מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גניבת דומיין אתר אינטרנט

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

לפיכך, חויבו המשיבים לשלם לעותרות פיצויים בסך של 457,000 ש"ח. כן ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים להשתמש בשם "מחסן היבואן – טומי הילפיגר"; להשתמש בסימן המסחר הרשום "טומי הילפיגר", לרבות בשם "TOMMY" בשם המיתחם של אתר האנטרנט של העסק; כן נאסר על המשיבים להשתמש בצבעים של סמל הלוגו של "טומי הילפיגר" בקירות העסק, בגג העסק ובדפי אתר האנטרנט של העסק.
ואכן ברי לכל, כי על בית המשפט להיות קשוב לצד נפגע, בהפרת סימני מסחר ובגניבת עין; גם יבואן מקביל חוקי צריך להתנהג בחינת "אדם לאדם – אדם" (כדברי הנשיא ברק בע"א 207/79 רביב נ' בית יולס פ"ד לז(1) 533, 558 (1982).
...
לאיזון זה טעמים עקרוניים ראויים, ודינו שייבחן בכור המציאות; סבורני איפוא לאחר העיון, מכל מקום, ובהתחשב בכל האמור מעלה, כי הוא אינו מגיע לכלל חידוש או קושי המצדיקים דיון נוסף.
כאמור, איני נעתר לעתירה.
החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אתר האנטרנט כחלק ממאמצי השיווק של הגלריה את יצירותיה של דגנית, רכשה הגלריה את הדומיינים http://WWW.dganit-blechner.com ו-http://WWW.dganitblechner.com והקימה אתר אינטרנט שתכליתו קידום המכירות של היצירות והשאת הרווחים לדגנית ולגלריה.
טענת דגנית לגניבת עין לטענת דגנית, היתנהלות הגלריה המחזיקה אתרים על שמה וכפועל יוצא, מחזיקה את דגנית כבת ערובה, עולה כדי עוולה של גניבת עין לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, המזכה את דגנית בפצוי ללא הוכחת נזק ע"ס 100,000 ₪.
...
משלא הוכחה טענה זו – היא נדחית.
הוברר, כי דרישתה של דגנית לתשלום תמלוגים לפי "שיטת מכפיל 4" כמו גם דרישתה לתשלום תמלוגים עפ"י הנוסחה השגויה בסעיף 9 להסכם הבלעדיות, מבלי להתייחס לטעות הקולמוס שנפלה בה - אינן עולות עם לשון ההסכם והתנהגות הצדדים לאורך תקופת ההתקשרות, ולכן דינן להידחות.
כך, ומשהגלריה נוהגת לאורך כל הדרך בערפול, ומסתירה נתונים מבית המשפט ומן הצד שכנגד, קבעתי כי היא מחויבת במתן חשבונות, כאמור בסעיפים 133-135 לפסק דיני זה. סוף דבר, התביעה לפיצויים כספיים – נדחית, התביעה למתן חשבונות - מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת סומכת את תביעתה על עילות של הפרת סימן מסחר מוכר היטב, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, הטעה של ציבור הצרכנים, גזל מוניטין, תאור כוזב, הפרת חובה חקוקה הקבועה בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981, רשלנות, הפרת התחייבות שלא לעשות שימוש במותג של המבקשת והפרת התחייבות שלא להתחרות במבקשת, ונראה כי בהיעדר דמיון מטעה בין סימן אסנת לסימן אסנת רייז, כפי שיובהר להלן, סכויי המבקשת לזכות בתביעתה בכל אחת מהעילות האמורות, אינם טובים.
הוא הדין, לעניין השמוש שעושה המשיבה באתר האנטרנט בשם המיתחם: www.os-Jewlery.co.il אשר בהיתחשב בכך שהמילה "jewelry" מתארת את המוצרים הנמכרים על ידי המשיבה, אינו דומה לסימן אסנת ואף לא לשם המיתחם של אתר האנטרנט שבבעלות המבקשת: www.osnat.Jewlery.co.il. במהלך הדיון, הציג בא כח המבקשת למשיבה מספר סימנים של המבקשת וסימן אסנת רייז אשר הודפסו יחד על עמוד אחד (מוצג 5), ונטען על ידי המבקשת שאפילו המשיבה לא הצליחה להבחין שבין הסימנים מופיע גם סימן אסנת רייז.
...
בכך לטענת המבקשת יש כדי לתמוך במסקנה שהסימן אסנת רייז דומה עד כדי הטעיה לסימן אסנת.
בסעיף 12.2 להסכם מיום 18.5.2014 (נספח ז לבקשה), נקבע: "מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל כל אחד [מ]בעלי המניות ערב חתימת הסכם זה מתחייב כי כל עוד הנו מחזיק במניות החברה, ובמשך 36 חודשים לאחר מכירה ו/או העברה של מניותיו מכל סיבה שהיא, הוא לא יתחרה, במישרין או בעקיפין, לרבות כבעלים ...בגוף המתחרה בתחום העיסוק של החברה, במישרין או בעקיפין, אלא אם יוסכם אחרת בין הצדדים בכתב". בהקשר זה ובכלל, נכון להוסיף, כי בין בעלי המניות במבקשת הייתה הבנה שלא לפגוע בזכותה של המשיבה לעסוק בתחום עיצוב התכשיטים, וכך גם נקבע בסעיף 1.2 להסכם שנערך בחודש מרץ 2014 (נספח ו לבקשה): "בעלי המניות מתחייבים בזאת בפני אסנת, כי בכל הסכם עתידי אשר ייחתם ו/או יקבע בין החברה לבין צד שלישי, יקדישו ממיטב מרצם ומאמציהם על מנת לשמור על חופש העיסוק של אסנת בתחום עיצוב התכשיטים, מבלי שיהיה באמור לעיל בכדי לגרוע מכל התחייבות שאסנת נטלה על עצמה בהסכם הראשי, לרבות בהתאם לסעיף 14.4 להסכם (אי תחרות לתקופה של 12 חודשים)". ועוד.
סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי זכות קניין רוחני של סימן מסחר הינה טריטוריאלית וההפרה צריכה להבחן בטריטוריה בה רשום הסימן, וזה אינו בישראל אלא בארה"ב. בהקשר זה נטען, כי התובעת מוכרת את מוצריה בארצות הברית ובעולם, מנהלת התדיינויות מול לקוחות וספקים גם בהתאם לדין האמריקני ורכשה את שם המיתחם של אתר האנטרנט מירשם שמות אמריקני- שלל אינדיקאציות המחזקות את צפייתה של התובעת לניהול ההליך בפורום אמריקני, אשר לא ישלול ממנה את האפשרות לנהל הליך משפטי יעיל והוגן.
התובעת מבקשת לדחות את הטענה, לפיה המדובר בתובענה שבבסיסה סימן מסחר רשום בארה"ב. התובעת טוענת כי התביעה כוללת עילות רבות ונוספות כגון: הפרת זכויות יוצרים, גניבת עין מכוח חוק עוולות מסחריות, גזל ורשלנות, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובה חקוקה.
...
מסקנה זו עולה נוכח "מבחן הזיקות", ולאור הציפייה הסבירה של הנתבעים שאין לברר את הסכסוך בפורום ישראלי, וכן בהתחשב בשיקולי מדיניות ציבורית המטים את הכף לעבר הפורום הזר.
מסקנה זו מקבלת משנה תוקף, נוכח העובדה שתושבי המדינה יכולים לרכוש את מוצרי התובעת בישראל ללא גורם מתווך נוסף, ואין כל היגיון ברכישת מוצר ישראלי ממפיץ המוכר את המוצר בחו"ל. לפיכך סביר, כי מרבית הקונים הפוטנציאליים (אם לא כולם) – אליהם מופנה הפרסום - אינם תושבים ישראלים.
ואולם, במקרה בו עסקינן, סבורני, כי זיקה זו בשילוב זיקות נוספות שפורטו לעיל, וכן שיקולים ציבוריים שיפורטו להלן, מטים את הכף לעברו של הפורום הזר.
סוף דבר התובענה לפיכך נמחקת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לנתבע אתר אינטרנט פעיל, אשר היה פעיל גם במועד היתרחשות האירועים מושא התביעה, המשמש לשיווק מרכולתו תחת הדומיין www.gf-online.co.il (להלן: "האתר").
זאת, מאחר שבמצב דברים זה ממילא לא תשתכלל עוולת גניבת העין אף אם ישנו חשש כי הציבור הוטעה לחשוב כי אתר האנטרנט הוא בבעלות התובע.
...
תוצאה התביעה נדחית במלואה.
בשולי עניין זה ונוכח כל האמור לעיל ובשים לב להארכת הדיון בעדים ובתצהירים שאינם רלוונטיים מטעם הנתבע ובהתאם להוראות תקנה 156 לתקנות החדשות, בדבר הארכת ההליך שלא לצורך, סברתי כי יש לחייב דווקא את הנתבע בהוצאות משפט, אולם בשל העובדה שהתביעה דנן נדחתה על כל יסודותיה וחרף התנהלות הנתבע, כאמור, אינני מורה על צו להוצאות.
התביעה נדחית בלא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו