גניבה על ידי עובד: נאשם ירושלמי הורשע בהסדר טיעון

בית משפט השלום בקריות ת"פ 69696-01-19 מדינת ישראל נ' ירושלמי(עצור בפקוח) ואח' בפני כב' השופט יוסי טורס , סגן הנשיא בעיניין: מדינת ישראל המאשימה 1.זוהר ירושלמי (נידון) 2.שגיב כהן 3.טקלה מלקו (עניינו הועבר לבהמ"ש הקהילתי) הנאשמים גזר דין

לאחר מכן יצאו הנאשמים מהדירה, ניכנסו לרכב בו המתין להם הנאשם 1 והחלו בנסיעה, עד שנעצרו על ידי המישטרה, כשהרכוש הגנוב והמפתח המותאם ברשותם.

להשלמת התמונה, אציין כי הנאשם 1 הורשע במסגרת הסדר טיעון סגור ודינו נגזר ביום 14.8.19 לעונש מאסר בן 12 חודשים ושבוע.

מבחינת הנזק שניגרם בפועל, הרי שהרכוש אותו נטלו הנאשמים נתפס על ידי המישטרה ואולם מעובדות כתב האישום עולה כי לדירתו של המתלונן נגרם הרס רב. ביחס לגילו של המתלונן, אזי עובדה זו צוינה בכתב האישום ואולם לא צוין כי הייתה ידועה לנאשמים כך שאינני סבור שיש לראותה כנסיבה מחמירה.

...

לאור כך, אני דוחה את הבקשה לחילוט המכשיר.

סיכומו של דבר לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל.

אני מחייב את הנאשם לשלם למתלונן (ע"ת מס' 30) פיצוי בסך 3,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"פ 15801-11-14 מדינת ישראל נ' מסס(עציר) 15 יוני 2015 בפני כבוד סגן הנשיא, השופט – תאופיק כתילי המאשימה מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז צפון הנאשם אבים אברהם מסס (עציר) <#2#> נוכחים: מטעם המאשימה: עו"ד הדס ירושלמי מטעם הנאשם: הובא וע"י ב"כ עו"ד אבי מוסקוביץ' מהסנגוריה הציבורית <#3#> גזר דין

מבוא הנאשם, הורשע ביום 30.3.15, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של דרישת נכס באיומים, במקרים רבים, עבירה לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), היזק לרכוש במזיד, במספר מקרים, עבירה לפי סעיף 452 לחוק, גניבה, בשני מקרים, עבירה לפי סעיף 383(א)(2) לחוק, החזקה או שימוש בסם לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) בצרוף סעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק.

ביום 5.11.14, עת נחקר הנאשם במישטרה על-ידי השוטר אלי חן, הפריע הנאשם לשוטר עת נעמד פעמים רבות וניסה לצאת מהמשרד וזאת למרות בקשות השוטר לשבת ולשתף פעולה.

דיון והכרעה מעשי הנאשם שלפניי הפרו ערכים של שמירה על הבטחון האישי, זכות האדם לכבוד ולהגנה מפני איום ואלימות, ולהגנה על רכושו.

...

אין מקובלת עליי טענת הסנגור לפיה מעשי הנאשם אינם מצויים בדרגת חומרה גבוהה, שכן הנאשם לא נקט אלימות פיזית כלפי אמו ואחותו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ושקלתי את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם לפניי נע בין ששה חודשי מאסר בפועל ובין 14 חודשים.

לאור המפורט לעיל, אני גוזר את דינו של הנאשם ומטיל עליו את העונשים הבאים: שבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 5.11.14; אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן ששת החודשים, שהוטל על הנאשם בת"פ (שלום טבריה) 55483-02-14, מתוכו ארבעה חודשים בחופף לעונש המאסר המוטל עליו בגזר-דין זה, וחודשיים במצטבר לו; אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן חודש הימים, שהוטל על הנאשם בת"פ (שלום טבריה) 55483-02-14, בחופף לעונש המאסר המוטל עליו בגזר-דין זה. סה"כ ירצה הנאשם תשעה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו כאמור לעיל.

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 26970-02-15 מדינת ישראל נ' ירושלמי בפני כבוד הנשיא אביטל חן בעיניין: מדינת ישראל המאשימה אייל ירושלמי הנאשם גזר דין

המוצרים שנגנבו הושבו על ידי הנאשם למעסיק.

ברע"פ 5540/15 גאוי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.8.15), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשמת אשר הורשעה בעבירת גניבה בידי עובד, זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, וקבלת דבר בנסיבות מחמירות.

בת"פ (נתניה) 4965-02-12 מדינת ישראל נ' שושן (ניתן ביום 6.2.2013), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של גניבה בידי עובד, בכך, שבמסגרת עבודתו כמחסנאי במרכול גנב מוצרים בשווי של כ- 20,000 ₪.

...

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף בינוני נוכח שווי הסכומים אותם ביקש הנאשם ליטול לכיסו והימשכותם לאורך זמן.

לאחר שקלול מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירה בה הורשע הנאשם, ובחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת, אני סבור כי מתחם הענישה ביחס לאירוע שבפניי, נע בין 3 ל-6 חודשי מאסר, שאפשר שירוצו בעבודות שירות.

בנסיבות אלו, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 60 יום מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של זיוף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), בעבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק ובעבירה של גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק.

לפי המתואר בכתב האישום המתוקן, הנאשם, אשר סיפק שירותי הנהלת חשבונות לעמותת "מעומק הלב" העוסקת בלימודי יהדות וסיוע לנוער בסיכון (להלן: "העמותה"), קיבל לרשותו במסגרת העבודה שני פנקסי שיקים חתומים על ידי מנכ"ל העמותה ועל ידי יו"ר העמותה.

כך למשל, בת"פ (נצ') 30780-02-11 מדינת ישראל נ' אליהו (פורסם בנבו, 5.10.11), נידון נאשם, חשב בחברה, ל-10 חודשי מאסר, בגין גניבה בסך כולל של כ-100,000 ₪; בת"פ (י-ם) 26970-02-15 מדינת ישראל נ' ירושלמי (פורסם בנבו, 1.05.16), נידון נאשם בשל גניבת סחורה ממעבידו בשווי של כ-40,000 ₪, לשישים ימי מאסר בעבודות שירות; בת"פ (ק"ג) 30745-09-12 מדינת ישראל נ' זגורי (פורסם בנבו, 13.01.14)), נגזרו ששה חודשי עבודות שירות על נאשמת אשר ביצעה עבירות במשך כחצי שנה תוך זיוף מסמכים ועבודה מתוחכמת ונטלה סך כולל של 150,000 ₪.

...

פתח דבר נאשם 1 והנאשמת (להלן: "הנאשמים") הורשעו עפ"י הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

הנאשמים, אפוא, הורשעו בכך שגנבו מהמתלונן כסף וטלפון סלולארי, ועל מנת לאפשר את הגניבה, הם הכו ופצעו אותו, ועשו כן כשנאשם 1 מזוין בנשק "קר". הרשעותיו הקודמות של נאשם 1 לנאשם 1 הרשעה קודמת בגין החזקת סכין למטרה לא כשרה, פציעה ואיומים (שנת 2010).

בת.פ 27072-03-11 מדינת ישראל נ' אחמד מוראדת (פורסם בנבו, 20.12.2011) נדון עניינו של נאשם ששדד עם אחרים עובד תחנת דלק כשהם רעולי פנים וחמושים בסכין, ונגזרו עליו 34 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ותשלום פיצוי למתלונן.

בת"פ 21226-11-09 מדינת ישראל נ' מלי ירושלמי (פורסם בנבו, 9.5.2010) הורשעה אשה בת 54, גרושה ואם לארבעה ילדים, בשוד בנק באיומי אקדח.

ביהמ"ש גזר עליה 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופקוח שירות המבחן, בציינו, כי לא מצא לנכון לגזור גזירה שווה בענישת אשה עבריינית לגבר המבצע עבירת שוד, וזאת נוכח אי-נפיצות ביצוע עבירת השוד ע"י נשים, כלשונו: "בראש ובראשונה סבור אני כך, מחמת זה שביצוע עבירות שוד על ידי נשים לא הפך לתופעה נפוצה, כדרך שבה הפכו אלה להיות לתופעה נפוצה אצל עבריינים גברים. לפיכך לא סברתי, כי יש מקום, מבחינת האנטרס הצבורי, לבוא ולחרוש את עולה של הענישה הנוהגת דרך כלל, על נאשמת אשה זו שבפניי." לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לאחר היתלבטות לכבד את הסדר הטיעון, הגם שהוא נוטה לקולא במידה מסוימת מרמת הענישה הראויה והמקובלת, אם כי לא באופן המצדיק היתערבות בית המשפט.

...

ביהמ"ש גזר עליה 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיקוח שירות המבחן, בציינו, כי לא מצא לנכון לגזור גזירה שווה בענישת אישה עבריינית לגבר המבצע עבירת שוד, וזאת נוכח אי-נפיצות ביצוע עבירת השוד ע"י נשים, כלשונו: "בראש ובראשונה סבור אני כך, מחמת זה שביצוע עבירות שוד על ידי נשים לא הפך לתופעה נפוצה, כדרך שבה הפכו אלה להיות לתופעה נפוצה אצל עבריינים גברים. לפיכך לא סברתי, כי יש מקום, מבחינת האינטרס הציבורי, לבוא ולחרוש את עולה של הענישה הנוהגת דרך כלל, על נאשמת אישה זו שבפניי." לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לאחר התלבטות לכבד את הסדר הטיעון, הגם שהוא נוטה לקולא במידה מסוימת מרמת הענישה הראויה והמקובלת, אם כי לא באופן המצדיק התערבות בית המשפט.

לאור כל המקובץ לעיל, אני מטילה על הנאשמים העונשים כדלקמן: על נאשם 1: א) 36 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו בתאריך 20.04.2012.