גמר חשבון וסיום מחלוקת בתביעה על סכום קצוב

ההסבר אודות סכום החוב נרשם בנספח א' לכתב בתביעה, ממנו עולה כי מסכום החוב הכולל בסך של 6511 ₪, נוכה סך של 1251 ₪ ששולמו על ידי הנתבע לאחר סיום ההיתקשרות.

הוסבר כי כתב התביעה על סכום קצוב, כפי שהוגש בלישכת ההוצאה לפועל, לוקה בחסר, לא מצוינים בו פרטים מהותיים, והוא אינו עונה על דרישות החוק בהתאם לקבוע בסעיף 81א(1) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967.

בדצמבר 2012 שולם סכום נוסף של 2392 ₪ באמצעות כרטיס האשראי, אך התובעת רשמה כי התשלום הוא עבור שירותים, ולא עבור גמר חשבון, כפי שהיה עליה לרשום.

לטעמי, לאחר שהנתבע הגיש תצהירים רבים ונפרשה בפני בית המשפט המסכת העובדתית, אין עוד מקום להזקק לטענה זו. נתתי דעתי לסוגיה זו בדיון שנערך ביום 11.1.2017, וקבעתי כדלקמן: "טענת ב"כ הנתבע מתייחסות בעיקרן לחסרים שנפלו בכתב התביעה המקורי שהוגש כתביעה בסכום קצוב בהוצל"פ. טענות אלה היה מקום להעלות במסגרת בקשת רשות להיתגונן. כעת התובענה מכילה מסמכים ותצהירים שעל פיהם המחלוקת מוגדרת וברורה. די אם נעיין בפרוטוקול הדיון מיום 14.03.16 שבו הובהר כי התביעה היא בגין שני מכשירים שנרכשו בשנת 2012, בתצהיר גילוי מסמכים מטעם התובעת אליו צורפו מיסמכי ההיתקשרות וכן בתצהיריו של הנתבע עצמו" יובהר כי הנתבע ידע היטב כי בעיקרה התביעה היא בגין המכשירים שרכש מהתובעת בשנת 2012, והדבר עולה בבירור מהתנגדותו.

...

מכאן עולה שהנתבע לא עמד בנטל המוטל על כתפיו ודין טענתו זו להידחות.

סוף דבר – אני דוחה את ההתנגדות, ומקבלת את התביעה במלואה.

אני מורה כי הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.

התיק דנן החל בבקשה לבצוע תובענה על סכום קצוב, לפי הוראת סעיף 81 א (1ד) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967 אשר הוגשה ללישכת ההוצאה לפועל בבאר שבע ביום 01.11.16 (תיק מס 502591-11-16) וזאת בשל חוב על סך 6,204 ₪ בגין צריכת חשמל בנכס בעיר רהט.

אין מחלוקת כי הנתבעת שכרה נכס בשכונה 17 מרכז מסחרי בית 954 חנות ד4 בעיר רהט (להלן: "הנכס") וכי קיבלה שירותי חשמל בנכס מאת התובעת.

עת נישאלה האם יש בידיה מסמכים באשר לבקשתה לנתק, אסמכתא ביחס לקריאת המונה או לגמר סיום חשבון השיבה כי עברה מדירה לדירה ואינה יודעת היכן המסמכים.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים על נספחיהם ושמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל שכן הנתבעת מודה בהיותה צרכנית רשומה בנכס וכי שכרה את הנכס החל משנת 2003 וכי על אף טענתה כי מסרה הודעה לתובעת לסיום החזקה, גם לשיטתה לא הושלמה פעולת החלפת צרכנים בנכס וסעיד לא הגיע למשרדי התובעת להירשם כצרכן רשום.

עדות כזו עשויה לבסס ממצא עובדתי רק אם מצא אותה בית המשפט מהימנה ונדרש טעם מיוחד לשם כך. לאור האמור, אני קובעת כי דין ההתנגדות להידחות.

כללי: השאלה העיקרית שעומדת בפני במחלוקת הנה האם הצדדים הגיעו לכדי הסכמה וגמירות דעת לכך שתשלום הסך של 64,383 ₪ מהוה גמר חשבון וסיום המחלוקת שבין הצדדים.

תיק זה עניינו תביעה על סכום קצוב בסך של 26,212 ₪.

...

לאור המפורט לעיל הגעתי למסקנה לפיה התשלום מהווה חלק מהחוב הנטען וככל שהנתבעת סברה שמדובר היה בסוף דבר, מדובר היה בהתרשמות סובייקטיבית בלבד מצדה שאינה מחייבת את התובעת.

לאור המפורט לעיל, טענת הנתבעת לקיזוז הסך של 15,674 ₪ בגין חוב לאוריין דינה להידחות.

סוף דבר: לסיכומם של דברים, תביעתה של התובעת מתקבלת במלואה והנתבעת תשלם לתובעת סך של 26,212 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פתיחת תיק ההוצאה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בעיניין: היתנגדות לבצוע שטר והתנגדות לבצוע תביעה ביום 8/9/16 הגישה התובעת לבצוע בתיק הוצל"פ 507346-09-16 שטר על סך 27,000 ₪ ז"פ 14/7/16 אשר נמשך מחשבון הנתבעים לפקודת התובעת וחולל בציון נתקבלה הוראת ביטול.

לאחר הארוע נערך טופס גמר חשבון לפיו התשלום הכולל בנכוי המקדמה עבור 33,840 ₪.

בדיקה שערכתי במערכת נט המשפט, מלמדת כי הנתבעים לא הגישו תביעה נזיקית כנגד התובעת עד למועד החלטה זו. הנתבעים טוענים כי תקלת המיזוג היתה משמעותית עד כדי כך שהיא גרמה לכשלון תמורה מלא של התביעה השטרית ועילה לדחיית התביעה על סכום קצוב.

בסיום הפגישה הוסכם כי עמי יפנה לשותפיו ויחזור לנתבע עם תשובה האם ניתן לסיים את המחלוקת בכך שהנתבעים לא יגישו תביעה בגין נזקיהם והתובעת לא תידרוש תשלום בגין הארוע.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי טענת הנתבעים לכישלון תמורה מלא עומדת ברף הנמוך של טענת הגנה אפשרית ולו בדוחק באופן המצדיק קבלת ההתנגדויות ללא תנאי מהטעמים שיפורטו להלן.

אשר על כן, אני מורה על קבלת ההתנגדויות.

התובעת תשלם את הפרשי האגרה והמחצית השנייה של האגרה בהקדם האפשרי, כאשר תשלום האגרה הוא תנאי לקיום הדיון בתביעה.

או אז, הגישה הנתבעת כנגד התובע תביעה לסכום קצוב על סך של כ-19,000 ₪ (כולל מע"מ) בגין מה שנטען על ידה כיתרת שווי השירותים הכוללת שצרך התובע במסגרת מתן שירותיה משך תקופה זו, בנכוי הסך של 12,583 ₪ (כולל מע"מ) ששולם על ידו עד למועד זה. השתלשלות העניינים בפרוטרוט: למען חשיבות הדברים יפורטו להלן העובדות המהותיות הצריכות לעניין : א. ביום 10/12/2017 הגישה הנתבעת כנגד התובע תובענה על סכום קצוב בהוצל"פ שמספרה 509649-12-17 או אז היא החליטה לסגור תובענה זו ביום 25/122017.

הנתבעת ערכה גמר חשבון בהתאם לסעיף 1.3 בהסכם המפרט את השירותים והתמורה בגינם לאורך כל תקופת השרות ככל והלקוח לא מסיים תקופה מלאה של 12 חודשים כפי שקבוע בסעיף 2.1.1 ובעטיה היא הגישה כנגדו תביעה לסכום קצוב לאחר שזה לא נענה לדרישתה בכתב לשלם את החוב שהותיר אחריו כלפיה.

כן נטען כי במידה והיה לתובע מחלוקת לגבי המצאה כזו או אחרת הוא היה יכול הוא לבקש לחקור את השליח שביצע את ההמצאה שלטענתו לא בוצעה אך הוא ויתר על כך בדיון ההוכחות בעיניינו שם הודיע התובע כי הוא בחר לוותר על חקירת השליח אף שבית המשפט הבהיר לתובע את ההשלכות של ויתור חקירתו.

...

לעניין זה מקובלת עליי ולא נסתרה עדות האב והשכן כי במועד הרלוונטי למסירות, התובע כלל לא התגורר עם האב (עמ' 10 שורות 17-18 ועמ' 11 שורות 15-18 לפר' הדיון) וכי מעולם לא פנה אליהם כל שליח מטעם הנתבעת אף שזה הצהיר בתצהירו כי אביו של התובע סירב לקבל לידיו את המסמכים וכי הוא אימת את דבר מגורי התובע בדירת אביו עם השכן משרקי.

מחקירת עד הנתבעת נמצאנו למדים כי עד זה, על אף חשיבותו ומעצם ידיעתו את העובדות לאשורן מתוקף תפקידו אותה עת, לא הובא לעדות מטעמה.

סוף דבר, מלוא הסכומים האמורים לעיל ישולמו על ידי הנתבעת לתובע בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד תשלומם בפועל.