גילוי מסמכים בעניין שינוי ארגוני בהתאם לחוק הגנת הפרטיות

בכתב ההגנה שהוגש טענה הנתבעת כי התובעת, מנהלת לשעבר שלה, במשך תקופה ארוכה ניצלה לרעה את מעמדה ואת קשריה בכדי להתעמר ולהתנכל לעובדים הכפופים לה. שינוי אירגוני אשר במסגרתו היו עתידים להתחלף מינהלי מחלקות חשף את מעשיה אלה, הוביל למינוי בודקת חיצונית שבחנה את התלונות כנגדה ובסיום הבדיקה ולאחר שמיעת עדויות הגיעה למסקנה ברורה – התובעת ניצלה את מעמדה והתנכלה לעובדים באופן שיטתי ולכן המליצה על סיום העסקתה.

בעיניין אבנצ'יק (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.07)) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי השאלה הראשונה שיש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוואנטיות של המסמכים המבוקשים להליך וזאת בהתבסס על מבחן כפול, צר ורחב.

אשר לטענה לחסיון וסודיות צוינו על ידו הדברים הבאים שנכונים גם לענייננו ומפאת חשיבותם אביא מהם בהרחבה: "ועדת הבדיקה עטתה על דיוניה את גלימת הסודות מרצונה, ובחסות מעטה זה יזמה את ההבטחה כלפי העדים שהופיעו לפניה. זאת עשתה מרצון ולשם הגשמת אינטרס של האוניברסיטה, לגיטימי ככל שיהיה. בהיעדר מקור נורמאטיבי מחייב המקים לועדה חובת סודיות ב"התקשרותה" עם העדים, ממילא הפרת הבטחת הסודות אינה באה כלל בגדר "הפרה של חובת סודיות", כמשמעותה בסעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות.

אולם, גם אם נניח כי בגילוי המסמכים ישנה פגיעה בפרטיות העדים, אזי מדובר בפגיעה הנדרשת לשם עשיית משפט, שיסודה בהוראות הדין המטיל חובת גילוי מסמכים בהליכים משפטיים.

על הנתבעת לפעול בהתאם לאמור שם. פרוטוקול ו/או תעוד השיחה הטלפונית של הבודקת עם מנהלת משאבי אנוש הגב' אורית ברניה להבנת הרקע לארוע וכן תעוד ההכנה של הבודקת עם הגב' אורית ברניה ומר איציק מושל (סעיף ג' לבקשה); פרוטוקול פגישת עידכון סטאטוס שנערכה בהישתתפות הבודקת, איציק מושל ואורית ברניה.

...

בכתב ההגנה שהוגש טענה הנתבעת כי התובעת, מנהלת לשעבר שלה, במשך תקופה ארוכה ניצלה לרעה את מעמדה ואת קשריה בכדי להתעמר ולהתנכל לעובדים הכפופים לה. שינוי ארגוני אשר במסגרתו היו עתידים להתחלף מנהלי מחלקות חשף את מעשיה אלה, הוביל למינוי בודקת חיצונית שבחנה את התלונות כנגדה ובסיום הבדיקה ולאחר שמיעת עדויות הגיעה למסקנה ברורה – התובעת ניצלה את מעמדה והתנכלה לעובדים באופן שיטתי ולכן המליצה על סיום העסקתה.

ניסיונה של הנתבעת לבצע היקש מהליכים שעניינם הטרדה מינית לעניין שלפנינו, ראוי להידחות.

אשר לבקשה לקבל את פרטי התשלומים שהועברו לבודקת או החשבוניות, משהתובעת לא פירטה מהי הרלבנטיות של מסמכים אלה לבירור ההליך, הבקשה לגילוי פרטים אלה נדחית.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

בנוסף, ככל שהבקשה לגילוי מסמכים מתייחסת לצדדים שלישיים שאינם בעלי דין בהליך יאזן בית הדין בין הזכות לפרטיות של הצדדים השלישיים לבין זכותו של בעל דין לקבל לידיו ראיות התומכות בטיעוניו "במקרה בו המידע המבוקש הוא של צד שלישי שאינו צד להתדיינות, יינתן צו המורה על גילוי מסמכים רק "בנסיבות נדירות ביותר" (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נגד יהודה פלצ'י (21.9.10)) והאזכורים בו) דיון והכרעה לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שהוגשו לתיק להלן הכרעתי: מסמכים המעידים על התייעלות ארגונית, איחוד מחלקות וצמצום כוח אדם בנתבעת, לרבות החלטות דירקטוריון בדבר פיטורי 9 עובדים בין החודשים נובמבר דצמבר 2017 תוך ציון תפקידם, מחלקה ומשך עבודתם בנתבעת - הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם ביצעה הנתבעת הליך התייעלות ארגונית במסגרתו נאלצה לפטר עובדים וכמה עובדים פוטרו.

מצבת עובדים בנתבעת לשנים 2016-2018, הכולל שמות העובדים בראשי תיבות, שכר, מגדר, תפקיד, גיל וותק: הנתבעת טוענת כי מדובר בבקשה גורפת ורחבה שאין לה כל רלוואנטיות להליך וכי חשיפת המידע המבוקש תיגרום גם לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בפרטיותם של צדדים שלישיים – העובדים, המוגנים על ידי חוק הגנת הפרטיות.

בהקשר זה קובעת ההלכה הפסוקה "בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים, יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, כאשר במשפט העבודה זו גלומה – בין היתר – בזכות לצנעת הפרט בכל הנוגע לתנאי העסקה, שכר עבודה ולתנאי פרישה.. אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי מסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות" (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21/9/10)).

שנית, ככל שהבקשה מתייחסת למסמכים המצויים בחשבונה של התובעת אצל החברה המבטחת, לא ברור מדוע התובעת נידרשת לצוו שפוטי בענין זה ואינה יכולה לפנות במישרין לחברה המבטחת ולבקש את המסמכים המצויים בחשבונה, לרבות שינויים שנעשו בחשבונה והאסמכתאות לכך.

כאמור, בהתאם להלכה הפסוקה "חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים ואין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט" (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג (1.11.05).

...

בנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשה שכן, כאמור לעיל, חובת הגילוי אינה משתרעת על מסמכים שאינם בנמצא.

בנסיבות אלו אין רלוונטיות למסמכים המבוקשים על ידי התובעת והבקשה נדחית.

מטעם זה הבקשה ברכיב זה נדחית.

בטרם נדון בכל אחד מהמסמכים המבוקשים, נזכיר כי בהתאם להוראות תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, רשאי בית הדין להורות על גילוי מסמכים לפי בקשת בעל דין וזאת כדי לאפשר חסכון בהוצאות וקיומו של דיון יעיל.

הנתבע הסכים לגילוי מסמכים אלו ועל כן לא נותרה מחלוקת שיש לברר בעיניין זה. כל ההודעות/מיילים/פקסים/מכתבים שיצאו ממשרדו של סגן הנשיא, מר בועז גולני ו/או ממשרדו של מנהל משאבי אנוש מר אריאל חזן או ממשרד הנשיא ו/או ממשרדו של מר גיל ליינר ו/או מאגף משאבי אנוש ו/או מכל גורם אחר בטכניון, לחברי הסגל בטכניון לאחר קבלת מכתבה של התובעת מיום 21.8.17, בהתייחס לתפקידה והמשך נוהל העבודה עם ומול התובעת.

כל ההודעות שנשלחו, על ידי הנתבע, לממונה על התקציבים במשרד האוצר ו/או לכל גורם אחר במשרד האוצר, לגבי השינוי האירגוני שעשה המשיב, המוזכר בסעיפים 6 -8 לכתב ההגנה.

בנגוד לטענת התובעת האמור בכתב ההגנה לא עומד בסתירה לטענת הנתבע לפיה התוית המדיניות נעשית גם בעל-פה. על יסוד האמור בתגובת הנתבע, על הנתבע לפעול לגילוי כלל המסמכים ו/או ההתכתבויות הנוגעים ל"התוית מדיניות הטכניון בזירות התקשורתיות והציבוריות" לשנים 2015 ועד 2018 שנכתבו על ידי מר ליינר.

אשר לתלוש השכר של לבב, הנתבע טען שמדובר במסמך לא רלוואנטי שכן התובעת לא החליפה את מר לבב תפקידו, שגילוי המסמך יהווה משום פגיעה בפרטיותו, ובנוסף – שהסכם העבודה של לבב צורך ממילא לכתב ההגנה (כנספח 10) ובו מפורטים תנאי השכר והעבודה, הידועים לתובעת היטב.

...

לא שוכנעתי שיש בגילויו כדי לתרום לבירור המחלוקת, במיוחד מקום בו השינוי הארגוני הנטען בוצע בשנת 2016 בעוד ההתקשרות עם החברה הסתיימה עוד בשנת 2014.

אשר לתלושי השכר של ראשי המחלקות – אני קובעת שהנתבע ימציא טבלה ובה נתונים הנוגעים לתנאי השכר של ראשי המחלקות.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה, כמפורט בהחלטה לעיל.

. ולא התריעו בפניך אף פעם 'רוני תקפיד לשמור ברשת ולא בכונן סי, בכונן הפרטי'? ת: תראי, כונן סי, כונן די, כונן אי, כל פעם הכוננים התחלפנו, עשינו רי-ארגון בתוך הכוננים, אני לא זוכר איזה כוננים, מה כוננים, אבל ברגע שאני שם את המחשב בתוך היחידה, לדוק במערכת, הוא עושה סנכרון.

רובוגרופ מפנה להסכם ההעסקה של באום לפיו המחשב הנייד שניתן לו היה לצורך ביצוע העבודה בלבד וכך גם תיבת הדוא"ל שהוקצתה לו. כך נקבע בסעיף 15(ו) להסכם העבודה : מאחר והחברה מעמידה לרשות העובד גישה למערכות מיחשוב בחברה וגישה חופשית לאינטרנט, וכן מעמידה לרשותו תיבת דואר אלקטרוני, והכל לצרכי עבודה, נותן העובד לחברה, בחתימתו על ההסכם, הרשאה בלתי חוזרת, בלתי ניתנת לשינוי או לביטול: (א) לעקוב אחר אתרי האנטרנט אליהם ניכנס העובד, השמוש, משך הגלישה וכיוצ"ב וזאת לכל מטרה, לרבות פקוח על השמוש באנטרנט וכן; (ב) לעיין בדואר האלקטרוני ובמידע האגור במחשב שיועמד לרשות העובד ולהשתמש בהם, לכל צורך ומכל סיבה, לרבות העברת תיבת הדואר האלקטרוני והמידע האגור במחשב לכל גורם אחר, כולל למחליף העובד, בהיעדרו או בעזיבתו; וכן (ג) לפעול בהתאם להנחיות החברה באשר לשימוש במערכת המחשוב, באנטרנט ובדואר האלקטרוני, כפי שיהיו בתוקף מעת לעת.

בעיניין סע"ש (איזורי ת"א) 22614-09-19 ש. אנגל מהנדסים בע"מ - אירינה בונגרט (נבו 27.04.2020) התיר בית הדין (כב' הרשמת רעות שמר בגס) למעסיק לעיין במחשב האישי של העובדת, במסגרת הליך גילוי מסמכים, תוך היתייחסות לכך שמדובר במחשב שניתן לה לצרכי עבודה וקיומו של מיסמך שלפיו נאסר על העובדת לעבוד בעבודות פרטיות.

בנסיבות אלה אנו קובעים כי קמה לרובוגרופ ההגנה הקבועה בסעיף 18 (2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות שעניינה "הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע" ראו לעניין זה דברים שכתבה כב' השופטת איצקוביץ בעיניין סע"ש (איזורי ת"א) 41363-03-13 אורי יוסקוביץ - טלרד נטוורקס בע"מ (נבו 15.10.2017), הרלבאנטיים ונכונים גם לענייננו.

נציין כי בהתאם להוראות החוק נכון להיום, קביעת פיצוי נזיקי מכח חוק הגנת הפרטיות, אינה מסורה לסמכות עניינית של בית הדין לעבודה.

...

בנסיבות אלה אנו קובעים כי קמה לרובוגרופ ההגנה הקבועה בסעיף 18 (2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות שעניינה "הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע" ראו לעניין זה דברים שכתבה כב' השופטת איצקוביץ בעניין סע"ש (אזורי ת"א) 41363-03-13 אורי יוסקוביץ - טלרד נטוורקס בע"מ (נבו 15.10.2017), הרלבנטיים ונכונים גם לענייננו.

סוף דבר תביעת רובוגרופ מתקבלת באופן חלקי.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

הוצאות משפט בשים לב לתוצאות פסק הדין ולהתנהלותו של באום במסגרת העבודה, כפי שפורט לעיל, ובשים לב לתוצאות ההליך, אנו קובעים כי באום ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג אדר תשפ"ג, בהעדר הצדדים.

מכל אלה, המנוח צבר סכומים בלתי מבוטלים בקרנות הישתלמות, מענקי פרישה, מענקי התארגנות, ביטוחים, קופות גמל וחסכונות פנסיוניים.

לשם כך, יש להורות על גילוי מסמכים רחב החל מיום 01.09.13 וליתן צוים המופנים לבנק הפועלים בע"מ, בנק אוצר החייל בע"מ, בנק דיסקונט בע"מ, אילון חברה לביטוח בע"מ, מגדל מקפת קרנות פנסיה בע"מ, קרן ההשתלמות רום לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ, מחלקת הפנסיה והגמל של צה"ל, פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ, חברת*** (חב' ****בע"מ), מחלקת השכר של עריית **** (להלן: "המחזיקים").

עם זאת, הזכות לגילוי ועיון במסמכים אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה מול ערכים אחרים, כגון יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים לגטמיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים, אשר גם אותם נידרש בית המשפט לקחת בחשבון.

למעלה מן הצורך, אבהיר; גם מקום בו תשמע הטענה, שלא הועלתה, ולפיה מחצית מהכספים בחשבון או בכל מקום אחר, לרבות זכויות שעמדו לאב היו משותפות לו ולמנוחה, ומכאן שכל שינוי מעבר למחצית מהן, בין אם שבוצע על ידו או על ידי הנתבעת, אינו כדין, לא יהיה בה בכדי לשנות מקביעתי לפיה אין מקום להתיר עיון במסמכים משני טעמים.

וחרף זאת, גם במהלך ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעיניין הצדדים, לרבות לאחר פטירת המנוחים, לא העלה כל טענה כנגד דא. וחשוב מכך; בהתאם להוראות צוואתם ההדדית של המנוחים, אשר קויימה כמפורט לעיל, המנוחים ירשו האחד את השני, ורק במותם, עזבונם חולק בין יורשיהם.

אשר על כן, ובבחינת כלל השיקולים הצריכים, ובכלל זה זכות המנוחים לפרטיות אל מול זכותו של התובע לקבלת מסמכים לצורך ניהול הליך תקין, ותכלית מתן הצוו, הנני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לקבלת מידע אודות זכויות המנוחה נ.י. ז"ל שהוחזקו החל מיום 1.9.13 ועד ליום 25.1.18, אצל המחזיקים אילון חברה לביטוח בע"מ, מנורה חברה לביטוח בע"מ, מגדל מקפת קרנות פנסיה בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ. ככל וקיימת חברת ביטוח נוספת, יוכל התובע לעתור למתן צו נוסף.

...

עיקר טענות הנתבעים: דין התביעה להידחות; הליך זה הינו המשך לרדיפה הבלתי פוסקת מצד התובע.

לצורך הגשמת משפט צדק, אין מנוס מפגיעה בזכות ההגנה על פרטיותו של אדם.

ראו דבריה של כבוד השו' א' פרוקצ'יה בבע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2005): "ערך עשיית משפט צדק הוא ערך ההולם את ערכי המדינה והוא נועד לתכלית ראויה; מקום שלהגשמת תכלית זו נדרש לחדור לצנעת פרטיותו של אדם, ובלעדי חדירה כזו לא ניתן להגשימה, יש ואין מנוס מפגיעה בזכות היסוד. עם זאת, האיזון בין זכות ההגנה על הפרטיות לבין צורכי עשיית משפט צדק מחייב עמידה על דרישת המידתיות. הפרת הפרטיות מוצדקת רק מקום שקיומו של הליך שיפוטי תקין מחייב פגיעה כזו; כל חלופה קיימת המאפשרת קיום משפט תקין בלא פגיעה בפרטיות ראויה למיצוי. בהעדר חלופה כזו, שיעורה של הפגיעה צריך להצטמצם אך להכרחי ביותר, כנדרש לצורכי המשפט. נדרשת, אפוא, מידתיות בפגיעה בזכות לפרטיות, ובהחלטה האם לפגוע בה ובאיזה שיעור על בית המשפט להשתכנע בחיוניות החומר המוגן לצורך המשפט, ועליו לצמצם את הפגיעה בפרטיות אך למידה החיונית לצורך השגת התכלית הראויה." מבלי לפגוע באמור לעיל, ככלל, על בית המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, להיות ליבראלי בבואו לבחון בקשה שמטרתה גילוי מידע, לאור הרצון לרדת לחקר האמת ולקיים את ההליך ב'קלפים פתוחים' (ראו לדוגמא רע"א4234/05, בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (2005); רע"א7114/05, מ"י נ' חיזי (2007); רע"א6546/94, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54).

ביחס למנוחה, ובשים לב לכל האמור לעיל, להוראות הצוואה ההדדית והדין החל מצאתי שככל ובוצע שינוי בזכויותיה אשר יכול לפגוע בזכויות התובע, הרי שזה יכול להיעשות רק בזכויות שהיו נתונות לה, ככל והיו, מכח חוזה ביטוח כמפורט בסעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה 1965.

בנסיבות אלה, באיזונים הצריכים ומבלי לקבוע מסמרות, מוצאת אני שעלה בידי התובע להוכיח, שככל ובוצע שינוי ביחס לזכויות אלה, יכול ויש מקום לבחון את כשרותה של המנוחה לעשותו, ומכאן, מצאתי להיעתר לבקשתו להמצאת מסמכים אלה, למן המועד לו עתר.

אשר על כן, ובבחינת כלל השיקולים הצריכים, ובכלל זה זכות המנוחים לפרטיות אל מול זכותו של התובע לקבלת מסמכים לצורך ניהול הליך תקין, ותכלית מתן הצו, הנני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לקבלת מידע אודות זכויות המנוחה נ.י. ז"ל שהוחזקו החל מיום 1.9.13 ועד ליום 25.1.18, אצל המחזיקים אילון חברה לביטוח בע"מ, מנורה חברה לביטוח בע"מ, מגדל מקפת קרנות פנסיה בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ. ככל וקיימת חברת ביטוח נוספת, יוכל התובע לעתור למתן צו נוסף.

שאר טענות התובע לקבלת צו לגילוי ועיון במסמכים, נדחות.