גניבה, התחזות, זיוף והוצאת שיקים ללא כיסוי

כללי המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בשני כתבי אישום מתוקנים, בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (שבע עבירות), קבלת דבר במירמה (שלוש עבירות), גניבה בידי עובד, זיוף (שתי עבירות), הוצאת שיק ללא כסוי (שתי עבירות), מסירת ידיעות כוזבות, זיוף בנסיבות מחמירות (שלוש עבירות) והתחזות.

...

דיון דין הערעור להידחות.

לפיכך הערעור נדחה.

ברע"פ 158/13 עוז נ' מדינת ישראל (7.2.2013), הנאשם הודה והורשע ב-24 אישומים הכוללים שרשרת עבירות של קבלת דבר במירמה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הוצאת שיק ללא כסוי, גניבה בידי מורשה, ועוד.

בדנ"פ 8439/10 מדינת ישראל נ' כהן (4.11.10), הנאשם הורשע ב- 71 עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; 24 עבירות של היתחזות כאדם אחר; 42 עבירות של ביצוע הלבנת הון ועבירות מס נוספות.

בע"פ 2447/13 קליין נ' מדינת ישראל (8.4.14), נדון עניינו של נאשם אשר הורשע, ביחד עם נאשם נוסף, בשורת עבירות מירמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף והוצאת שיקים ללא כסוי.

...

שוכנעתי כי יהיה זה נכון במקרה הנדון לבכר את שיקול השיקום החברתי של המתלוננים, מבלי לפגוע ביתרת שיקולי הענישה לנוכח יתרת רכיבי העונש בדמות המאסר והקנס שנגזרו על הנאשמת.

אני סבור כי עמדת המאשימה לפיה אופן החלוקה יבוצע על פי מפתח היחסיות בין גובה הנזקים שנגרמו למי מהמתלוננים – היא מאוזנת ומידתית ולא הונח מלפניי כל טעם או התנגדות שלא לקבלה.

זאת, כמתואר בטבלת החישוב שהציגה המאשימה, המקובלת על הנאשמת וגם עליי, כדלקמן -   סכום הפגיעה הכולל בו נפגע (בניכוי מה שהוחזר) חלק יחסי סכום הפיצוי - החלק היחסי מתוך הסכום התפוס סכום המרמה הכולל 11,344,155 ₪ 100% 2,310,000 ₪ המתלונן באישום מס' 3 (סידי) 4,024,725 ₪ 35% 819,551.10 ₪ המתלונן באישום מס' 4 (בן ציון ג'אן) 3,500,000 ₪ 31% 712,701.83 ₪ המתלונן באישום מס' 6 (עמיקם) 1,586,030 ₪ 14% 322,961.85 ₪ המתלונן באישום מס' 7 (ג'ורג') 700,000 ₪ 6% 142,540.37 ₪ המתלונן באישום מס' 8 (ברנס) 1,200,000 ₪ 11% 244,354.91 ₪ המתלוננים באישום מס' 9 (בן-ארוש) 333,400 ₪ 3% 67,889.94 ₪ סוף דבר על יסוד כל המקובץ, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על הנאשמת את העונשים המצטברים, הבאים- 1) מאסר בפועל - 10 שנות מאסר וחצי (126 חודשים) לריצוי בפועל, בניכוי תקופת מעצרה של הנאשמת (מיום 1.11.15).

בעפ"ג (י-ם) 53090-11-18  מדינת ישראל נ' מרדכי יהושע קרויזר (14.2.19) – עורך דין שהורשע בשישה אישומים, בבצוע עבירות של גניבה וניסיון גניבה של כספים שהוחזקו על ידו בנאמנות, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הוצאת שיק ללא כסוי וכן בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

בת"פ (כ"ס) 4976-06-17‏ ‏ מדינת ישראל נ' עמיקם הדר (22.2.21) – נאשם, עורך דין במקצועו, הורשע בבצוע 11 אישומי מירמה, זיוף והתחזות – 7 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, 7 עבירות של היתחזות לעובד ציבור/שדול לבצוע עבירת היתחזות לעובד ציבור, ניסיון לקבלת דבר במירמה, 3 עבירות של ניסיון לקבלת דבר בתחבולה וזיוף בנסיבות מחמירות.

...

הדין הוא כי במקרים כאלה, נסיבותיו האישיות של הנאשם נדחות מפני האינטרס הציבורי המחייב מתן משקל בכורה לשיקול הגמול.

עוד אפנה בעניין זה, לדברים שאמר בית המשפט העליון ברע"פ 1096/09 מילשטיין נ' מדינת ישראל, שם דובר בעו"ד אשר רימה את לקוחותיו, ועל אף מצבו הרפואי, עונשו הוחמר מ-30 חודשי מאסר ל-45 חודשי מאסר והדברים שנאמרו שם יפים גם לענייננו, וכך אמר בית המשפט העליון (הדגשה שלי – ש.ב.): "...מקצוע עריכת הדין מושתת על האמון שנותן הלקוח בבא כוחו, במעשיו של המבקש, יש כדי לערער אמון זה ולהכתים ציבור גדול של עורכי דין, העושים את מלאכתם נאמנה, לאור כל האמור דין נסיבותיו האישיות של המבקש, לסגת מפני חומרת מעשיו, ומפני האינטרס הציבורי, המחייב ענישה מחמירה במקרים כגון דא". בנדוננו, פגע הנאשם באמון לקוחו, שעה שזייף מסמך בשמו, וחמור מכך, הנאשם פגע באמון בית המשפט ורשויות המדינה, בכך שזייף מסמכים, רימה והונה ערכאות משפטיות אלה, והוביל אותם להוציא תחת ידם החלטות/צווים מעוותים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן (טע/1) ב- 3 עבירות של קבלת דבר במירמה בנגוד לסעיף 415 רישא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), היתחזות לאדם אחר בנגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, גניבה בנגוד לסעיף 384 לחוק העונשין, שימוש במסמך מזויף בנגוד לסעיף 420 לחוק העונשין, זיוף סימני זהוי של רכב בנגוד לסעיף 413ט לחוק העונשין, גניבה או זיוף מיסמכי רכב בנגוד לסעיף 413ח לחוק העונשין.

· ברע"פ 8778/18 צלאח שאויש נ' מדינת ישראל (24.12.18), הורשע המערער בשתי עבירות של קבלת דבר במירמה, משני אנשים שונים, בשווי כולל של כ-80,000 ₪, וכן הוצאת שיק ללא כסוי.

...

בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של קבלת דבר במרמה והטיל עליו 9 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים, ביניהם פיצוי למתלונן בסך 18,500 ש"ח. הנאשם ערער על פסק הדין, וערעורו נדחה.

נוכח נסיבות ביצוע העבירות, ריבוי העבירות, התכנון, התחכום והנזק שנגרם אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר בפועל ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו בתאריך 16.11.24 ועד ליום 21.1.24 (המועד בו החל הנאשם לרצות מאסר בפועל בגין ת"פ 35307-01-21).

רע"פ 5986/17 הפטר נ' מדינת ישראל (27.07.17) המבקש הורשע בעבירות הבאות: גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במירמה והתחזות לאחר, זיוף, שימוש במסמך מזויף ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הוצאת שיק ללא כסוי, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, בכך שעשה שימוש בכרטיסי אשראי של מתלוננים שונים ורכש מוצרים בסך כולל של כ 12,000 ₪ בנוסף ניסה למשוך כסף מזומן באמצעות הפקדת שיקים דחויים בסך כולל של 140,000 ₪.

...

לאור כל האמור, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות העבירה המיוחסת לנאשם נע בין 16 חודשי מאסר ועד 36 חודשי מאסר בפועל.

באיזון בין השיקולים השונים, כאשר נתתי דעתי לאינטרס הציבורי להבטחת חיי מסחר ובנקאות תקינים, באתי למסקנה כי יש להטיל על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם אולם לא בתחתיתו ממש.