלא ליידע את יתר השותפים בזמן אמת ביחס לנטילת ההלוואה, אי רישום האמור בספרי הנתבעת באופן שיוצר חוב כלפי לקוחות הנתבעת ומסכן את הנתבעת בתביעה מול אלה - היא זו שהביאה להתדרדרות ביחסים בין הצדדים באופן שלא ניתן היה להמשיך כך בעסק מבחינת היחסים בין הצדדים באופן המצדיק שלילת פ"פ ותמורת הודעה מוקדמת.
...
הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום את הסכומים הבאים: תשלום דמי הבראה בסך של 809 ₪.
התביעות בגין הרכיבים, הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין היעדר הודעה על תנאי העסקה, פיצוי בגין תלושים פיקטיביים, תמורת הודעה מוקדמת והפרשי פיצויי פיטורים – נדחות.
עם זאת, סברנו כי קיים טעם לפגם בהתנהלות שני הצדדים שלא מצאו לנכון לעגן ההתקשרויות ביניהם בכתב אשר יכול והיו מייתרים חלק נכבד מההליכים בין הצדדים לרבות חלק מרכיבי התביעה שנתבעו במסגרת הליך זה. נוכח האמור, מצאנו שלא לחייב בהוצאות מי מהצדדים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

בסמוך לאחר הודעת ההתפטרות ובטרם נותקו יחסי העבודה בין התובעת לנתבע, נודע לתובעת על פעילותה של החברה המתחרה; ביום 1.9.21, אחד מספקיה של התובעת דיווח למנהל הרשת של התובעת כי החברה המתחרה מבקשת לרכוש ממנו מלאי לחנות חדשה שניפתחה בעיר אילת וכי הנתבע הוא אחד מבעלי החנות ומנהלה.
סמכות בית הדין לעבודה לידון בעילה גניבה ומעילה בכספי המעסיק בהתאם לסעיפים 24(א)(1) ו-24(א)(1ב) שהובאו לעיל, נקודת המוצא היא כי מכלול הסכסוכים בין עובד למעסיק שעילתם ביחסי עבודה מצויים בסמכותו של בית הדין לעבודה.
הפרת חובת אמון על ידי עובד על דרך של גזל לקוחות ומידע מסחרי "היא טענה הנבחנת חדשות לבקרים בבית הדין לעבודה"[footnoteRef:46] באופן התואם את הוראות סעיף 22(א) לחוק עוולות מסחריות.
התביעה כנגד הנתבע בעילות של אי סדרים, נזקים ממוניים עקב מעילה באמון, הפרת הסכם וחוסרים במלאי מבחן זהות הצדדים: אין חולק כי בין התובעת לבין הנתבע היתקיימו יחסי עבודה ועל כן, מיתקיים מבחן זהות הצדדים המקנה לבית הדין לעבודה סמכות לידון בתביעה כנגד הנתבע.
...
על רקע האמור, התובעת עותרת לקבלת הסעדים הבאים: מתן פסק דין הצהרתי השולל את זכאות הנתבע לתשלום פיצויי פיטורים.
סוף דבר לאור לכל האמור לעיל, הננו קובעים כדלמקן: הבקשה לסילוק התביעה בעילת גרם הפרת חוזה כנגד הנתבעים 3 ו-4- נדחית.
הבקשה לסילוק התביעה בעילת הפרת חוק עוולות מסחריות מתקבלת באופן חלקי, כך שהתביעה בעילה זו תמחק כנגד הנתבעים 2-4 ותעמוד בעינה כנגד הנתבע.
לעניין זה, בסעיף 82 לכתב התביעה יירשם "לחייב את הנתבע לשלם לתובעת בסך של 54,000 ₪ כפיצוי סטטוטורי בגין גזל סוד מסחרי כקבוע בסעיף 13 לחוק" במקום "לחייב את הנתבעים...". בקשה לסילוק חלק מעילות התביעה המופיעות בסעיפים 38-46, 56-62, 83 ו- 85, כנגד הנתבע - נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו