עינינו הרואות, כי להבדיל מהליך של סדר דין רגיל בו ישנה הפרדה בין שלב הגילוי (תקנה 112, תוך הבחנה בין גילוי מסמכים כללי לבין גילוי מיסמך ספציפי לפי תקנה 113 או מסמכים שלא הוזכרו בתצהיר הצד שכנגד בהתאם לתקנה 117) לשלב העיון (תקנה 114), בסדר דין מהיר שמטרתו לנהל הליך מזורז ומבררים "במהירות" את העובדות ומשכך נכללו הוראות הקובעות לוחות זמנים קצרים להליך – הגילוי והעיון אחד הם (ראו והשוו: רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ דלעיל).
...
מכל מקום, גם לו מהות הבקשה היא גילוי מסמכים ספציפיים, אין מניעה במסגרת ההליך להיעתר לבקשה.
מדובר באמירה לקונית ולא שוכנעתי כי המסמכים אינם רלוונטיים לקו חקירת התביעה בדבר השבת סכומים עודפים ובשים לב לכך שטענות התביעה אינן מופרכות בנוגע לשלב השבת הכספים העודפים בשים לב לפרשנות המונח "מועד גמר הפרוייקט" להבדיל מהחזקת עודפים עבור תביעות עתידיות עבור ליקויי בנייה ובשים לב לסמכותו של הוועד להחזיק בכספים מקום בו יתברר כי אכן הסמכות פקעה.
והכיצד יוכל המבקש להיווכח שההוצאות מוצדקות, לכל הפחות לתקופה מעת הגשת התביעה עד הודעת המשיבים על "התפתחויות רלבנטיות" מבלי לחשוף את המסמכים הרלבנטיים?
על כן, אני סבורה כי המסמכים רלוונטיים, והנתבעים יצרפו זאת עד ליום 1.9.20:
אישור מס שבח על שם המבקש – גם לטענת הנתבעים, הם אינם מתנגדים לכך.
