גניבה, הסגת גבול וכניסה לישראל שלא כדין - עונש

בנקודה זו יש לציין שאף בחלק מפסקי הדין שהוגשו מטעם ההגנה ניתן למצוא תימוכין למיתחם עונשי שנע בין 12 ל-24 חודשים, או מתחמים קרובים, שנקבע בעיניינם של נאשמים שהורשעו בבצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין וגניבת כלי רכב פרטי, לעתים תוך ביצוע עבירות נילוות [ראו ת"פ (ראשל"צ) 44902-01-16 מדינת ישראל נ' בשאר בחית (7.6.2016) בו נקבע מיתחם עונשי הנע בין 12 ל-24 חודשים; ת"פ (ראשל"צ) 10302-01-12 מדינת ישראל נ' פואד אקחש (5.9.2012) ות"פ (ראשל"צ) 37927-02-12 מדינת ישראל נ' דארוויש (5.9.2012), בהם נקבעו מיתחמי ענישה של 10-18 חודשי מאסר; ת"פ (י-ם) 28533-02-15 מדינת ישראל נ' סראחין (13.7.2015), בו נקבע מיתחם עונשי הנע בין 10 ל-25 חודשי מאסר; ת"פ (י-ם) 6437-10-13 מדינת ישראל נ' עמלה (23.3.2014), בו נקבע מיתחם עונשי הנע בין 10 ל-28 חודשי מאסר; ת"פ (פ"ת) 4613-11-12 מדינת ישראל נ' אבו סנינה ואח' (13.3.2013), בו נקבע מיתחם עונשי הנע בין 7 ל-18 חודשי מאסר לנאשמים שנכנסו לישראל שלא כדין וגנבו אופנוע].

ואכן, בחינת הפסיקה מצביעה על מידת החמרה שעה שנקבע שיכלי הרכב הנגנב הנו משאית: ברע"פ 4097/16 מחמוד נ' מדינת ישראל (24.5.2016), נדון עניינו של נאשם שהורשע בערכאה הדיונית, על יסוד הודאתו, בעבירות של גניבת משאית, קשירת קשר לפשע, הסגת גבול ונהיגה בזמן פסילה.

...

בחינת מועדי ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם לאורך השנים ביחס למועדים בהם ריצה את עונשי המאסר, מוביל למסקנה שתקופות השקט היחידות מהנאשם, הינן התקופות בהן הוא שוהה מאחורי סורג ובריח.

סוף דבר אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 36 חדשים.

אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים בני 10 ו-4 חודשים שהוטלו על הנאשם במסגרת ת"פ (ת"א-יפו) 11048-08-13, באופן שאלו ירוצו בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר שהוטל על הנאשם בתיק זה. סך הכול ירצה הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 46 חודשים, שמניינם החל מיום מעצרו 8.3.2019.

(בעיניין הנאשם 1) נאשם 1, שעבאן עויצי (להלן – הנאשם או הנאשם 1), תושב אזור יהודה ושומרון (להלן - האזור) הורשע ביום 6.9.23 על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום בעבירות של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), קשירת קשר לעשות פשע עם נאשם 2, עימאד עביד (להלן – נאשם 2) ואחר שזהותו ידועה למאשימה (להלן – האחר) לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין), גניבה בצוותא לפי סעיף 384 יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, החזקת מכשירי פריצה בצוותא לפי סעיף 409 יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, התפרצות בצוותא לבית מגורים לבצע עבירה לפי סעיף 406(ב) יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, הסגת גבול פלילית בצוותא לפי סעיף 447(א) יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, וכן בעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

כתב האישום מתאר בשלושה אישומים מסכת אירועים עבריינית שהתרחשה ביום 17.1.23 לפנות בוקר, עת שלושה תושבי האזור, ובהם הנאשם 1, ניכנסו לישראל שלא כדין והגיעו עם רכב להוד השרון, כשהאחר נהג ברכב ושני הנאשמים התפרצו לשלושה בתים, בזה אחר זה, וגנבו מהם רכוש רב. לאחר שהתפרצו לבית השלישי במספר, אסף אותם האחר, והשלושה נסעו ברכב לכיוון מחסום חוצה שומרון.

סיכומו של דבר לאור כל האמור, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 28 חודשי מאסר בפועל, שתחילתם ביום מעצרו 17.1.23; 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שיחרורו, שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שיחרורו, שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון; 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שיחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

...

סיכומו של דבר לאור כל האמור, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 28 חודשי מאסר בפועל, שתחילתם ביום מעצרו 17.1.23; 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון; 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

באישום השלישי, עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, ניסיון לקבלת רכב גנוב לפי סעיפים 413י + 29(א) + 25 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 והסגת גבול לפי סעיפים 447(א) + 29 (א) + 25 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

באישום הרביעי, עבירות של קשירת קשר לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952, קבלת רכב גנוב לפי סעיפים 413י + 29 (א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה ואיסור שימוש ברכב מנועי ללא ביטוח לפי סעיף 2(ב) לצוו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים.

מיתחם ענישה: נוכח עיקרון ההלימה, פסיקה הנוהגת בתחום, והתכליות העומדות אחר העבירות, שאותן ביצע הנאשם, שהן מניעת הפגיעה ברכוש הזולת, מניעת גניבת הרכבים, מניעת הנזק הישיר הנובע לבעלי המכוניות מאותה גניבה, העובדה כי מדובר במכת מדינה, שחלק מן האישומים בוצעו מתוך קשירת קשר פלילית ולאחר תיכנון מוקדם, כאשר אני קובע בזאת שכל ארוע עברייני המתואר בכתב-האישום עומד בפני עצמו לעניין המיתחם, משום שהוא נפרד מזה של חברו, שבכל פעם נפגעו מחדש התכליות העומדות אחר העבירה שמגנות בנפרד על כל מתלונן ומתלונן (ראו: בע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.14) - אני קובע את המתחמים הבאים: בכל הקשור לאישום הראשון, הדן בארוע של גניבת רכב במסגרת הקשר, זיוף לוחיות הרשוי, כניסה לישראל יחד עם אחרים לשם גניבת רכב תוך הצטיידות בכלי פריצה, מיתחם ענישה שנע בין 15 – 28 חודשי מאסר בפועל, כפי עמדת המאשימה.

...

מסקנה: מכלול הנתונים דלעיל מוביל למסקנה, כי נוכח העובדה שעומד בפניי נאשם חזרתי, אשר ביצע רצף של עבירות רכוש רכב חמורות, אשר שב וביצע שורת מעשים דומה למעשים העבריינים הקודמים שבגינם נדון לתקופת מאסר נכבדה, ובחלוף פרק זמן קצר מעת שחרורו שב לסורו, ונוכח סוג עבריינות זו שהיא בגדר מכת-מדינה, המחייבת החמרת הדין, וחלקו הלא זוטר של הנאשם באירועים העבריינים, הרי שיש למקום את הנאשם באמצעו של מתחם הענישה.

תוצאה: לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 42 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 12 החודשים מת"פ 20676-10-17 שלום ראשון לציון (במ/2) מחצית במצטבר, מחצית בחופף לתקופת המאסר דלעיל.

ת"פ (ים) 15540-01-21 מדינת ישראל נ' עאסף (2.3.23) – הנאשם הורשע בבצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, הסגת גבול וגניבה.

ת"פ (ב"ש) 33192-04-21 מדינת ישראל נ' טורג'מן (20.7.21) - נקבע מיתחם עונש של 3 עד 10 חודשי מאסר בפועל בגין הסגת גבול ללא גרימת נזק נוסף לדוכן בקניון וגניבת שעון יד בשווי כמה מאות שקלים מתוכו.

...

אפנה בהקשר זה לדברים שנקבעו זה מכבר, בגדרי ע"פ 6294/05 חובב נ' מדינת ישראל (חוות דעתו של כב' השופט, כתוארו דאז, אליקים רובינשטיין (13.7.06): "אין מנוס בעידן הנוכחי מהכבדת היד בחזית המלחמה בפשע למינהו. אכן, יש בהם מעברייני הרכוש שעושים מעשיהם בגלל התמכרות לסמים וכדי להשיגם. דבר זה אינו משחרר אותם מאחריות, ולקרבן העבירה אין נפקא מינה מדוע הפושע שפגע בו או גנב או גזל את רכושו עשה את מעשהו הבזוי". בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט לחוק) יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים: נסיבות ביצוע כלל העבירות מלמדות על דפוס פעולה חוזר של הנאשם המבצע עבירות רכוש לסיפוק צרכיו על חשבון הזולת.

לאור כל האמור, אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים במעשיו של הנאשם בשני האירועים אינה מן הגבוהות.

סוף דבר אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

לגבי נאשם 2 – אשר הורשע ב-4 מקרים של התפרצויות וגניבה; במקרה אחד של ניסיון התפרצות; במקרה אחד של הסגת גבול; ובמקרה אחד של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח וכניסה לישראל שלא כדין [ללא תקיפת הדייר, ללא גניבת הרכב וללא נהיגה פוחזת] – מיתחם הנע בין 3.5 ל-6 שנות מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

...

אני קובע שעונשי המאסר שהוטלו על הנאשם ירוצו בחופף ובמצטבר, לכדי 7 שנות מאסר.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי בן החודשיים התלוי ועומד נגד הנאשם מת"פ (אשקלון) 18681-11-20 (גזר דין מיום 8.2.22) במצטבר לעונש המאסר שהוטל בס"ק א'.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות בסך 1,500 ₪, אשר הוטלה על הנאשם במסגרת גזר הדין הנזכר בס"ק ב'.