גילוי מסמכים: חובת מעסיק להמציא תלושי שכר

קרי, מדובר במסקנה, או בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה לתשלום שעות נוספות, הנובעת מהנתונים העובדתיים אשר הומצאו לתובע (תלושי שכר וכרטיסי עבודה), ולכן לא מדובר בהרחבת חזית כטענת הנתבעת.

לאחר הליך גילוי מסמכים, במסגרתו נחשף התובע לכרטיסי עבודה ידניים וכל תלושי השכר (שלא נימסרו לו לטענתו קודם לכן), טען התובע בתצהירו, כי הוא זכאי ל-57 ימי חופשה בגין כל תקופת עבודתו, בנכוי 37.86 ימים בגינם קיבל תשלום, לכן מגיעה לו יתרה לטענתו, עבור 26 ימי חופש ובסה"כ 7,540 ₪ .

בתביעה לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות, נסמך התובע על סעיף 26ב (א) (ב) לחוק הגנת השכר וטען מכוחו, כי בתביעה לתשלום שעות נוספות שבה, שנויות במחלוקת שעות העבודה, תהא חובת ההוכחה על המעסיק, ככול ולא הציג פנקס שעות עבודה.

...

יחד עם זאת, באשר לטענות משפטיות, להבדיל מטענות עובדתיות, נקבע כלל מרוכך יותר , לפיו יש להבדיל בין עילת תביעה חדשה המהווה הרחבת חזית, אל מול מסקנה משפטית העולה ממסכת העובדות שלא תחשב כהרחבת חזית "הכלל של שינוי חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון, אולם כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה, והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרוסים בפני בית-המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניה (ע"א 271/75 שושן נ' שושן [10], בעמ' 476; ע"א 776/86 עודה נ' מנהל מס ערך מוסף [11], בעמ' 658). המערערת לא הוסיפה עובדות, אלא טענה למשמעותן המשפטית-פרשנית בלבד, ולכן אין למנוע ממנה העלאת טענה זו (השוו רע"א 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים [12], בעמ' 789), בייחוד לאור העובדה כי לצדדים הייתה הזדמנות להתמודד אתה והם עשו כך (ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח(3) 105, 117)" (ראו - עא 1184/04 גרשון קרויזר נ' אנטשיל שוורץ, ניתן ביום 15.4.2007).

יצוין, באם חישובי התובע יעשו שלא בהתאם להנחיות שפורטו לעיל, כי אז במקרה זה עשויה התביעה לתשלום בעד שעות נוספות -להידחות.

לפיכך, התביעה לפיצויי הלנה נדחית.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים מטה בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: א. בגין הפרש פיצויי פיטורים, סך של 1,331 ₪ בגין דמי חגים, סך של 1,740 ₪ בגין פדיון חופשה סך של 3,190 ₪ על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הנ"ל, תוך 30 יום מהיום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיו 8.4.18 ועד מועד התשלום המלא בפועל בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

תכליתו של הליך זה "חיוב בהמצאת מסמכים 'שחובה על מעסיק להנפיק על פי דין', כגון תלוש שכר, אך לא הליך לגוף המחלוקת בין בעלי דין שבגדרו תנתן הכרעה לעניין זכויות מהותיות" (בר"ע (ארצי) 26795-03-21 **** חי יליזרוב – מתן לוי, מיום 2.5.21).

לא מדובר במסמכים שחובה על המעסיק למסור לעובד, ומן הראוי שבקשה להמצאת מסמכים אלה תעלה במסגרת הליך משפטי בין הצדדים בתביעה לתשלום זכויות כספיות, שכן מדובר בבקשה שמהותה גילוי ועיון במסמכים.

...

לפיכך, הבקשה להמצאת מסמכים אלה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ואנו מורים לנתבעת להמציא לתובע, בתוך 30 ימים, עותק מדוחות הנוכחות לתקופה שמחודש מאי 2015 ועד פברואר 2022, וכן עותק מתלושי השכר לחודשים מאי 2015 ועד דצמבר 2016 ומרץ 2019.

אשר לפסיקת הוצאות: בנסיבות בהן התקבלה התביעה בחלקה, והתובע אף ויתר על מקצתה, ומנגד נדחתה בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, אנו קובעים שכל צד יישא בהוצאותיו.

התובע טוען בתביעתו להעדר מתן הודעה לעובד על תנאי העסקתו, כאשר לא צורף העתק ההודעה לתצהיר גילוי מסמכים מטעם המבקשים וזאת בנגוד לטענתם בכתב ההגנה, כי הודעה נימסרה למשיב.

האמור מקבל משנה תוקף בהיעדר המצאת פנקס חופשה וכי חוזה העסקה אישי נעדר מנגנון פדיון יום חופש ועוד אשר לחוזה העסקה, הרי הסכום אשר נרשם לשכר שעתי עומד על סך 35 ₪ לשעה וברישום "כולל החזר נסיעות" ויחד עם זאת, ישנו רישום חודשי קבוע בתלוש השכר של "נסיעות". כאן המקום לציין, שאין חובה להוצאות עידכון חוזה העסקה אישי, שעה שהמעסיק מחליט על עידכון מינורי בשכר שעתי וזאת בהיעדר שינוי מהותי של מהות העסקה.

...

אשר לתלושי השכר, אכן בקיומם עולה חזקה, כי התלושים תקינים והנטל מוטל על הטוען, כי אינם תקינים אך יחד עם זאת ולאור חובות הרישומיות המוטלות על המעסיק, אני מוצאת כי בנסיבות המקרה דנן, עת לא שולם כלל זכויות פנסיוניות ורכיב פיצויים כדין, עת קיים העדר בהירות לתשלום הבראה וחופשה וכן מהות רכיב נסיעות- יש בכך בכדי להוות ראשית ראיה, לפטור את המשיב בהפקדת ערובה ביחס למבקשת 1 ולפיכך הבקשה נדחית ביחס למבקשת 1.

הביטוי "ראשית ראיה" בזיקה לבקשה להפקדת ערובה נפסק, כי אינו מחייב הבאת כלל הראיות שיתמכו בכל רכיבי התביעה על כל פרטיה, אלא נדרשת ראשית ראייה להוכחת התביעה באופן כללי בבקשה להפקדת ערובה ושוכנעתי כי עלה בידי המשיב לעשות כן. ראו הלכת קיבוץ בית הערבה (ע"ע (ארצי) 2385-02-17 אבו מוחסן - קיבוץ בית הערבה, ניתן ביום 11.2.2021, להלן: הלכת אבו מוחסן).

לפיכך ומשהמשיב לא הציג ראשית ראיה לקיומן של עילות תביעה אישית כנגד מבקש 2 ביחס לקבוע בתקנה 116א לתקנות, הבקשה מתקבלת אשר לבקשת מבקש 2.

ההתייחסות היא לסדר המסמכים ברשימה: תלושי שכר של המבקשים לתקופות שונות (לרבות משלהי שנות ה-90 של המאה הקודמת על פי הנטען): אין מחלוקת לגבי חובת מעסיק להמציא תלושי שכר באשר מדובר מסמכים שעל מעסיק להנפיק לעובדו.

ובהמשך: "ההגנה על סודיות המידע הבנקאי אינה מוחלטת אלא יחסית בלבד, והיא ניתנת להסרה מקום שגילויו עדיף על הצנעתו בשל תרומתו לבירור האמת וחשיבות מיצוי הדין (שטיין, שם, עמ' 51-2). לבית המשפט זכות מוכרת לצוות על המצאת מסמכים בנקאיים חרף החובה לשמור על סודיותם, אם שוכנע שהחומר רלבאנטי לבירור המשפט, וכי אין דרך אחרת להגיע לחקר האמת אלא בגילויו". עוד נקבע בעיניין פלוני, כי בעת הדיון בבקשה יש לשקול את השאלות הבאות: מידת החשיבות והחיוניות של המידע המבוקש; קיומה של תשתית עובדתית לכאורית המצדיקה את גילוי המידע; האפשרות להשיג את המידע הנידרש באמצעות ראיות אחרות שאינן כרוכות בפגיעה בפרטיות; הקף הגילוי הנידרש לצורך עשיית צדק.

על פי תגובת המשיבה, דפי בנק הנוגעים להעברות כספיות למבקשים הועברו במסגרת הליכי גילוי מסמכים, ואין להתיר גילוי מידע נוסף בהיותו מסע דיג אסור.

...

דרישה כללית זו נדחית.

אוסיף, כי מדובר בדרישה שאינה תחומה בזמן או בכל היבט אחר, אלא דרישה כללית וגורפת ורק מטעם זה דינה להידחות.

לסיכום, הבקשה נדחית ברובה למעט המסמכים כמפורט בסעיפים 19 – 20 להחלטה.

דעתי היא, כי יש לבסס תשתית עובדתית בטרם תיתקבל ההכרעה אשר לבקשת התובעת למינוי מומחה על פי חוק שכר שווה היות והתשתית העובדתית היא למעשה הבסיס לתחולה חוק שכר שווה ובהתאם לסעיף 2 לחוק, הזכות לשכר שווה הנו כאשר "עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך" וכן יובאו בחשבון בבחינת עבודה שוות ערך בהתאם לסעיף 3 לחוק שכר שווה כגון: כישורים, מאמץ, מיומנות ואחריות ולפיכך, החלטה זו עוסקת בגילוי מסמכים בהיבט של תקנה 46(א) לתקנות ובמגבלת ההתיישנות בהתאם לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "תקופת היתיישנות") למען הסר ספק אבהיר, כי הטבלה שהוגשה על ידי התובעת אינה ממוקדת ו/או מעלה ראשית ראיה לטענתה לאפליה כעת ובטרם בירור עובדתי אודות הטבלה וטענותיה לאפליה ומשכך, יש להדרש לטבלה במסגרת הבאת התשתית העובדתית לפני בית הדין בהליך הוכחות וזאת עוד בטרם תנתן הכרעה למינוי מומחה, על פי חוק שכר שווה.

לפיכך בנסיבות אלה, גובה השכר וזכויות אכן רלוואנטיות להליך ולפיכך, אני נעתרת לבקשה להמצאת טופס 126, שהנו טופס דיווח לרשויות המכיל את שכר העבודה והזכויות וכן טופס 161 שהנו רכוז נתוני שכר בעת הפרישה/סיום העסקה אך למען השמירה על הפרטיות, על הנתבעת להעביר את הנתונים בעותק קשיח לבית הדין ולב"כ התובעת ובציון לא לסריקה לתיק בית הדין וכאשר המסמכים יהיו חלק מההליך בלבד ואין ברשות התובעת לעשות שימוש במסמכים שלא לצורך הליך זה. איני מוצאת להתיר המצאת טופס 106 היות ומדובר בטופס מכיל פרטים אישיים של העובד מול מס הכנסה ומשכך מדובר בפגיעה בפרטיות, שאינה עונה על הנידרש, אינה מידתית ואינה רלוואנטית להליך זה. "תלושי שכר של התובעת במהלך תקופת העסקתה" – לאור הטענה של התובעת, כי אין בידיה את מלוא התלושים ולאור החובה המוטלת על מעסיק למסור מסמכים מסוג זה וללא התנייה, כי המסמכים נימסרו בעבר (בר"ע (ארצי) 59115-11-18 איתן לידור פרויקטים בע"מ – **** ירקוני (6.12.2018)- אני מוצאת להורות לנתבעת להמציא את תלושי השכר של התובעת.

...

"רשימת עובדים בנתבעת שנדרש מהם להגיע ולעבוד בפועל ממשרדי החברה בתקופת ההודעה מוקדמת ו/או תקופת הסתגלות בהתאם להסכם סיום העסקתם" – לאור הבקשה, ככל ומדובר בסיום העסקת התובעת, 5.1.2022, איני מוצאת טעם להמצאת מסמכים לאחר סיום העסקת התובעת וככל ומדובר בכלל העובדים בנתבעת, מדובר בבקשה כוללת, בלתי סבירה ומידתית ולפיכך, נדחית.

בזיקה לאמור, איני מקבלת את הבקשה הכללית של התובעת לקבל לידה את כל דוחות הנוכחות של עוזרי החשב, קורות חיים של עוזרי החשב , תלושי השכר ואסמכתאות של עוזרי החשב (סעיף ב2-4 לתצהיר הנתבעת) היות ובסיס טענות התובעת בהליך לפני הינו ביחס לטענת האפליה על רגע מגדרי למר צדוק ומר אלמוזנינו ובהתאם להחלטה זו ולאחר שכאמור, בית הדין נעתר להמצאת הנדרש בראי מבחן הרלוונטיות – איני מוצאת מקום בהליך, לחשוף את כל הנתונים של כל עוזרי החשב בנתבעת ובאופן רחב ביותר וללא לתת את הדעת על מין העובד, תחילת עיסוק העובד, הרלוונטיות מול התובעת לרבות תחום אחריות ובעיקר, כי מדובר בבקשה רחבה יתר על המידה וללא רלוונטיות לנטען בכתב התביעה המתוקן ו/או בטענות התובעת לאורך ההליך.

סוף דבר- הבקשה מתקבלת בחלקה ובהתאם למפורט לעיל ועל הנתבעת להמציא את הנדרש כמפורט בסעיפים 61-62, 57, 48-50, 43, 38-41 בכפוף למגבלת תקופת ההתיישנות וככל ולא מדובר במסמכים, אשר על הנתבעת לייצר במיוחד להליך.