גניבות על ידי עובדים: נטל ההוכחה

מכל מקום, בכל הנוגע למרבית החפצים שנטען שנגנבו על ידי התובעים ודאי שלא עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה.

...

לצד הקולה ניתן משקל לנסיבות אלו: העובדה שלגבי חלק מהפרסום, גם אם אינו העיקר, נקבע כי הוא הוכח כנכון; העובדה שהנתבעת הסירה את הפרסום מיוזמתה עוד באותו היום בו הוא פורסם (עניין שיש לייחס לו משקל משמעותי); העובדה ששוכנעתי כי הנתבעת עצמה האמינה, מבחינה סובייקטיבית, בנכונות הפרסום (סעיף 19(2) לחוק איסור לשון הרע); והעובדה כי ממילא הייתה פגיעה מסוימת בשמם הטוב של התובעים 2-1 כשוכרי דירות פוטנציאלים, נוכח פסק הדין בתביעה הקטנה ופסק דין נוסף שניתן בעניינם בנוגע לדירה אחרת ששכרו (תא"מ 47267-06-17).

סוף דבר תביעת התובעים 2-1 מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעים אלו סך של 18,000 ש"ח. תביעת התובע 3 נדחית.

לצד זה, וכפי שנקבע לעיל בהרחבה בפרק האחריות, מצאתי כי הורם על ידי התובעות הנטל להוכחת עצם תקופת הגניבה המשותפת הארוכה הנטענת.

...

כאמור לעיל, אני סבורה, כי ענייננו נופל בגדר אותם מקרים בהם אכן קיים היה קושי אובייקטיבי ממשי בהוכחה מלאה ומדויקת של היקף הנזק בגין מלוא התקופה ובפרט בגין השנים לגביהן אין בנמצא נתוני שקילה או נתונים רלבנטיים אחרים כלשהם אשר יכולים היו לשמש כראיה ישירה באשר להיקף נזק.

אני סבורה, כי שיעור פסיקה זה על דרך האומדן הינו סביר ומביא לידי ביטוי מספק את סימני השאלה ואי הוודאות אשר נסקרו לעיל בנוגע לאומדנו של רו"ח אלקלעי ומתודולוגיית האקסטרפולציה בה עשה שימוש.

סיכום שאלת הנזק לסיכום ההכרעה במישור הנזק אני קובעת, כי יש לקבל את התביעה ולפסוק את נזקי התובעות על יסוד שיטה א' השמרנית יותר בחוות דעתו של רו"ח אלקלעי, וזאת בגין התקופה שבה מתועדות השקילות בנתוני חברת כץ (היינו, התקופה שבין 3/2012 ועד 7/2017).

(ב) בחינת גרסאות התובע מאחר שגירסאות התובע סותרות האחת את רעותה, עולה השאלה איזו מהן יש להעדיף: האם את הודאת החוץ של התובע בשיחה המשולשת לפיה מכר לגולן משטחים בתמורה לכספים, או שמא את גירסתו במישטרה ובפנינו לפיה העמסות המשטחים שביצע גולן היו חלק משגרת העבודה? נקודת המוצא לדיון היא הודאת החוץ של התובע, כשההלכה היא שאומנם התובע אינו כבול להודאת חוץ שמסר, עם זאת ההודאה מעבירה את הנטל אליו לסתרה על-ידי ראיות אחרות.

ניתן למיין את טענות התובע בכתב התביעה לשלוש קטגוריות: טענות שמתייחסות למתכונת שבה יש לברר חשד לגניבה על-ידי עובד, לרבות הגורם שמוסמך לברר, דרך הבירור, ומידת ההוכחה; טענות בדבר פגמים שנפלו בהליך בירור החשדות והליך השימוע בעניינינו; והטענה לפיה עילת הפיטורים אינה מבוססת.

...

לסיכום, התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה הקטן בלבד, ועל התובע לשלם לנתבעת פיצוי בעד 45 משטחים שמכר ללא רשות הנתבעת, בסך של 225 ₪ (45 משטחים * 5 ₪).

סוף דבר התביעה והתביעה שכנגד נדחות ברובן, כמפורט לעיל.

בהינתן כי התביעה העיקרית נדחתה ברובה, ובשים לב להכבדה היתרה שיצרה והפער בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק, אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 6,500 ₪, והוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.

מר צלאח העד מטעם הנתבעת טען כי מכשיר לרישום נוכחות שהושם במלון תקופה קצרה הושבת או נגנב על ידי העובדים התובע וחבריו, ובפרט מר פאהים ריאן שהעיד מטעם התובע.

אף אם אין בכך כדי ללמדנו על השעות המדויקות די בכך כדי להרים את נטל ההוכחה באשר לתביעתו ולמתכונת העבודה ברכיב זה. עדותו של מר צלאח באשר למתכונת העבודה של התובע לא הייתה עקבית.

...

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעות 1, 3 – נדחית.

הנתבעת 2 תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין את הסכומים הבאים: הפרשי שכר 78,341 ש"ח שעות נוספות 15,204 ש"ח דמי הבראה 7,182 ש"ח פדיון חופשה 2,500 ש"ח הפרשות לפנסיה 4,979 ש"ח השלמת הפרשה לפיצויי פיטורים 12,167ש"ח נסיעות 8,640 ש"ח קרן השתלמות 9,768 ש"ח בשים לב לנסיבות סיום ההעסקה בתקופת הקורונה ולמועד הגשת התביעה כשנתיים לאחר מכן כמו גם למשך ההליך, הנתבעת תשלם הפרשי ריבית והצמדה בגין הסכומים הנקובים לעיל מיום סיום העבודה 1.4.20 ועד למועד התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת שכר טרחת ב"כ התובע בסך 13,000 ש"ח בתוך 30 יום מהיום.

...