גמלת שאירים לעובד מדינה שנפטר

במקביל לאמור לעיל, וגם זאת החל מיום 1.2.13, שולמה למערער קצבת שאירים בשיעור 50%, מכוח הוראת סעיף 261 לחוק הקובעת כי "זכאי לקיצבת שאירים, שנעשה זכאי לקיצבת אזרח ותיק, או זכאי לקיצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקיצבת האזרח הוותיק, 50% מקיצבת השאירים, ובילבד שהשלים תקופת אכשרה...". תשלום זה הופסק בחודש ינואר 2018, רטרואקטיבית מחודש ינואר 2014, ובהתאם נוצר חוב בגין התשלומים ששולמו בפועל למערער בגין קצבת השאירים החלקית בתקופה זו. הטעם להפסקת התשלום הוא גובה הכנסותיו של המערער, לאחר שהסתבר למוסד כי פרט לקיצבה החודשית שהוא מקבל מקרן מקפת ולקצבאות שהוא מקבל מהמוסד, מקבל המערער גם קצבת שאירים חודשית מהמדינה בגין פטירת רעייתו שהייתה עובדת מדינה, וסך הכול מישתכר הוא לכל הפחות (ולפי הנתונים שמסר הוא עצמו לפנינו) סך של 8,300 ₪ מדי חודש.

...

הסבר זה מניח את הדעת ולא מצאנו פגם בקיזוז זה. לשאר הטענות שהעלה המערער, שהן כלליות ולא נוגעות להחלטה של המוסד בעניינו - לא מצאנו להידרש.

בנוסף, משבדקנו לעיל את טענות המערער לגופן, אף לא מצאנו לנכון להידרש לטעמים הדיוניים שעמדו בבסיס חלק מפסקי הדין, ואין להסיק מכך שטעמים אלה אינם נכונים.

טרם נעילה נציין כי אין בידינו לקבל את בקשת המערער לפיה ידחה הדיון בשניים מתשעת הערעורים: עב"ל 40043-12-18 ו- עב"ל 33955-01-19, וזאת מן הטעם שלא קיבל את ההזמנה לדיון בערעורים אלה.

סוף דבר - הערעורים נדחים.

במקביל לאמור לעיל, וגם זאת החל מיום 1.2.13, שולמה למערער קצבת שאירים בשיעור 50%, מכוח הוראת סעיף 261 לחוק הקובעת כי "זכאי לקיצבת שאירים, שנעשה זכאי לקיצבת אזרח ותיק, או זכאי לקיצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקיצבת האזרח הוותיק, 50% מקיצבת השאירים, ובילבד שהשלים תקופת אכשרה...". תשלום זה הופסק בחודש ינואר 2018, רטרואקטיבית מחודש ינואר 2014, ובהתאם נוצר חוב בגין התשלומים ששולמו בפועל למערער בגין קצבת השאירים החלקית בתקופה זו. הטעם להפסקת התשלום הוא גובה הכנסותיו של המערער, לאחר שהסתבר למוסד כי פרט לקיצבה החודשית שהוא מקבל מקרן מקפת ולקצבאות שהוא מקבל מהמוסד, מקבל המערער גם קצבת שאירים חודשית מהמדינה בגין פטירת רעייתו שהייתה עובדת מדינה, וסך הכול מישתכר הוא לכל הפחות (ולפי הנתונים שמסר הוא עצמו לפנינו) סך של 8,300 ₪ מדי חודש.

...

הסבר זה מניח את הדעת ולא מצאנו פגם בקיזוז זה. לשאר הטענות שהעלה המערער, שהן כלליות ולא נוגעות להחלטה של המוסד בעניינו - לא מצאנו להידרש.

בנוסף, משבדקנו לעיל את טענות המערער לגופן, אף לא מצאנו לנכון להידרש לטעמים הדיוניים שעמדו בבסיס חלק מפסקי הדין, ואין להסיק מכך שטעמים אלה אינם נכונים.

טרם נעילה נציין כי אין בידינו לקבל את בקשת המערער לפיה ידחה הדיון בשניים מתשעת הערעורים: עב"ל 40043-12-18 ו- עב"ל 33955-01-19, וזאת מן הטעם שלא קיבל את ההזמנה לדיון בערעורים אלה.

סוף דבר - הערעורים נדחים.

במקביל לאמור לעיל, וגם זאת החל מיום 1.2.13, שולמה למערער קצבת שאירים בשיעור 50%, מכוח הוראת סעיף 261 לחוק הקובעת כי "זכאי לקיצבת שאירים, שנעשה זכאי לקיצבת אזרח ותיק, או זכאי לקיצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקיצבת האזרח הוותיק, 50% מקיצבת השאירים, ובילבד שהשלים תקופת אכשרה...". תשלום זה הופסק בחודש ינואר 2018, רטרואקטיבית מחודש ינואר 2014, ובהתאם נוצר חוב בגין התשלומים ששולמו בפועל למערער בגין קצבת השאירים החלקית בתקופה זו. הטעם להפסקת התשלום הוא גובה הכנסותיו של המערער, לאחר שהסתבר למוסד כי פרט לקיצבה החודשית שהוא מקבל מקרן מקפת ולקצבאות שהוא מקבל מהמוסד, מקבל המערער גם קצבת שאירים חודשית מהמדינה בגין פטירת רעייתו שהייתה עובדת מדינה, וסך הכול מישתכר הוא לכל הפחות (ולפי הנתונים שמסר הוא עצמו לפנינו) סך של 8,300 ₪ מדי חודש.

...

הסבר זה מניח את הדעת ולא מצאנו פגם בקיזוז זה. לשאר הטענות שהעלה המערער, שהן כלליות ולא נוגעות להחלטה של המוסד בעניינו - לא מצאנו להידרש.

בנוסף, משבדקנו לעיל את טענות המערער לגופן, אף לא מצאנו לנכון להידרש לטעמים הדיוניים שעמדו בבסיס חלק מפסקי הדין, ואין להסיק מכך שטעמים אלה אינם נכונים.

טרם נעילה נציין כי אין בידינו לקבל את בקשת המערער לפיה ידחה הדיון בשניים מתשעת הערעורים: עב"ל 40043-12-18 ו- עב"ל 33955-01-19, וזאת מן הטעם שלא קיבל את ההזמנה לדיון בערעורים אלה.

סוף דבר - הערעורים נדחים.

ביום 28.4.19 דחה הממונה על תשלום הגמלאות את תביעת התובעת לתשלום קצבת שאירים לפי חוק הגמלאות וקבע: "...לא הוכח כי נהלת עם המנוח משק בית משותף במהלך שלוש השנים האחרונות בטרם פטירתו. בפרט, עלה מהחומר שהועבר לידינו כי חיית בנפרד מהמנוח החל מחודש יולי 2016 ועד לחודש דצמבר 2018, במהלך חלק מהפרידה האמורה שהית בחו"ל". יצוין שבפרוטוקול הדיון מיום 2.5.19 הבהיר ב"כ הנתבעת שמדובר בטעות טכנית והכוונה במכתב היא לחודש דצמבר 2017 – ולא לדצמבר 2018 (עמ' 2 ש' 1-2 לפרוטוקול הדיון).

מנגד, כדי לענות על צורכי החיים האמתיים, הרחיב מחוקק חוק הגמלאות את הגדרת המושג אלמנה ואלמן בחוק גם לידועה או ידוע בציבור, שגרו עם הנפטר אותה שעה (סעיף 4 לחוק הגמלאות; ראו דברי ההסבר לסעיפים 1 ו-2 להצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (תיקון מס' 16), התשל"ז-1976, הצ"ח 1261; בג"ץ 89/83 לוי נ' יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת, פ"ד לח(2) 488, 501-502 (1984)).

...

מכל האמור לעיל, יש כדי להטות את הכף לחובתה של התובעת ולדחות את תביעתה.

סוף דבר נוכח כל האמור, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

פס"ד זה עוסק בשאלת זכאות התובעת לקבלת קצבת שארים בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב) התש"ל-1970 (להלן: החוק או חוק שירות המדינה), בגין פטירת– המנוח מר אברהם זיתוני ז"ל (להלן: המנוח) כידועה בציבור שלו.

...

כאמור מהתמונות והסרטונים שצורפו לבית הדין, לא מצאנו ולו גם תמונה אחת של התובעת והמנוח בתמונה זוגית - בנפרד מהמשפחה.

גם בעניין זה עולה השאלה – כיצד המנוח לא שיתף את בת זוגו (כטענתה) בדבר מחלתו? וכי בני זוג החיים יחד כזוג לכל דבר לא יודעים דבר אחד ממחלתו של השני? וכי ניתן להסתיר מחלה כזו מבן/בת הזוג, אם אכן חיו יחד בזוגיות ובשיתוף מלא?! נראה לנו כי התשובה גם לכך שלילית.

סוף דבר: מכל האמור לעיל – התובעת לא הרימה האת הנטל כי הייתה ידועה בציבור של המנוח, והתביעה נדחית.