מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גילוי מסמכים טענת הכבדה בבית משפט

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנוסף לכללים החלים לגבי גילוי מסמכים, ובראשם שאלת הרלוואנטיות, על בית המשפט להיתחשב גם בשיקולים הנגזרים מהמאפיינים ומהתכליות של ההליך הייצוגי, וכך על בית המשפט להביא בגדר שיקוליו גם את אינטרס הקבוצה המיוצגת, את אינטרס הציבור, וכן את פערי המידע ופערי הכוחות שבין הצדדים, שהליכי הגילוי נועדו לגשר עליהם.
התובעים טענו להתקיימות התנאים לגילוי המסמכים המבוקש, והנתבעת היתנגדה לו, וטענה, בין היתר, ולגבי מסמכים מסוימים, להעדר רלוואנטיות, להכבדה, לפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים, להחלת הילכת סויסה (רע"א 4249/98) בעיניין מועד גילוי הקלטות מסוימות, לכך שבקשת הגילוי מהוה מסע דיג, ועוד.
התובעים לא הציגו כל מקרה בו מתקיימת לכאורה הפליה בעקבות הנהגת המדיניות החדשה, והשערותיהם או רצונם לבצע בדיקה כאמור לעיל אינם אלא ספקולאציה שאינה מצדיקה את גילוי המסמכים הנ"ל, גם לאור טענת ההכבדה וכן הפגיעה בפרטיות שתגרם למי שכלל אינם חברי הקבוצה.
...
כמו כן נדחית דרישת התובעים לקבל את רשימת כל הנקברים בבית העלמין ירקון ובבית העלמין סגולה החל מחודש יוני 2016, בחלוקה לפי חלקות, שכן רשימה זו (שחלקה כבר נמצא בידם) נדרשת רק אם הייתה מתקבלת דרישתם לקבלת מדגם הטפסים הנזכר בסעיף הקודם (ר' עמ' 160 לפרוטוקול ש' 31).
טענות הנתבעת הנתבעת טוענת כי דין הדרישה להידחות בשל העדר רלוונטיות (אין צורך בגילוי הטפסים שעה שמדיניות הנתבעת ידועה בעניין ההצעה למשפחת הנפטר לבקר בחלקת הקבר עובר להלוויה), הכבדה (למעלה מ-4,000 נפטרים, העדר אפשרות להדפיס את הטפסים בלחיצת כפתור, אלא יש להיכנס לרשומה ממוחשבת של כל נפטר ונפטר, ולהדפיס מתוכה את הטפסים של אותו נפטר, כשהתהליך הכולל דורש עבודה של מספר שבועות), פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים (בני משפחת הנפטר) והעדר תקדים לכך שפרטי חברי הקבוצה נחשפים בפני התובעים הייצוגיים ובאי כוחם עובר לסיום התיק בפסק דין.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי היא כדלקמן: בכל הקשור לטענתה העקרונית של הנתבעת כי אין לפסוק פיצוי לבני משפחה שעודכנו מראש בדבר מאפייני החלקות הייעודיות ולא התנגדו לקבורה בהן, או שהוצע להם לסייר בחלקת הקבר לפני הקבורה והם בחרו לא לעשות כן, אין היא מצדיקה את מסירת הטפסים לעיון התובעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ברע"א 3031/20 שופרסל נ' סנפיר(פורסם בנבו,28.6.2020) (להלן: "ענין סנפיר") נקבע כי: "בהתדיינות אזרחית נקודת המוצא היא עיקרון הגילוי, ואלם כנגד עקרון זה עומדים שיקולים נוספים, ביניהם הגנה על האינטרסים הלגיטימיים של הצד המגלה. בית המשפט נידרש לאזן בין השיקולים הללו בהתאם לנסיבות העניין". בין השיקולים שמנה בית המשפט בעיניין סנפיר, כאשר מונחת לפניו בקשה לעיון במסמכים ספציפיים, יש לוודא, כי הבקשה ממוקדת ואינה מהוה הכבדה יתרה על הצד המגלה.
התובעת, בתשובה לצוו גילוי מסמכים, מיתנגדת "בשים לב למהות התביעה (קיום התחייבות כספית ולא תביעה נזיקית/פיצויים), מסמכים אלה אינם נוגעים לענין הנידון". יודגש, התובעת אינה טוענת לחיסיון או הכבדה.
...
התוצאה: התובעת תשיב לשאלות המפורטות לעיל, תמציא תצהיר גילוי מסמכים כמפורט לעיל ותמציא את המסמכים שנקבע שעליה לאפשר לעיין בהם, לידי ב"כ הנתבעת עד ליום 31.8.22 משהתקבלו מרבית בקשות הנתבעת תשלם התובעת הוצאות הנתבעת בסך של 4,700 ₪ (כולל מע"מ) בגין הבקשות ניתנה היום, י"ח אב תשפ"ב, 15 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

גם לעניין שכר טירחת המגשר ניפתח תיק הוצל"פ. לעניין הבקשה לגילוי מסמכים טענה ב"כ התובעים כי ניתנה החלטה מפורשת ע"י כבוד השופט סתיו וכי התבקש תצהיר גילוי מסמכים גם מהתובע 3, שעד היום לא ניתן.
תקנה 57 לתקסד"א קובעת את חובת בעלי הדין להחליף ביניהם תצהירי גילוי מסמכים "המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה". בנגוד להסדר שבתקנות הישנות, חובה זו חלה באופן 'אוטומאטי', כך שאין צורך לפנות לבעל הדין שכנגד בבקשה לגילוי מסמכים ואין צורך בהחלטה של בית המשפט לעניין זה (רע"א 8761/20 פלונית נ' פלוני (20.1.2021)).
תקנה 60(א) לתקסד"א קובעת כדלקמן: "הליכי גילוי ועיון נאותים מהוים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו." כפי שנפסק, התקנה קובעת סנקציה מדורגת: הוצאות, ולאחר מכן (במקרים מיוחדים) מחיקת כתב הטענות (רע"א (מר') 2865-11-21 אל והאב נ' מכון פליקס בלוד בע"מ (14.2.2022)): "ככל שבית המשפט מתרשם שבעל דין אינו מציית לצוו לבצוע ההליכים המקדמיים, עליו להשית הוצאות הולמות ומידתיות. לבית המשפט נתונה סמכות לשקול ולהכביד את נטל ההוצאות במקרה בו בעל הדין אינו מתקן את הנידרש ממנו חרף הטלת הוצאות קודמת. אולם, מקום שבו בית המשפט משתכנע כי החיוב בהוצאות אינו משיג את מטרתו יש לשקול את מחיקת כתב הטענות תוך הנמקה מתאימה. בהקשר לסמכות זו יש להפריד בין תובע לבין נתבע. מחיקת כתב הטענות באשר לתובע מהוה סעד דראסטי למחצה – התובע שכתב טענותיו נמחק יוכל על-פי-רוב להגיש את תביעתו מחדש תוך שהוא נושא בעלויות המתבקשות מכך. זוהי תוצאה מידתית בהיתחשב בנסיבות של אי-קיום מתמשך של צוי בית המשפט. לעומת זאת, השמוש בסמכות בית המשפט למחיקת כתב הגנה של נתבע צריך להעשות במתינות. הטעם לכך ברור - מחיקת כתב הגנה עלולה להשפיע לא רק בהתדיינות הספציפית שבה נמחק כתב ההגנה, אלא גם בהתדיינות עתידית. תוצאה דראסטית זו, שיש בצידה שלילת זכות הגישה לערכאות, היא שמכתיבה שימוש זהיר בסמכות מחיקת כתבי הטענות באשר לנתבע...." על אף שמחיקת כתב טענות היא סנקציה חריפה, אשר יש לעשות בה שימוש ב"מקרים מיוחדים" בלבד, הרי שבמקרים המתאימים, עשו בה בתי המשפט שימוש, הן כשדובר בכתב תביעה הן כשדובר בכתב הגנה (ר' למשל: ת"א (הרצ') 15063-05-18 פרטוק נ' בר כהן (13.1.2021); ת"א (חד') 59890-02-20 מוצרי אלומיניום רעננה בע"מ נ' קעדאן (1.6.2021); ת"א (כ"ס) 17688-04-21 מודרני סחר ב.י. בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ (14.6.2022)).
...
ביום 14.7.2022 הגיבו התובעים וטענו כי היה על הנתבעים לבקש את אישור המנהל המיוחד שמונה בהליך חדלות הפירעון, ומשכך דין בקשת הנתבעים להידחות.
נוכח המסקנה שאליה הגעתי, לא ראיתי לדון בשאלה האם ניתן לדון בתביעה בעניינם של התובעים 1 ו-3, שעה שנגד התובע 2 קיים עיכוב הליכים, וכשכתב התביעה אינו מבצע הפרדה הן לעניין הטענות הן לעניין הנזקים של התובעים.
סוף דבר, אני מורה על מחיקת כתב התביעה, ועל חיובם של התובעים בהוצאות הנתבעים בסך של 5,000 ש"ח. המזכירות תסגור את התיק.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ג' האס) בת"א 1157-07 מיום 20.09.2022, במסגרתה נדחתה עיקר בקשתן של המבקשות לגילוי מסמכים ונקבעו מועדים להגשת ראיות ולדיון בתיק.
אשר להכבדה – בית המשפט קבע, למען הסדר הטוב, כי בקשת הגילוי מכבידה היות ש"מדובר בדרישות בקנה מידה משמעותי ביותר וזאת הן לעניין סוגי המסמכים והן לעניין התקופה הנדרשת, כאשר לא נפריז אם נאמר כי מדובר בדרישה לגילוי ועיון באלפי מסמכים המשתרעים על פני עשרות אלפי עמודים" (עמוד 17 להחלטה).
אשר לעניין ההכבדה נטען, כי הטענה לפיה משיב 3 זכאי לקבל את הסכמי המכר שנחתמו עם רוכשים הועלתה לראשונה במסגרת בקשה זו ועל כן מהוה הרחבת חזית פסולה.
...
המבקשות טוענות בתגובתן, כי השגיאות שנפלו בהחלטת בית המשפט המחוזי מצדיקות להיעתר לבקשתן, היות שהמשמעות האופרטיבית של ההחלטה היא דחייה מוחלטת של בקשת הגילוי, בכל הנוגע לתקופה שלאחר תקופת העיכוב.
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לכאן ולכאן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הן במסגרת ההליך עצמו, ככל שתונח על-ידי המבקשות תשתית ראייתית איתנה יותר לביסוס טענותיהן בנדון (עניין תע"א, בפסקה 17); והן במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, ככל שיחפצו לעשות כן. מכל אלה, הבקשה נדחית.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

באשר לטענות המשיב לגבי הקושי באיתור המסמכים טוענת העוררת, כי האופן בו המשיב מחזיק מסמכים לא רלוואנטי ואינו תרוץ.
בסעיף 105(א) לחוק נקבע, כי "לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נידרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו". כאשר הנישום מבקש גילוי מסמכים ספציפי וכללי יש לבחון האם המסמכים המבוקשים רלוואנטיים להליך.
בעיניין עמרם אבנר ציין בית המשפט, כי אמנם הנישום מצוי בעמדת נחיתות מול הרשות, במובן זה שאין הוא יכול להצביע בדרך כלל על הסדר קונקריטי שנערך שהוא מנוגד לשומה שהוצאה לו. אך מאידך, הטלת חובה על הרשות לסרוק את כל תיקי הנישומים על מנת לבחון אם נעשו הסדרים "חורגים" היא מטלה מכבידה שאינה ישימה ועלולה לשתק את המערכת מעבודתה השוטפת.
...
על כן, הבקשה לגילוי מסמכים אלו נדחית.
לאחר איזון בין האמור לבין זכויותיהם של צדדים שלישיים מצאתי, כי אין מקום להיעתר לבקשה לגילוי המסמכים האמורים וכי ניתן להסתפק בכך שפקיד השומה יציג את התשתית העובדתית הזהה או השונה של המקרים האמורים תוך פירוט העקרונות שהובילו להשגת ההסדרים שהתגבשו במקרים אלו ובאופן כללי פירוט ההסדרים שהתגבשו מבלי שינקבו סכומים ספציפיים.
בנסיבות אלו, הבקשה לגילוי מסמכים נדחית בכפוף לאמור לעיל לעניין המפורט בסעיף ב(4) לבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו