גניבת חשמל, מים או גז

כתב האישום הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים – עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים ( נוסח חדש) תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), עבירה של נטילת חשמל, מים או גז בגניבה – עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים.

...

לצד זאת שירות המבחן שקל גם שיקולים של הרתעה והמליץ על ענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות ואני סבורה שבנסיבות העניין מדובר בענישה ראויה וכי שליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח יש בה כדי לפגוע בהליך הטיפולי.

אשר על כן , ולאחר שחרגתי ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר אותם יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות במרכז יום נווה אשר עין המפרץ.

אני פוסלת את הנאשם ולהחזיק או לנהוג על תנאי רישיון נהיגה וזאת לתקופה של חודשיים למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת סמים על פי פקודת הסמים ויורשע בה. אציין כי החלטתי שלא להשית על הנאשם פסילה בפועל וזאת בין היתר לאור העובדה כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי בדיקות השתן אותם מסר הנאשם מעידות על ניקיון משימוש בסמים.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בתיק זה בעבירות של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים – עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), החזקה ושימוש של סמים שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7(א) +7(ג) רישא לפקודת הסמים ונטילת חשמל, מים או גז בגניבה – עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: " חוק העונשין").

...

החלטתי להימנע מהשתת עונש של מאסר בפועל ואפנה לעניין זה לדו"ח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (ועדת דורנר, פורסם בנובמבר 2015; ע"פ 55303-03-17 מוסא דארי נ' מדינת ישראל (17.5.17), פסק דינו של כב' השופט שפירא).

אשר על כן , אני מורה כדלקמן: אני מורה על הפקעת צו המבחן שהוטל על הנאשם.

המזכירות תשלח עותק החלטתי לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים – עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), נטילת חשמל, מים או גז בגניבה – עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים.

...

לפיכך אני קובעת שהנזק הפוטנציאלי הוא ממשי.

לפיכך סבורני כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע החל מ 9 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

במכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל .

יתרה מכך, הנאשם צרך את המשאב הלאומי הזה בחינם, ולכן חורג מעשהו מגניבה "רגילה", ויש בו משום הפגיעה האופיינית לעבירות מס. יפים לענייננו הדברים שאמר בית המשפט המחוזי בחיפה בדחותו ערר על החלטת נציב המים לחייב מושב שיתופי בתשלום מיוחד משום שחרג ממכסות המים שהוקצבו לו, בטענה כי לא נגרם כל נזק כתוצאה מהחריגה משום שלא נוצלה כל הקצבת המים לאותה שנה (ערר מים 9/96 מושב עצמונה נ' נציב המים (1999)]: "ניהול ותכנון משק מים ככלל ובמדינתנו בפרט, מחייבים קביעת גבולות וסטנדרטים ברורים. שמירה עליהם היא צורך הכרחי בשל המשאבים המעטים בתחום זה. חריגה מהמגבלות עלולה להוביל לקריסת התכניות המקוריות ומערכת התיכנון ולהעמיד את המשק בפני נזקים בלתי הפיכים". כך או כך, העונש המירבי הצמוד לעבירה של גניבת חשמל, או מים או גז, הוא שלוש שנות מאסר, בדיוק כמו העונש הצמוד לעבירת הגניבה "הרגילה" (וכך היה תמיד – גם בתקופה בה עוגנו שתי העבירות בפקודה המנדטורית), ודי בכך כדי ליסתום את הגולל על טענת ב"כ הנאשם המלומד כי עבירה זו נופלת בחומרתה מעבירת הגניבה.

...

איני מקבל את טענת בא כוחו כי מעשה גניבה כגון זה שביצע הנאשם כאן נופל בחומרתו ממעשה גניבה "רגיל". גניבת משאב חיוני, ועוד מים, במדינה דלת משאבים כמדינת ישראל, היא מעשה חמור.

יש אכן מקום להחמיר הענישה ביחס לעבירה לפי סעיף 400 לחוק, ובעניין זה מקובלת עליי במלואה עמדת ההגנה, הנתמכת בפסיקת בית המשפט העליון, כי החמרה שכזו חייבת להיות הדרגתית.

בהתחשב בעקרון היסוד בענישה, הלא הוא עקרון ההלימה בין מעשה לעונש, בערכים המוגנים שצוינו לעיל, בנסיבות ביצוע העבירה, בעקרון לפיו החמרה בענישה חייבת להיות הדרגתית ובעונש המוסכם בעניינו של נאשם 2, אני קובע כי מתחם העונש ההולם את עניינו של הנאשם נע בין 12 ל-26 חודשי מאסר בפועל כעונש עיקרי.

כתב האישום, הסדר הטיעון, הכרעת הדין והשתלשלות ההליך ב-22.2.22 הוצג בפני כב' הש' לחיאני שהם הסדר טיעון, במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום), הנאשם הודה בעובדותיו והורשע ב-גידול סם מסוכן, בהתאם לסעיף 6 ל-פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 (להלן: פקודת הסמים); החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, בהתאם לסעיף 10 רישא ל-פקודת הסמים; החזקת חצרים לעישון או הכנת סמים, בהתאם לסעיף 9(א) ו-9(ד) ל-פקודת הסמים וב-נטילת חשמל, מים או גז בגניבה, בהתאם לסעיף 400 ל-חוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין).

...

מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשם כי מהתסקירים עלה שהרקע לביצוע העבירות הוא לא התמכרותי, אלא מאפייני אישיות – משכך להליך הטיפול יש רלוונטיות לענייננו.

זאת ועוד, מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי בעבירות סמים נסיבות אישיות, לרבות העדר עבר פלילי, חיים נורמטיביים ואף המלצת שירות המבחן נסוגים אל מול השיקול הציבורי (ראו האסמכתאות שבסעיף 23 לטיעוני ב"כ המאשימה).

סוף דבר לא מצאתי מקום לחרוג ממתחמי העונש ההולמים בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה ל-חוק העונשין.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.