מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גילוי מסמכים מוקדם בסדר דין מהיר בשל צורך בהכנה ראויה למשפט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

מן הראוי להבהיר, כי הגם שבסופו של דבר לב המחלוקת הוא סביב מיסמך מסוים והשלכותיו, הרי שנוכח התפתחויות הדרגתיות שחלו בגרסאותיהם של שני הצדדים בתיק זה, ונוכח ההשלכות שיכולות להיות לאותן התפתחויות על מהימנות הגרסאות סביב המסמך המסוים, מן הראוי להתעכב אחר אופן הצגת הגרסאות של כל אחד מהם, שלב אחר שלב.
לנתבעים גם היו טענות נקודתיות לעניין אי-מתן הסכמה לעמלות שונות בהן חויב החשבון, וכן היו להם השגות פרוצדוראליות לעניין אופן הגשת כתב התביעה, וכאמור לעיל, בהסכמה נמחקה כותרת התביעה, וזו הועברה לסדר דין מהיר.
7.3 לשם העברה זו – מסניף בני ברק לסניף ירושלים – הכין הנתבע את הגרסה המקורית של המסמך שבמחלוקת, כשהיא מודפסת וכוללת את כל הפרטים הנדרשים (ואשר תיקרא להלן – "המסמך המודפס"), חתם עליה, ושלח אותו בפקס אל הפקיד שבבני ברק.
תהיות אלה בעדותו של הנתבע, כאמור, יוצרות בקיעים המשליכים בהכרח על מהימנותה: 19.1 אם עד שלב העדות הראשית היו התפתחויות הגרסה שלו הגיוניות וקוהרנטיות, ונבעו באופן טבעי מההתפתחויות בגירסת התובע ובגילוי המסמכים שלו, הרי שהקשיים שהתעוררו במהלך עדותו בבית המשפט הם ניכרים, ומעוררים קושי רב במתן אמון בשאר עדותו.
20.8 יודגש עוד, כי הנתבע צרף לאותם מיסמכי הלוואה מכתב (שהוגש במסגרת גילוי המסמכים של התובע), בו הוא כותב במפורש, שהוא מבקש, יחד עם העמדת ההלוואה, לקבל את מלוא דפי הבנק הנוגעים לחשבון, לשם "בירור יתרת החוב". השאלות להכרעה למרות ניסיון התובע להעמיד במוקד את טענת הנתבע כי התכוון לפרוע בפירעון מוקדם את הלוואת הגישור, הרי שזו רק נקודת-משנה, העשויה לסייע בהכרעה בשאלה המרכזית.
ומאפיין שלישי, כך נראה, הוא הצורך למחוק את פרטי יצירת הקשר האמורים להיות על מיסמך כזה (ושלטענת הנתבע אכן היו על המסמך המודפס), כדי שיוכל הוא עצמו להיתקשר לבנק ולתמוך את המסמך בבקשה טלפונית.
...
מן הראוי להבהיר, כי הגם שבסופו של דבר לב המחלוקת הוא סביב מסמך מסוים והשלכותיו, הרי שנוכח התפתחויות הדרגתיות שחלו בגרסאותיהם של שני הצדדים בתיק זה, ונוכח ההשלכות שיכולות להיות לאותן התפתחויות על מהימנות הגרסאות סביב המסמך המסוים, מן הראוי להתעכב אחר אופן הצגת הגרסאות של כל אחד מהם, שלב אחר שלב.
על כן יש לפנות עתה לשאלה השלישית והאחרונה, והיא, כזכור, לחובת מי מהצדדים יש לזקוף את המחדל שהביא לתקלה? השאלה השלישית מחד גיסא, אני סבור, שהתנהלות התובע, אם אכן פעלו פקידיו כפי שהעידה הגב' מלכאן, היתה מנוגדת לכל סטנדרט סביר המצופה ממוסד בנקאי.
התשובה לשאלה השלישית, אפוא, היא כי את המחדל יש לזקוף לחובת התובע, ובהתאם – כי דין התביעה להידחות.
תוצאה אופרטיבית לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ומורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל במסגרתו הוגשה התביעה לביצוע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בדווח על התאונה לתובעת תואר המקרה באופן הבא: "רכב באדג'ט נסע לכיוון גבעת זאב/רמות לפני הרמזור המנול היה פתוח רכב באדג'ט ניכנס בזה אחרי שניסה להיתחמק נזק לרכב באדג'ט ראוי לעין גנט אחורי ימין עקום+פנצ'ר צמיג אחורי מעיכה עמוקה בסף דלת אחורי ימין הרכב גם לא יציב. לקוחה פנתה לעירייה ומשם הפנו אותה לחברת הגיחון (יש ללקוחה מכתב הפניה מהעירייה לפנות לגיחון. מהגיחון אמרו לה להגיש תביעה". בהודעה שנמסרה במישטרה ציין הנהג כי נהג לכיוון רמות, "לפני הרמזור הראשון בנסיעה בתוך שיירה הבחנתי שמכסה המנול בכביש פתוח למחצה. לא יכולתי לברוח מכיוון שמכל הכיוונים היו מכוניות. המכונית נכנסה לתוך המנול. המכונית קיבלה בתחתית מכה והגלגל האחורי ימני היתפוצץ והג'נט של הגלגל. סגרתי את המנול לאחר מכן. בגלל שבור הביוב בכביש היה פתוח המכונית בנסיעה נכנסה לתוך הבור קיבלה מכה במרכב הרכב גלגל אחורי ימני היתפוצץ והג'אנט התעקם". בדיקת הרכב גיבתה את הנזקים המתוארים, תוך שצוין בתמצית מקרה הארוע.
הגם שהתנהלות זו אינה תקינה לנוכח אופי ההליך שהנו סדר דין מהיר ומשכך קיים הליך של גילוי מסמכים מוקדם כמצוות תקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 והנתבעת כאמור לא צרפה זאת לכתב ההגנה, ניתנה לנתבעת לפנים משורת הדין אפשרות לצרף את התמונה, תוך שבית המשפט הבהיר לה כי אף לפי התמונה עצמה לא ניתן להסיק לכאן ולכאן.
לצורך החלת הכלל "הדבר מדבר בעדו" או "הדבר מדבר בעד עצמו", ישנו צורך בהתקיימות שלושה תנאים – "סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מונה שלושה תנאים מצטברים לתחולת חזקת "הדבר מעיד על עצמו". כל תנאי בעל נקודת תצפית משלו.
הוא העיד בכלליות "אני יכול להגיד לך שיש לנו תוכנית הכנה לחורף במסגרת תוכנית זו אנו עושים בדיקה של כל המערכות, עושים סיורים, בודקים רשתות" (עמ' 11, ש' 27-28).
...
משכך, שוכנעתי כי הנתבעת ידעה או יכולה הייתה לדעת על הסיכון הקיים וכי היה עליה לפעול להסרתו.
אשר על כן, ולנוכח האמור לעיל, אני פוסקת כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 3343 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בהתחשב באמור בס"ק 25 דלעיל, על סך של 2582 ₪.
סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סך של 5925 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר כאשר התקנות מנסות להביא את בעלי הדין להכין כדבעי את התובענה לפני תחילת הדיון באמצעות חיובם בהגשת כתבי טענות בצרוף תצהירים וגילוי מסמכים, וכפי שמורה תקנה 214 מוטלת חובה דיונית על בעלי הדין להגיש ראיותיהם בחבילה אחת והכלל האוסר הגשת ראיות לאחר שלב ההוכחות נועד גם להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד ושלא ייפגע נהולו התקין של המשפט.
מוסיף הנתבע, כי אילו המבקש היה שוקד בסבירות ראויה על הגשת התביעה כדבעי, היה יכול להגיש את המסמכים של תיק הפש"ר בנקל, והטענה כי מעולם לא היו בחזקתו אין בה כדי להתיר לו צירוף מסמכים בשלב כל כך מאוחר שכן בעת הגשת כתב התביעה, ידע על קיומו של הליך פשיטת הרגל וכי ניתן צו הפטר, ולכן היה עליו לצרף את המסמכים הרלבאנטיים יחד עם הגשת התביעה.
שקולי בית המשפט לעניין הגשת ראיות נוספות פורטו בהרחבה ע"י בית המשפט העליון ברע"א 795/07 ברן רביב טל טלקום בע"מ ואח' נ' אינטרמיל בע"מ ואח' (01/04/2007), כדלקמן: "..הכלל הבסיסי, בהנתן הגשת תצהירים מדורגת, נותר בעינו– תובע תחילה ונתבע אחריו; על התובע להגיש ראיותיו בשלב הראשון ולהציב גירסה ראשית מלאה לתביעתו (רע"א 3312/04 ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרישמי (לא פורסם)(השופט גרוניס)). כפי שציין השופט – כתארו אז – ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (לא פורסם) "הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'. רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א 507/64 ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337 ,339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא 'פשוטה'; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מיתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1) 661 ,665)" ראו גם דברים שנכתבו ברע"א 2070/18 צפר נ' מדר (26.3.2018): "קיימות שלוש עדשות מרכזיות שדרכן נבחנת השאלה האם מדובר בנסיבות המצדיקות להתיר את הבאת הראיה בכל זאת. אחת, שקולי צדק וחקר האמת. כאן המבחן הוא מידת הרלוואנטיות של הראיה להליך ויכולתה לחרוץ את תוצאתו. ככל שחשיבות הראיה רבה יותר, כך תגבר הנטייה לאפשר חריגה מסדרי הדין לשם הבאתה (ראו למשל רע"א 6894/17 שירותי בריאות כללית נ' פלוני (28.9.2017)). שניה, השלב שבו מצוי ההליך, השפעת קבלת הראיה על מהלכו וגודל הנזק שייגרם לצד שכנגד כתוצאה מהגשת הראיה. ככלל, ניתן להקל יותר ביחס להבאת ראיה חדשה כאשר ההליך מצוי בשלב מוקדם יותר (ראו למשל רע"א 5147/16 עריית באר שבע נ' שבע בכ"ל בע"מ (26.10.2016)). שלישית, מידת מחדלו של בעל הדין וההצדקה להגשת הראיה באיחור. כך, למשל, תהיה נטיה רבה יותר לאפשר הגשת ראיה שבעל דין לא היה יכול להשיג או לדעת עליה בשלב מוקדם יותר (ראו למשל רע"א 5403/17 ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ, פסקה 28 (5.12.2017)). בתמונה זו משתלבים שיקולים נוספים שנימנו בפסיקה, כגון אופייה של הראיה ותום ליבו של המבקש (שם)". (ההדגשות הוספו- ע.ו.).
...
נפסק כי בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת, אף אם נסתיים שלב שמיעת הראיות, ואפילו אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין, במקרים בהם הגשת הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויש בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל, פ"ד נה(4) 577, 579).
על כן, לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה ששיקולי הצדק והרצון להגיע לחקר האמת מחייבים קבלת הבקשה, למרות השלב המאוחר בו נמצא ההליך.
יפים לעניין זה גם דבריו של בית המשפט בבש"א (באר-שבע) 4944/07, פ’ ש’ נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, תק-מח 2007(2), 3551: "מטרתם של ההליכים המתנהלים בבית המשפט היא עשיית משפט צדק. על שום כך, גם אם שגה בעל דין במהלך המשפט, ואפילו מדובר בשגיאה קשה, לא יחסום בימ"ש את בעל הדין בבואו לתקן את מחדלו, כל עוד לא ייגרם לבעל הדין, עוול כתוצאה מן התיקון, עוול שאינו ניתן לתיקון בפיצוי כספי" לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומתירה את הגשת המסמכים מתיק הפש"ר, שצורפו לבקשה, כראיות מטעם התובע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

הא ותו לא; על הנתבעת 2 הנטל להוכיח טענתה להיעדר כסוי בטוחי וככל ותולה את כל יהבה על דו"ח החקירה זכות התובע לעיין בדו"ח עולה על זכות הנתבעת 2 לחיסיון, אשר ממילא גם לא התבקש; הגם שענייננו סדר דין מהיר וכי תקנה 214ח' לתקנות סדר הדין האזרחי שוללת את תחולת פרק ט' לאותן תקנות, הרי שבהתאם לספרות ולפסיקה, אם בעל דין לא צירף ו/או לא נתן זכות עיון של מיסמך הנוגע לתובענה וקיים בידיו, יכול בית המשפט להורות לבעל הדין לגלותו וליתן זכות עיון בו. בנוסף, ביום 19.7.21 הגיש התובע הודעה במסגרתה ביקש לקבוע מועד לדיון בשים לכך שאין מחלוקת בעיניין אחריות בתיק וכי הנתבעת 2 שילמה לנתבע 1 תגמולים בהתאם לתנאי הפוליסה וחוו"ד בוחן תנועה שהוגשה מטעם התובע.
יוצאים מן הכלל, אשר בהתקיים מי מהם ניתן להגביל חשיפה מלאה של מסמכים, עשויים להיות מקרים בהם מוצדק חיסיון, כגון מקרים בהם יש חשש כי הגילוי והעיון מתבקשים למטרה זרה; או שלא בתום לב; וכן כדי להכין ראיות שיש בהן לסתור את הראיות שבידי הצד שכנגד (ראו רע"א 9288/07 גאזי איוב נ' שפיגל צבי (פורסם, 7.11.2007).
יפים לעניינו דברים שנפסקו בפרשת ברנשטיין לעיל, לפיהם: "22. ...אחד השיקולים הללו הוא כאשר מתעורר החשש כי גילוי מוקדם של מסמכים וראיות יפגע בחקר האמת, משום שבעקבות הגילוי ישנה הצד שכנגד את גירסתו או ישבש את ראיותיו. נושא זה נדון בעיניין סויסה, שם ביקשה הנתבעת שלא לגלות מסמכים מסוימים עד לאחר שיגיש התובע את ראיותיו." הטוען כי גילוי מוקדם של מסמכים יפגע בחקר האמת נידרש להצביע על נתון קונקריטי המצוי באותו מיסמך, אשר חשיפתו לצד שכנגד עלולה לחבל ביכולת בית המשפט להגיע לחקר האמת, בבחינת "אקדח מעשן". כך, אין די בטיעון כללי, אלא יש צורך בהנמקה משכנעת (ראו רע"א 2126/16 מנורה חברה לביטוח נ' אלין פנחס (פורסם, 15.6.16)).
עגון סטאטוטורי לעקרונות הליך שפוטי ראוי והוגן והגעה לחקר האמת ניתן למצוא בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
...
התובע טען מנגד כי דין הבקשה להידחות וכי עומד על הגשת דו"ח החקירה המלא על נספחיו כבר עתה מן הנימוקים הבאים: הבקשה לא מפורטת ואינה מעלה מהם הנימוקים לדחיית הגשת דו"ח חוקר מלבד טענות בעלמא; הלכת סוויסה אינה חותמת גומי לסטייה מסדרי הדין והיא מהווה חריג לכלל ולא הכלל; הנתבעת 2 לא מפרטת מהו אותו טעם מוצדק לחסות את דו"ח החקירה כאשר היא מגייסת את הלכת סוויסה לצידה; במכתב הדחיה טוענת הנתבעת 2 כי, לכאורה, היקף הנזקים אינו מתאים לנסיבות התאונה.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בדו"ח החקירה שהועבר לעיוני ביום 18.7.21 הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל, ואבאר: שוכנעתי שקיימים בדו"ח החקירה נתונים קונקרטיים שהינם לכאורה בבחינת "אקדח מעשן", המצדיק גילוי נדחה בהתאם להלכת סוויסה.
סוף דבר: בקשת הנתבעת 2 לדחיית דו"ח החקירה – מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען גם כי "כלל תשתיות המים בבניין נשוא התביעה תוחזקו במקצועיות ובמיומנות". · לכתב הגנה זה לא צורפה רשימת גילוי מסמכים, בנגוד לדין.
· בפריט ד' של רשימת גילוי המסמכים שבכתב ההגנה, נרשם "דו"ח חוקר – חסוי (הוכן בשל ולאור קיומם של הליכי משפט)". · ביום 5.9.18 הוגשה בקשה מטעם הנתבעות 2+1 להתיר להן לשלוח הודעה לצד שלישי לנתבעת 3 ולמבוטחתה (משכירת הנכס לנתבעת 1).
אין כל צורך ותועלת בפתיחת חזית נוספת של הודעה לצד שלישי מהסוג המבוקש, שרק צפויה לטעמי להאריך ולסרבל ההליכים בתיק זה, שאמור להתנהל המהירות וביעילות עפ"י סדר הדין המהיר.
ככל שלמי מבעלי הדין יש בקשה רלוואנטית לגבי דו"ח זה, הוא מתבקש להגיש אותה באופן מסודר בתוך 7 ימים, שאחרת לא יורשה בעתיד לעשות זאת או לטעון טענות נגד החיסיון הנ"ל או שאינן מתיישבות עם החיסיון הנ"ל. בנסיבות התיק והעניין ראוי שיוגשו בשלב דיוני זה תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים מטעם כל בעלי הדין: התובעים יגישו תחילה ותוך 30 יום מהיום תצהירי עדות ראשית של כל עדיהם (ויצרפו אליהם את כל המסמכים שעליהם יסתמכו התובעים והעדים) וכן חוות דעת מומחים רלוואנטיות שבידיהם (על כל צרופותיהן), ככל שקיימות כאלה.
בקשות לפטור מהגשת תצהירי עדים או להשהיית הגשת תצהירי חוקרים (בהתאם להילכת סויסה) על בעלי הדין להגיש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-10 ימים לאחר תחילת מניין מועד 30 הימים הרלוואנטי הנ"ל. ככל שכל הצדדים יודיעו בתוך 15 יום מהיום על הסכמתם להכרעה בתיק זה לפי הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט (ללא נימוקים וללא גבולות), הם יופטרו מהגשת ראיות כמפורט מעלה ויהיו רשאים להזמין את כל עדיהם לדיון הוכחות שייקבע, ללא הגשה מסודרת מוקדמת של תצהירים ושל חוות דעת מומחים.
...
הכרעה דין הבקשה שבנדון – להידחות.
מובהר כי החלטתי זו, בכל הנוגע לאופן ולמועד הגשת ראיות הצדדים, באה במקום כל הודעה קודמת של המזכירות, ככל שהוצאה כזו.
מובהר כי בעל דין שלא יקיים הוראות החלטתי זו, יהיה מנוע מלהציג ראיות מטעמו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו