גמלת נכות לחברי מושב שיתופי

הוראה/הנחייה 327 מדובר, כפי שהובהר, בהרחבה בטענות הצדדים, בהנחיה המעגנת את חבות התשלום בגין דמי ביטוח בקיבוצים ובמושבים השיתופיים, כאשר ההנחיה מפרטת את כלל סוגי הביטוח הלאומי אשר הנתבע גובה מהקיבוצים כאשר כל "סוג" ו"סוג" מחושב בהתאם למעמדם של החברים (עובדי פנים, אובדי חוץ, מקבלי קצבת זקנה, נכים וכו').

...

בענין השתהות הנתבע בביצוע התיקון הנדרש ביחס לדמי 05 - אין לאפשר לאחרון לצאת נשכר מעיכובים להם הוא עצמו גרם כאשר, הנתבע, בהיותו רשות מנהלית מחויבת לפעול במהירות הראויה והרי אין חולק כי הקיבוצים פנו אל הנתבע, בזמן אמת, ולכל המאוחר החל משנת 2003, בטענה שאין מקום להמשיך ולגבות את דמי ה - 05.

לאחר ששקלנו את טענותיהם, כבדות המשקל, של באי כוחם המלומדים של הצדדים ולאחר שעיינו, היטב, בתצהירים שהוגשו, בתעודות עובד הציבור ובכלל המסמכים שצורפו לכל אלה ובהסתמך על הפסיקה העניפה שאוזכרה על ידי הצדדים ואשר פורטה גם לעיל, סבורים אנו כי הנכון יהיה לקבוע, בדומה למה שקבע ביה"ד הארצי בפסק דין כרמי כי, יש להתייחס לקו הגבול כפי שהוא מצא ביטוי בהסדר שחל מינואר 2009, הסדר אשר גובש, אף הוא, בשים לב לדיונים ולהתכתבויות שנערכו בין הצדדים.

לזאת יש להוסיף כי, לא השתכנענו שיש לראות את הנתבע כמי שהפלה, לרעה, את התובעים שכן, כפי שנקבע בפס"ד קיבוץ אור הנר - "לאורך השנים ראתה מדינת ישראל את הקיבוצים כמגזר יחודי הזכאי ליחס שונה. יחס זה מצא ביטויו, בין השאר, במתן הטבות שלא ניתנו למגזרים אחרים באוכלוסיה ובקביעת הוראות חוק שונות שיוחדו לקיבוצים ולחבריהם.." וכן לא ניתן להתעלם מכך שבשל השיהוי הרב שבהגשת התביעה (כאשר לענין זה, יפים הדברים, גם אם נתייחס למועד הוגשה העתירה, תחילה, לבית משפט העליון- 10/07, כמועד ה"אמיתי" להגשתה), לו היינו מקבלים את התביעה, היתה נגרמת פריצה משמעותית של המסגרת התקציבית עליה מושתתת מערכת הביטחון הסוציאלי וגם מטעם זה, מקום שהעוול לו טענו התובעים, תוקן בחודש אפריל 2009 בתחולה מחודש ינואר 2009, החלטנו שלא יהיה זה נכון לקבל את התביעה.

לסיכום לפיכך וחרף הטעם שמצאנו בחלק ניכר מטענות התובעים (לרבות אלו המתייחסות לכך שהנתבע לא הביא בחשבון שמשכורותיהם של עובדי החוץ מועברות לקיבוץ ולרבות אלו המתייחסות להחלטת הנתבע להוציא את עובדי החוץ מהמכנה) אך בשל הטעם שמצאנו בחלק מטענות הנתבע (למשל בעובדה שהעיכוב בשינוי הוראה 327 לא נגרם בשל השתהות של הנתבע) וכן בשל הפסיקה אותה איזכרנו, המסכת העובדתית המוסכמת ובשל השיהוי בהגשת התביעה והנזק שצפוי היה להגרם למסגרת התקציבית עליה מושתת מערכת הביטחון הסוציאלי, לו היינו מקבלים את התביעה ובהינתן כי מאז ינואר 2009 באה על תיקונה בעיית דמי 05, החלטנו לדחות את התביעה.

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 43397-08-18 תיק חצוני: בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] יו"ר הועדה - כב' השופט אורי גולדקורן חברת הועדה - ד"ר נעמי אפטר חבר הועדה - ד"ר מיכאל דויטש המערער ו. א. ע"י ב"כ עו"ד אחסאן חלבי המשיב קצין התגמולים ע"י ב"כ עו"ד נופר גורן מפרקליטות מחוז חיפה - אזרחי פסק דין

ברע"א 7103/14 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 30.4.2015) נדון עניינו של מבקש, בן מושב שיתופי, ששירת כלוחם בשריון במלחמת יום הכיפורים, שם נחשף למראות קשים ונפגע מצלף.

בשנת 1996 הוא התבקש על-ידי המושב בו התגורר לידרוש קצבת נכות מהביטוח הלאומי, וכך עשה.

...

בכתב התשובה טען המשיב, בין היתר, כי יש לדחות את הערעור מאחר וזכותו של המערער לקבלת תגמול לפי חוק הנכים נשללה היות ובשנות התשעים הוא פנה לקבלת זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).

אף אם יש מקום לפתוח את השער במידת מה, מקרה זה, על נסיבותיו, אינו עומד בקצה, אלא מאפיין מקרים דומים שנדונו על ידי בית משפט זה. לכן, עם כל ההבנה למצבו של המבקש, דין הבקשה להידחות".

הוא הפנה לסיכום דברי המערער באוזני פסיכיאטר של הביטוח הלאומי ביום 8.8.2013: "עברתי בצבא הרבה בלגן ... נזכר באירועים שהיו בצבא", וציין כי קביעת שיעור הנכות בביטוח הלאומי נובעת מהתמכרותו לסמים.

אשר על כן, הננו דוחים את הערעור.

רקע וטענות הצדדים בפני תביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד. התובע, יליד 1948, חבר המושב השיתופי נורדיה ועובד במפעל המתכת קפיצי נורדיה שבמושב , ניפצע בתאונת דרכים ביום 22.8.13 כשנדרס על ידי מלגזה.

אם לא פנה הניזוק למיצוי זכויותיו, רשאי בית-המשפט להעריך את גובה הגמלאות שלהן היה זכאי הניזוק לו פנה למל"ל ולנכות סכום זה מהפיצויים המגיעים לניזוק.

...

יחד עם זאת, אני מקבל את הטענה שכתוצאה מהפגיעה הפסיד התובע את יכולתו לעבוד שעות נוספות מיום התאונה ועד לפרישתו הצפוייה.

(עא 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ , נט(3)) הנני מקבל את טענות ההגנה בעניין זה וקובע כי מסכום הפיצוי דלעיל יש לקזז סכום זה הניכוי הרעיוני על איחור בהגשת תביעה למלל.

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים דלעיל לאחר קיזוז התשלום הרעיוני למל"ל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.3% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, כ"ט אדר תש"פ, 25 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

תמצית טענות הנתבע: התובעת אינה זכאית לגימלת נכות, מאחר שיעבדה מעל 4 שעות ביום, ועל כן לא מיתקיים בה התנאי של צימצום ההישתכרות בפועל, כדרישת תקנה 8 לתקנות הצמצום בהשתכרות, הדנה ב"צימצום הישתכרות של חבר קבוץ".

לענין סעיף 200(ג)(1) לחוק, יראו חבר קבוץ או מושב שיתופי שהוא עובד כאמור בסעיף 3 לחוק (להלן – החבר), המועסק במסגרת סידור העבודה של הקבוץ או המושב השיתופי –הכנסת (1) לא יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע – כמי שהכנסתו כאמור בתקנה 1 אינה עולה על הסכום שנקבע לגביו בלוח ט' לחוק; לשון אחר – בהתאם לחוק, נכה שמתגורר בקבוץ, ומועסק במסגרת סידור העבודה של הקבוץ, ייראו את הכנסתו כ"הכנסת נכה" אם עבד פחות מ- 24 שעות בשבוע.

...

אנו סבורים, כי צודקת התובעת בטענותיה כי אין להתחשב בזמן הפסקת ארוחת הצהריים בחישוב שעות עבודתה.

ואולם, כפי שפורט לעיל, גם אם נקבל את טענת התובעת ונפחית את זמן ארוחת הצהריים משעות העבודה (כפי שנעשה בטבלה לעיל), וגם אם נקבל את טענת התובעת בעניין שבוע העבודה המקוצר, הרי שגם אז, מבחינה פרקטית, התוצאה היא שהתובעת עבדה מעל מכסת השעות המותרת ביום.

לאחר שביררנו את המחלוקות שלעיל, בנסיבות אלה, וקבענו כי אין לקבל את טענותיה של התובעת, אנו קובעים כי התובעת עבדה מעל המכסה המותרת ביום, ומשכך אינה עומדת במבחן צמצום ההשתכרות.

אשר על כן הננו דוחים את התביעה וקובעים כי התובעת לא זכאית לקצבת נכות בהתאם להוראות תקנה 8 לתקנות הצמצום בהשתכרות.

דיון והכרעה : במסגרת צו השקום נקבע על ידי בית המשפט במסגרת סעיף 8 השנוי במחלוקת כדלקמן : "נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן ממושם – בהתאם להצעת הממונה, ליחידה אין נכסים למימוש. בעיניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם". סעיף הדין הרלוואנטי לענייננו הנו סעיף 228 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 אשר קובע כי "משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, טעונה אישור של בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים, כולם או חלקם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה". זאת ועוד, למרות שקרנות ההשתלמות מהוות אפיק חסכון פטור ממס לטווח בינוני, הרי שהוראות חוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופת גמל) חלות גם עליהן כאמור בסעיף 1 לפרק ההגדרות של חוק זה : "קרן הישתלמות" – קופת גמל המיועדת לתשלום דמי הישתלמות לעובדים, לעצמאים, לחברי קבוץ, לחברי מושב שיתופי או למוטבים שלהם".

ככלל, לעתים אין מקום לממש כספים אשר צבורים במסגרת קופת גמל "נזילה" במקרים שבהם החייב סובל מבעיות בריאות משמעותיות ו/או מנכות רפואית חמורה וזאת בשונה ממקרים שבהם היחיד ביצע פעולות בעלי גוון שלילי מבחינת דיני חידלות הפרעון (כגון, אך לא רק, מעשי הונאה חמורים או במקרים שבהם חייב נימנע מלשתף פעולה עם הנאמן) שבהם יש מקום לממש לטובת הנושים את כלל הכספים שאינם כספי קצבה, ללא תלות בנסיבות היחיד.

...

ודוק, בשל מטרתו הסוציאלית של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הרי שגם במקרים דוגמת מקרה זה, שבהם מדובר בקופת גמל שאינה מיועדת לקצבה, ואשר טרם הגיע מועד פירעונה, לא תמיד ישנה וודאות שבית המשפט ייעתר לבקשת מימוש והעברה נדחית של הכספים אשר צבורים בה לטובת קופת הנשייה לאחר תום תקופת התשלומים (בהתאם להוראת סעיף 164(ג) לחוק חדלות פירעון), למעט במקרים שבהם היחיד נותן את הסכמתו לכך ובמקרים שבהם מדובר בקיזוז של כספים כנגד הלוואה (ראה : עודד מאור ואסף דני, הפטר (כרך א'), התשע"ט – 2019, עמ' 619-624).

סוף דבר : לבקשת היחידה מובהר בזאת כספי קופת קרן ההשתלמות אשר הצטברו עד לחודש נובמבר 2023 וכן גם לאחר מועד זה, לא ימומשו.